כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בהשתתפות בהתפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1)(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.
2. בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם, שהנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן. אשר לעונש הוסכם שהצדדים יטענו באופן חופשי, וכי המאשימה תהא רשאית להציג סרטונים במועד הטיעונים לעונש.

כתב האישום המתוקן

1. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 14.7.20 בשעות הלילה, נערכה הפגנה מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. את ההפגנה אבטחו שוטרים רבים, ביניהם גם שוטרים בלבוש אזרחי ופרשי משטרה רכובים על סוסים. בשלב מסוים, צעדו חלק מהמפגינים לעבר רחוב יפו, וחסמו שם את ציר הרכבת הקלה. חלק מאותם מפגינים, ביניהם הנאשם 1, התפרעו בצורה אלימה, השליכו חפצים והתעמתו עם כוח המשטרה, אשר ניסה לפזר אותם (להלן: "ההתפרעות"). במהלך ההתפרעות זרק הנאשם 1 כסאות של בתי עסק ופחיות לעבר שוטרים ולעבר רכב משטרתי לפיזור הפגנות אשר היה במקום.

השוטר איתמר אוחיון (להלן: "השוטר") שעמד בין המפגינים, כשהוא לבוש בגדים אזרחיים, הבחין במעשה הנאשם 1. השוטר ניגש לנאשם 1 ואחז בו תוך שהזדהה לפניו בעל-פה והודיע לו כי הוא עצור בגין חשד לתקיפת שוטר, באמרו "אתה עצור משטרה". מיד לאחר מכן, ניסה נאשם 1 להשתחרר מאחיזתו של השוטר, הכה את השוטר באזור בטנו ואשכיו באמצעות מרפקו, תוך שהוא קורא למפגינים אחרים לשחרר אותו מידי השוטר "עוצרים אותי, עזרו לי". השוטר אחז בכוח בנאשם 1, ביקש ממנו להירגע, וריתק אותו לכיסא של אחד מבתי העסק במקום. בשלב זה תקפו את השניים כעשרה מפגינים אחרים, וניסו לשחרר את הנאשם 1 מאחיזת השוטר תוך שהם צועקים עליו ומקללים אותו. אחד המפגינים אף שפך מים על השוטר ומפגין אחר הכה אותו בידיו על פדחתו. נאשם 2 הצטרף לניסיון השחרור של נאשם 1 מאחיזת השוטר, על ידי משיכת השוטר מאחור, בכתפיו ובצד צווארו, והכל כשהוא יודע שמדובר בשוטר. תקיפת השוטר נמשכה עד ששני עוברי אורח שהבחינו כי השוטר מותקף, נחלצו לעזרתו והרחיקו ממנו בכוח את המפגינים.

בשלב זה התרומם השוטר מהכיסא, כשהוא ממשיך לאחוז בנאשם 1, וצעד מספר צעדים עד שהשניים נפלו יחד לרצפה. פרשי משטרה רכובים על סוסים הגיעו למקום כדי להרחיק את המתפרעים, אחד הסוסים דרך על רגלו של השוטר ושבר את קרסולו. השוטר אושפז לטיפול רפואי בבית החולים הדסה עין כרם.

במהלך אותה הפגנה הותקף צוות הצילום של ערוץ 13 ששהה במקום, בידי מפגינים שונים, ביניהם גם הנאשם 2, אשר ניגש אל הצלם והדף את המצלמה שאחז בידו בחוזקה.

הנאשם 1 הורשע על כך שבמעשיו אלה השתתף בהתפרעות, ניסה לתקוף שוטרים בנסיבות מחמירות בעת שהיה מזוין בנשק קר, והתקיפה קשורה למילוי תפקידם.

הנאשם 2 הורשע על כך שתקף שוטר בנסיבות מחמירות והתקיפה קשורה למילוי תפקידו.

תסקיר שירות המבחן

1. תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 20.12.22. להלן, אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, התעסוקתי של הנאשם.

הנאשם בן 32, בזוגיות מזה שש שנים, עובד כאנימטור ומתגורר עם בת זוגו במרכז העיר ירושלים. הנאשם בן למשפחה המנהלת אורח חיים נורמטיבי. הנאשם גדל בשכונת גילה בירושלים, תיאר כי כילד התמודד עם קשיים חברתיים ותחושת שונות, בחטיבה למד בגימנסיה העברית ובתיכון למד בתיכון לאומנויות, שם השתלב היטב מבחינה חברתית והשלים 12 שנות לימוד ובגרות מלאה. עם סיום לימודיו התנדב לשנת שירות ביבנה. בהתייחס לשירות הצבאי מסר כי בשל בעיות בריאות של אסתמה ואלרגיות קיבל פרופיל רפואי נמוך, ושאף להתגייס לתפקיד של מורה חייל. משלא עבר את המיונים ויועד לגיוס כללי צה"לי, להבנתו לתפקידים ברמה נמוכה ועם אוכלוסייה שחשש שלא יוכל להשתלב בה, פעל לקבל פטור משירות צבאי על בסיס "אי התאמה", והתנדב לשנתיים של שירות לאומי. לאחר מכן, עבד בעבודה מועדפת בהוסטל "בית בכפר" לבעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית. הנאשם למד תואר ראשון בבצלאל בלימודי תקשורת חזותית, ובמקביל עבד בפנימית בני ברית לילדים בעלי הפרעות נפשיות והתנהגותיות קשות וכן כמדריך חוגי "מבוכים ודרקונים" בבתי ספר. כן לימד במרכז לאמנות חזותית קורס אנימציה לאחים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בשנים האחרונות עובד כעצמאי בתחום האנימציה, ועל עבודותיו זכה בפרסים שונים בארץ ובחו"ל. כן העביר הנאשם לשירות המבחן מכתבי המלצה מבעלי תפקידים עמם היה בקשר, בהם תואר בין היתר, כאחראי, מסור , ערכי, נעים, רגוע ובעל שיקול דעת.

הנאשם נעדר הרשעות קודמות בפלילים.

בהתייחס לעבירה, נטל הנאשם אחריות על מעשיו, תיאר כי הוא מבין חומרתם, ביטא חרטה, ובלט כי הוא תופס את מעורבותו במעשים ואת ההליך הפלילי כמטלטלים ומעוררי חרדה. הנאשם תיאר כי יצא להשתתף בהפגנה מתוך רצון למחות על מהלכים שתיאר כלא דמוקרטיים. הוא ביקש לקחת חלק פעיל בהפגנה, ואף צרך מעט אלכוהול בדרכו לשם כגורם מדרבן, אך ציין כי לא היה בכוונתו לפעול באופן אלים או חוצה גבולות. הנאשם תיאר כי ההפגנה קיבלה בהדרגה אופי קיצוני ואגרסיבי, בין יתר, לאחר שהחל שימוש במכת"זיות, שנחווה כמפתיע ומקומם. יחד עם יתר המתפרעים חסם את ציר הרכבת הקלה, זרק כסאות מבתי עסק סמוכים על הרצפה וכן זרק פחית ריקה לכיוון שוטר, כמעין מחווה של כעס ילדותי ולא מתוך כוונה לפגוע בו.

הנאשם תיאר כי הוא תופס את התנהגותו והתנהגות המפגינים כחמורה, חסרת שליטה וחוצת גבולות, שנבעה מתוך להט האירוע. כן תיאר תחושת בושה וצער גדולים על הפגיעה ברכוש בתי העסק ללא עוול בכפם, וציין כי מארגי ההפגנה אספו כסף לפצות את בעלי העסקים, ואף הוא תרם סכום כסף. הנאשם ביטא צער על מעורבותו בהתפרעויות ועל שלא נמנה עם מפגינים מתונים יותר. בהתייחס לאלימות נגד שוטר, מסר שלא הבין שמדובר בשוטר סמוי, אלא בשלב מאוחר יותר, וכאשר הבין זאת הפסיק מיד את התנהגותו. הנאשם הסביר כי ראה אדם אוחז במפגין, והיה בטוח כי מדובר באיש ימין קיצוני שבא לעורר פרובוקציה ולפגוע במפגינים, ועל כן פעל להגן על אותו המפגין. הוא הפריד בינו לבין המפגין והלך, אך השוטר הסמוי התקדם לעברו. הוא סבר כי פעיל הימין הקיצוני רוצה להפעיל אלימות כלפיו ועל כן ניסה להגן על עצמו, כאשר התגלגל ונפל עמו לקרקע. בשלב מסוים הבין מצעקות המפגינים כי מדובר בשוטר, ומיד עצר את התנהגותו האלימה ונבהל מאד. כן ביטא צער ותסכול על כך שהשוטר לא הזדהה בפניו קודם לכן.

שירות המבחן ציין, כי מכתב האישום משתמע כי הבין שמדובר בשוטר המבקש לעצור אותו. לדבריו, הודה בכתב האישום המתוקן על אף חוסר דיוק זה, מתוך שיקולי חסכון בזמן שיפוטי ורצון לסיים את ההליכים בהקדם.

הנאשם מסר כי אינו אדם אלים בבסיסו ומדובר באירוע חריג ובודד בו נהג באלימות, מבחינתו ממקום של הגנה עצמית. כן תיאר תחושות חרדה וטלטלה מההליך הפלילי.

התרשמות שירות המבחן היא כי העבירה בוצעה בשל דפוסי היגררות מסוימים, קושי בהפעלת חוש ביקורת בלהט ההפגנה, ותחושת השליחות והריגוש שעמדו ברקע למתן פרשנות מוטעית לסיטואציה מול השוטר.

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: תחושות ריגוש ושליחות עם השתתפותו של הנאשם בהפגנה שהקשו על הנאשם לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו, וכן התנהגות פוגענית בשל פרשנות מוטעית של הסיטואציה.

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: היות הנאשם אדם נורמטיבי, המתפקד היטב במישורי החיים; עבודה והתנדבות במקומות של סיוע לזולת ועשייה חברתית; העדר עבר פלילי; העדר דפוסים עבריינים ואלימים כלשהם; בעל עמדות המתנגדות להפעלת התנהגות אלימה; היות העבירה חריגה למהלך חייו; העובדה כי הנאשם חוות את ההליך הפלילי באופן מרתיע ומציב גבול; הבנת חומרת המעשים, חרטה על מעורבותו ועל הפגיעה באחר; הפקת לקחים וזיהוי דרכי התמודדות חלופיות להימנע ממעורבות באירועים דומים.

שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה כנמוכה וכן את מידת החומרה.

בהתייחס להליכי שיקום, ציין שירות המבחן כי לא קיים צורך טיפולי בתחום האלימות, שכן הנאשם נעדר דפוסי אלימות מושרשים בהתנהגותו, וההרתעה שחווה בעקבות ההליך הפלילי מהווה גורם מפחית סיכון ללא צורך בהתערבות נוספת.

אשר לענישה, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, באמצעותו יוכל הנאשם לתרום לחברה על הנזק שהסב. עוד צוין, כי מאסר בדרך של עבודות שירות עלול להוות גורם מעורר חרדה ולפגוע בתפקוד הנאשם.

ראיות לעונש

1. כראיות לעונש מטעם התביעה הוגשו סרטונים המתעדים את האירוע המתואר בכתב האישום וכן תצהירו של נפגע העבירה, השוטר איתמר אוחיון (ת/1).
2. בתצהירו ציין השוטר אוחיון כי הנאשם הכה בו בבטן ובמפשעה, כי כאשר ניסה להוריד את הנאשם לרצפה, נפלו שניהם וכי פונה לבית החולים הר הצופים, בעקבות שבר בקרסול, ואחר מכן עבר ניתוח בבית החולים הדסה עין כרם. השוטר אוחיון ציין וכי עד היום לא חזר לתפקוד מלא בשל השבר בקרסול.
3. בעניין זה אעיר, כי בהתאם לעובדות כתב האישום, השבר בקרסול לא נגרם לשוטר על ידי הנאשם אלא על ידי אחד הסוסים של פרשי המשטרה, אשר דרך על רגלו של השוטר (סעיף 8 לכתב האישום המתוקן).

תמצית טיעוני הצדדים

1. בא כוח המאשימה עתר לגזור על הנאשם עונש בן 9 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות בכפוף להתאמתו. אשר למתחם העונש ההולם, טען כי זה נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי לנפגע העבירה. בהתייחס למיקומו של הנאשם בתוך המתחם, טען שיש למקום אותו במרכז המתחם. בטיעוניו הדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו ובהם פגיעה בשלום הגוף, פגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, וכן פגיעה בקופה הציבורית לנוכח העובדה כי נדרשה הקצאה משמעותית של כוחות ביטחון למניעת אלימות ושמירה על הסדר. נטען, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה, שכן הנאשם קרא לעזרה לאחרים.
2. ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו, כי מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הגיע לאירוע על מנת להשתתף בהפגנה וצרך אלכוהול בדרכו לשם, וזאת על מנת לבצע מעשים משוחררים מאחריות. עוד טען, כי הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי הוא רואה בחסימת ציר תנועה שנעשה באופן שאינו אלים כפרקטיקה מקובלת למרי אזרחי, וזאת חרף העובדה שחסימת צירי תנועה מסכנת חיים של אנשים. כן טען, כי מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הקטין באופן משמעותי את מעשיו, ואף ציין שהוקל לו, משהבין שלא הוא זה שגרם את השבר לרגלו של השוטר, מה שמעיד על חוסר נטילת אחריות והקטנת חלקו הפעיל.
3. ב"כ המאשימה ביקש להקיש מעניינו של הנאשם 2 שהורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונגזרו עליו של"צ ועונשים נלווים, וזאת אך ורק משיקולי שיקום. נטען, כי בעניינו של הנאשם 2 חרג בית המשפט ממתחם העונש משיקולי שיקום, בעוד שלגבי הנאשם 1 לא הוצגה תכנית שיקומית. עוד נטען, כי העבירה שביצע הנאשם 1 חמורה יותר, שכן הנאשם 2 פעל בעקבות קריאת הנאשם 1 לסייע לו, וכי הנאשם 2 הוא בגיר צעיר.
4. הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, ולהסתפק בצו של"צ. בטיעוניו הפנה לנימוקי שירות המבחן. הסניגור הדגיש שהנאשם נעדר עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי ועוסק מספר שנים בהתנדבות, ובכלל זה סייע לילדים בעלי מוגבלויות. עוד נטען, כי לשירות המבחן הוצגו מכתבי המלצה בהם תואר הנאשם כאדם מסור וערכי, כי הנאשם קיבל אחריות על העבירות שעבר, הודה בהן, הביע חרטה והאירוע טלטל את חייו.
5. הסניגור חלק על עמדת המאשימה כי מעשיו של הנאשם 1 חמורים ממעשיו של הנאשם 2 וטען, כי הנאשם 2 הוא בחור עם עבר פלילי אשר הגיע לירושלים "לעשות בלגן" ולא היה חלק מן המפגינים. לעומת זאת, הנאשם 1 הגיע למקום במטרה להפגין ולא על מנת לבצע עבירות, אך הדברים התגלגלו. עוד הדגיש את קביעת שירות המבחן, כי הסיכוי שהנאשם ישוב על עבירות אלה היא נמוכה.

דברי הנאשם

1. הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה. בדבריו לפניי הביע חרטה על מעשיו, ציין כי האירוע גרם לטלטלה גדולה בחייו, כי מדובר באירוע חריג לאורחות חייו, הודה כי איבד שליטה והוא מצר על כך. עוד ציין הנאשם, כי ככל שישתתף בעתיד במחאה במרחב הציבורי, הוא ייעשה זאת במסגרת החוק.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

1. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במקרה זה הם אלה:

ערך ההגנה על שלמות גופם, שלוות נפשם וחירות פעולתם של שוטרים אשר עוסקים במלאכת אכיפת החוק;

ערך מניעת הפגיעה ביכולתם של גורמי אכיפת החוק למלא את תפקידם;

ערך ההגנה על שלטון החוק וכיבוד החוק;

ערך השמירה על הסדר הציבורי במרחב הציבורי;

ערך שמירת הביטחון והסדר באירועי הפגנות ובסביבתם.

אוסיף שתקיפת שוטרים שעה שאלה ממלאים את תפקידם על פי דין, מגלמת בחובה חומרה כפולה. מחד מדובר באלימות אשר פוגעת בגופם, בשלוות נפשם, בחירות פעולתם, ובכבודם של השוטרים עצמם. מאידך, ובמישור רחב יותר, נפגעים גם שלטון החוק, חובת הציות לחוק ויכולתם של השוטרים למלא את תפקידם באכיפת החוק, בשמירת הסדר הציבורי ובהגנה על בטחון הנפש והרכוש.

1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים – אינה מבוטלת. הנאשם השתתף בהתפרעות, השליך כסאות במרחב הציבורי וכן ניסה לתקוף שוטר שממלא תפקידו על-פי דין. מדובר במעשה אשר פגע בגופו ובכבודו של השוטר כעובד ציבור. עם זאת, יש לזכור כי במקרה זה מדובר בעבירת ניסיון של תקיפת שוטר ולא בעבירה שהושלמה.
2. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, בחינת פסקי דין בעבירות דומות מעלה שככלל נוהגים בתי המשפט לגזור עונשים במנעד רחב של עונשים הנעים בין של"צ לצד עונשים נלווים ועד מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בצדו המחמיר של המתחם, והכל בהתאם לנסיבותיו של המקרה.

בטרם אסקור את פסקי הדין שבהם עיינתי, אציין שכל פסקי הדין שיוצגו ניתנים לאבחנה לחומרה או לקולה באספקטים שונים, בהשוואה לעניינו. מטרת הבאתם אפוא היא לשם הצבתם כקנה מידה שישמש נתון תומך אחד מתוך קשת של נתונים ושיקולים נוספים הרלוונטיים לקביעת המתחם.

רע"פ 4244/19 טובול נגד מדינת ישראל (26.06.2019): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ונידון לעונש של מאסר בפועל למשך חודש ויום אחד לצד מאסר על תנאי. הנאשם סירב לפנות לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות. ערעור הנאשם לביהמ"ש המחוזי, נדחה. בנסיבות התיק, הגיעו שלושה שוטרים לדירת הנאשם וביקשו לעכבו לחקירה. הנאשם דחף את אחד השוטרים ובהמשך צעק והשתולל תוך שהפיל את עצמו ואת השוטר לרצפה. שוטר נוסף שנכח במקום ניגש לסייע במעצר וננשך על-ידי הנאשם בבטנו באופן שגרם לו לחבלה - נפיחות ואדמומיות. ביהמ"ש השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין חודש אחד ל-12 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 4592/14 ‏סרגייב-רוטמן נגד מדינת ישראל (25.08.2014): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה הנאשמת. הנאשמת נדונה לארבעה חודשי מאסר על תנאי, צו של"צ וצו מבחן, לאחר שהורשעה על פי הודאתה בתקיפת שוטר ובהפרעה לשוטר. בנסיבות התיק, התפרצה הנאשמת לעבר שוטרים בעת שהייתה שרויה בגילופין, ירקה על שוטרת וקיללה אותה. בהמשך לכך, סטרה לשוטרת ומשכה בשערות ראשה. לאחר שנעצרה השתוללה בניידת. הנאשמת היא סייעת לרופא שיניים וההגנה ביקשה לבטל הרשעתה עקב הפגיעה הצפויה בעתידה המקצועי. שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעה. יצוין שלאחר שהתפכחה הנאשמת בתחנת המשטרה, היא התנצלה לפני השוטרת והביעה חרטה על מעשיה. הנאשמת ערערה לביהמ"ש המחוזי על הרשעתה וערעורה נדחה.

רע"פ 8172/10 גזאווי נ' מדינת ישראל (18.11.2010): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בבית משפט השלום נידון הנאשם ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, ובית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות התיק, הנאשם דחף שוטר אשר ביצע חיפוש על אדם אחר שהיה במקום ותפס אצלו חומר החשוד כסם.

ע"פ (מחוזי י-ם) 33814-05-17 פרץ נגד מדינת ישראל (08.05.2018): ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של נאשם שהורשע בתקיפת שוטר ושנידון לחודשיים מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים. בנסיבות התיק, בעת ששוטר רשם דו"ח לנאשם, תפס הנאשם את ידו של השוטר, חטף מידיו את תעודת הזהות שלו והשליך אותה לשיחים תוך שאמר לשוטר: "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק", וכן: "אני לא בא אתך לשום מקום". בהמשך דחף את השוטר ולא אפשר לו לאוזקו. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם את המעשים - בצדו הנמוך עומד על צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב, ובצדו המחמיר עומד על שישה חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס. ביהמ"ש המחוזי קבע שלא נפלה טעות בגזר דינו של בית-משפט קמא, הן במתחם הענישה שנקבע, והן בעונש המתאים בגדרי המתחם.

ע"פ (מחוזי י-ם) 10940-09-17 מדינת ישראל נגד סרוסי (21.01.2018): ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה על הכרעת הדין והרשיע את הנאשם בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות חלף עבירה של תקיפת שוטר, ובאיומים. עונשו של הנאשם, שנידון בבית משפט קמא לצו של"צ ולמאסר מותנה, נותר על כנו. בנסיבות התיק, הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם עקב דיווח על אירוע של אלימות במשפחה. הנאשם איים על השוטרים תוך שהוא מניף לעברם מקל. בהמשך התנגד למעצר, דחף את אגרופו ופגע בפניו של אחד השוטרים בעת שבידו השנייה אחז את ידו של השוטר בחוזקה, לחץ על תרסיס פלפל ודחף את השוטר בראשו, עד אשר ניתז תרסיס הפלפל על פניו של השוטר. כתוצאה מכך, נפלו הנאשם והשוטר על הדשא. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר בן מספר חודשים בעבודות שירות ועד מאסר ממש למשך 12 חודשים, והחליט לסטות מהמתחם לצורכי שיקום.

ת"פ (רחובות) 13769-07-19 פרקליטות מחוז מרכז נ' בלאיינה (29.4.2021): הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, הופעל התנאי, כך שנגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 1,000 ₪ לנפגע העבירה וצו מבחן, לאחר שהורשע על פי הודאתו, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בנסיבות התיק, השליך הנאשם אבנים לעבר שוטרים שפעלו במקום כנגד מפרי סדר ציבורי. אחד השוטרים שהבחין במעשיו של הנאשם, רץ לעברו, הזדהה כאיש משטרה והורה לנאשם לעצור. בתגובה לכך, השליך הנאשם אבן לעבר השוטר, האבן פגעה בבטנו וכתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם לשוטר שפשוף בבטנו.

ת"פ (רמלה) 20422-10-15 פרקליטות מחוז מרכז נ' גורמס (03.11.2016): הנאשם נידון לחודשיים מאסר בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן וצו מבחן, לאחר שהורשע על פי הודאתו, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בנסיבות התיק, בעת הפגנה, החלו מפגינים לרדת אל הכביש ולהפריע לתנועה ולסדר הציבורי. אחד השוטרים אחז במפגין שירד אל הכביש והרחיקו אל עבר המדרכה. אז התפרץ הנאשם בריצה לעבר השוטר חבט בו בלסתו הימנית באמצעות ידו והכה בעורפו. כתוצאה מכך, סבל השוטר מסחרחורת וכאבים בחלק הימני של פניו.

ת"פ (עכו) 50478-06-12 מדינת ישראל נגד אבו סראיה (27.11.2013): הנאשם הורשע בעבירה של תקיפת שוטר ונידון לצו של"צ, מאסר מותנה וקנס. בנסיבות התיק, פעלו כוחות משטרה לפיזור צעירים שהתקהלו באזור כביש ראשי. במקום החלה מהומה, ובמהלכה קפץ הנאשם על אחד השוטרים מאחור וחנק אותו.

ת"פ (חיפה) 20677-01-12 מדינת ישראל נגד מישר (04.03.2015): הנאשם הורשע בהפרעה לשוטר, ונידון למאסר מותנה וקנס. בנסיבות התיק, בעת ששוטר ערך חיפש בביתו של הנאשם, הכניס הנאשם סם לפיו. כשביקש השוטר מהנאשם להוציא מפיו את הסם, בעט הנאשם בשוטר ודחף אותו. כשהשוטר ניסה להשתלט על הנאשם, היכה אותו הנאשם בידו, שרט אותו בציפורניו והיכה אותו בבטנו. במהלך האירוע נפצע השוטר ברגלו, נשרט בידו ונגרם לו שפשוף ביד.

ת"פ (ב"ש) 411-11-12 מדינת ישראל נ' אבו מדיגם (27.01.2014): הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון באיומים ותקיפות שוטרים ונידון לחודש מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. בגזירת העונש העניק בית המשפט משקל למצבו הרפואי. בנסיבות התיק, הגיעו שוטרים יחד עם נציגי הביטוח לאומי לחצר בית כדי לממש צו של הביטוח הלאומי. הנאשם שמתגורר בסמוך לאותו בית, הבחין בשוטרים, והחל לצעוק לעברם, סירב להזדהות ואיים על השוטרים. בהמשך לכך חלה הסלמה באירוע והנאשם תקף את אחד השוטרים בכך שדחף אותו בשתי ידיו, הכה שוטר אחר במכת אגרוף בעינו, ונשך שוטר שלישי בידו בחוזקה. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה לאחד השוטרים חבלה של ממש בדמות סימן נשיכה באמה עם נפיחות קלה, ולשוטר אחר נגרמו חבלות של ממש בדמות חתך ביד ורגישות באזור בית החזה.

1. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:
2. היעדר תכנון; העבירות נעברו ללא תכנון מוקדם אלא תוך כדי השתלשלות האירועים.
3. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם פעל כחלק מקבוצת מפגינים שהשתתפו בהתפרעות. אמנם אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של הנאשם, אך אין ספק שהיתה לכך השפעה על התנהגות הנאשם.
4. הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם סיפר לשירות המבחן כי התנהגותו נביעה מתוך להט האירוע והעדר הפעלת ביקורת באותה עת, תוך שציין כי הוא תופס את התנהגותו והתנהגות המפגינים כחמורה. התרשמות שירות המבחן היתה כי ביצוע העבירה נעשה בשל דפוסי היגררות מסוימים, קושי בהפעלת חוש ביקורת בלהט ההפגנה, ותחושת שליחות וריגוש.
5. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; ניסיון תקיפת השוטר על ידי הנאשם 1 לא הוביל לפציעתו ולשבירת קרסולו של השוטר, אך היה בכך לתרום למהומה שנוצרה שבעקבותיה אף נפצע השוטר ברגלו.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין עונש הצופה פני עתיד בצירוף רכיבי ענישה מוחשיים (של"צ, קנס, פיצוי) ועד מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול שירוצו בעבודות שרות, וזאת לצד עונשים נלווים.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, התחשבתי בנסיבות אחרות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה כדלקמן:
2. הפגיעה של העונש בנאשם; אין ספק שעונש של מאסר, ולו גם בעבודות שירות, ייפגע קשות בנאשם שהוא אדם נורמטיבי והאירוע חריג לאורחות חייו, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.
3. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו, קיבל אחריות מלאה על מעשיו, התחרט עליהם, התנצל, והכה על חטא. מדברי הנאשם לפני התרשמתי כי מדובר בחרטה כנה ואמיתית, וזו היתה אף התרשמות שירות המבחן. יש לזקוף אפוא לזכותו של הנאשם את ההודאה ואת שלל ההנחות המקלות הנגזרות ממנה לרבות הפקת הלקחים הנדרשים, הפנמה, וקבלה לעתיד.
4. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; הנאשם תיאר בפני שירות המבחן תחושות בושה וצער גדולים על הפגיעה ברכוש בתי העסק שנפגעו ללא עוול בכפם, ומסר כי מארגני ההפגנה אספו כסף על מנת לפצות את בעלי העסקי, וכי תרם סכום כסף ושמח על אפשרות זו.
5. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם תרם לחברה במסגרת פעולות התנדבות. כך, הנאשם התנדב, במסגרת השירות הלאומי בגן לילדים עם בעיות רגישות, עבד בעבודה מועדפת בהוסטל "בית בכפר" לבעלי מוגבלות שכלית – התפתחותית, עבד כמדריך בפנימית "בני ברית" לילדים בעלי הפרעות נפשיות והתנהגותיות קשות, לימד קורס אנימציה לאחים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כן ציין שירות המבחן, כי הוצגו בפניו מכתבי המלצה מבעלי תפקידים שונים עמם היה הנאשם בקשר, ובכלל זה מכתב ממנהל מוסד בני ברית, בו תואר הנאשם כאחראי, מסור וערכי, ומכתב ממנהל חברת פגסוס, בו תואר הנאשם כאדם הנוהג ברצינות, באחריות, נעים רגוע ובעל שיקול דעת.
6. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירה נעברה בשנת 2020. מאז לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים.
7. היעדר עבר פלילי; הנאשם ללא הרשעות קודמות בפלילים.
8. מידת הסיכון להישנות העבירה; מתסקיר שירות המבחן עולה הנאשם אדם שומר חוק, הנעדר דפוסים עבריינים ואלימים כלשהם, כי הוא מחזיק בעמדות המתנגדות להפעלת התנהגות אלימה, כי העבירה חריגה לאורחות חייו וכי חווה את ההליך הפלילי באופן מרתיע ומציב גבול. אף התרשמותי מדברי הנאשם בטיעוני לפני היתה כי ההליך הפלילי הוא אירוע מטלטל עבור הנאשם ומעורר חרדה. בהתאם לכך, העריך שירות המבחן את רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה כנמוכה.
9. לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הגעתי שיש למקם את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולגזור עליו עונש של של"צ, לצד מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי לנפגע העבירה.
10. טרם סיום, אתייחס להשוואה בין עניינו של הנאשם 1 לנאשם 2. אף כי זה נושא זה אינו משליך בהכרח על מתחם העונש ההולם, שכן שני הנאשמים לא הורשעו בעבירות זהות, ואף לא ביצעו את אותם המעשים, הרי הואיל והמאשימה התייחסה לכך בטיעוניה, מצאתי מקום להעיר מספר הערות בעניין זה.
11. ראשית, איני שותפה לעמדת המאשימה כי מעשיו של הנאשם 1 חמורים ממעשי הנאשם 2, כפי שתוארו בכתב האישום, ועל כן יש לגזור עליו עונש חמור יותר. שנית, להבדיל מהנאשם 1, שזו לו ההסתבכות הראשונה בפלילים, הרי שלנאשם 2 עבר פלילי גם בעבירת אלימות. שלישית, אכן בעניינו של הנאשם 1 לא הציג שירות המבחן תכנית שיקום, משום ששירות המבחן סבר כי הנאשם 1 אינו זקוק להליך שיקומי כלשהו, זאת מהטעם שהוא נעדר דפוסי אלימות מושרשים באישיותו, וכי ההליך הפלילי והאופן בו תפס את מעורבותו במעשים, מהווים גורמים מפחיתי סיכון, ללא צורך בהתערבות נוספת. אכן, משהנאשם 1 אינו זקוק להליך שיקום, אין מקום לחריגה ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום, אך עם זאת, אין פירוש הדבר כי יש לקבוע מתחם עונש הולם זהה לשני הנאשמים.

סוף דבר

1. לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
2. שירות לתועלת הציבור בן 200 שעות, בהתאם להמלצת שירות המבחן. השל"צ יבוצע במסגרת מוזיאון הטבע בתפקיד הדרכת תכניות.

בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק העונשין, הנאשם מוזהר בזאת שעליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק העונשין, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל הצו ולהטיל עליו עונש אחר במקומו. הנאשם יחל בביצוע השל"צ ביום 26.2.23.

1. מאסר בן ארבעה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.
2. התחייבות בסכום של 3,500 ₪ למשך שנתיים שלא יעבור הנאשם עבירת אלימות.
3. פיצוי לנפגע העבירה, השוטר איתמר אוחיון בסך 2,500 ₪. הפיצוי ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.2.22 ויתר התשלומים בכל 1 בחודש בארבעת החודשים העוקבים. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
4. קנס בסך 1,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו: הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.2.23 והתשלום השני עד ליום 1.3.23 לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

על הנאשם לשלם את חוב הפיצוי/ הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

•  בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל  "תשלום גביית קנסות"

•  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

•  במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ג, 09 ינואר 2023, במעמד הצדדים.