1. המשיב הגיש נגד המבקשים תובענה בסך 100,000 ₪ שמהותה "לשון הרע, כספית, צווי עשה".
2. המבקשים לא הגישו כתב הגנה וניתן ביום 29.3.21 פסק-דין בהעדר הגנה.
3. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק-הדין, הוגשה תשובת המשיב ותשובת המבקשים ומכאן ההחלטה.
4. לפני בית המשפט ניצבים שני שיקולים שעל-פיהם ניתן לבטל פסק-דין. האחד, חובת הצדק והשני הוא שיקול דעתו של בית המשפט, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395). על-פי השיקול השני, מספיקה הטענה לגבי הגנה אפשרית ואין חובה להוכיחה בשלב זה.
5. אשר לשיקול הראשון, הוא חובת הצדק. אין חולק כי המבקשים קיבלו את כתב התביעה במסירה כדין ומכאן שאין מקום להורות על ביטול פסק-הדין מחובת הצדק. נטען בהקשר זה כי כתב ההגנה לא הוגש במועד עקב תקלה ולא מפאת זלזול וכי המבקשים מתנצלים על שארע.
6. אשר לשיקול השני, הרי שמספיקה הטענה אשר תעלה הגנה אפשרית, ואין חובה להוכיחה בשלב זה. לטענת המבקשים, מדובר בסכום תביעה משמעותי, וכי קיים אינטרס ציבורי למיצוי זכויות המבקשים, המבקשים לפרוש נימוקי הגנה. בתשובה טען המשיב, בתמצית, מעבר לטענות הנוגעות לביצוע מסירה כדין, כי מעשיהם של המבקשים נעשו באופן מגמתי ועקבי במהלך תקופה ממושכת במטרה לבזות ולהשפיל את המשיב וכי הם עולים כדי לשון הרע. מכאן, שאין למבקשים הגנה. בתשובה טענו המבקשים בתמצית, כי הסרטון שלגביו נטען שהמשיב נכח במקום האירוע, פורסם על-ידם בתום-לב וכי לאחר שהתבררה הטעות, הוסר. עוד נטען כי אין בפרסומים משום לשון הרע כלפי המשיב.
7. כידוע, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים. כמו כן, נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.
8. מכל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על ביטול פסק-הדין משיקול דעת בית המשפט.
9. בהתאם להוראת תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בכפוף להפקדת הוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ בקופת בית המשפט עד יום 8.6.21, יבוטל פסק-הדין. לא יופקד הסכום במועד, יעמוד פסק-הדין בעינו. לאחר ההפקדה תואיל המזכירות להעביר לידי ב"כ המשיב.
10. כתב הגנה יוגש עד אותו מועד, 8.6.21.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.