1. לפניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לאשר למבקשת ולבא כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הבקשה המוסכמת נתמכה בתצהירי המבקשת ובא כוחה בהם אושר כי לא קיבלו מהמשיבה כל טובת הנאה מעבר למפורט בבקשה.
2. בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען כי המשיבה עברה על חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו – 2015 והפרה את תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי), תשע"ח-בכך שלא סימנה בסמל המזון האדום המעיד על סוכר ושומן רווי בכמויות גבוהות, שני מוצרים אותם היא מייבאת. בנוסף, נטען כי המשיבה הפרה את סעיפים 3.6 ו- 8.3 לתקן הישראלי ת"י 1145 (סימון מזון ארוז מראש) בכך שלא ציינה את כמות העמילן וקמח התירס במוצר וכתבה את פרטי המוצר באופן לא קריא. המבקשת טענה כי במחדלים אלו, הטעתה המשיבה את ציבור הצרכנים, עוולה כלפיהם בנזיקין, הפרה מולם חוזה והתעשרה על חשבונם שלא כדין. המבקשת טענה כי התוודעה להפרות אלו לאחר שרכשה שני מוצרים המיובאים על ידי המשיבה: ביסקוויט ללא גלוטן על בסיס עמילן וקמח תירס ועוגיות ללא גלוטן עם שבבי שוקולד מריר. היא אמדה את הנזק בגין כל מוצר בסך של 20 ₪. סכום זה נדרש הן בגין הנזק הממוני כנגד זכותו של הצרכן להשיב את המוצר ולקבל בחזרה את שוויו והן בגין הנזק הלא ממוני שנגרם כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה של הצרכן לבצע רכישה מושכלת המבוססת על נתונים נכונים ומדויקים. סכום התובענה לחברי הקבוצה הוערך על סך של 2 מיליון ₪.
3. בכתב תשובתה, אישרה המשיבה כי היא היבואנית של המוצרים נושא התביעה אך טענה כי היא מקפידה לסמן את מוצריה במדבקות אדומות לפי הצורך, כשלשם כך אף רכשה כמות גדולה של מדבקות והתקשרה עם שתי חברות ייעודיות לביצוע העבודה. בנוסף, טענה כי באתר האינטרנט שלה מופיעים המוצרים עם התוויות האדומות על גביהם וכי בכל מקרה, ייבאה כמות מוגבלת של 960 יחידות מהמוצרים האמורים, כך שמדובר לכל היותר בנזק מצרפי קטן יחסית גם אם התביעה הייתה מתקבלת. לדברי המשיבה, ייתכן ומדובר בטעות מקרית.
4. מבקשת ההסתלקות עולה כי על רקע האמור, באו הצדדים בדברים ביניהם שהובילו להבנות לפיהן, מבלי שאף צד יודה בטענות משנהו, המשיבה תפעל להגברת הפיקוח והבקרה על הדבקת סמלי המזון האדום על גבי מוצרים המיובאים על ידה הנדרשים לכך, המשיבה תמנה מנהל שיהיה אחראי על בדיקת סימון המוצרים ופירוט רכיביהם כנדרש בחוק, בתקנות, בתקן ועל פי כל דין ובנוסף, תפעל לדאוג לסמן את כל מוצריה במדבקה אדומה. לדברי המבקשת לאור ההסכמות אין עוד צורך בהמשך ניהול התובענה וכי בפעולות אלה של המשיבה נעשה לקבוצה ולציבור שירות טוב ומועיל כבר בשלב בהפקת הלקחים של המשיבה שעיסוקה בייבוא מזון והכל בלי להיגרר להליך משפטי ארוך ויקר.
5. בנסיבות אלה, לאור טענת המשיבה לכמות מוגבלת של יחידות מוצרים ומאחר שהליקוי שנפל בהתנהלות המשיבה תוקן תוך נקיטת צעדים שימנעו תקלה דומה בעתיד נראה לי שניתן להסתפק בכך וכי יש מקום לאשר את ההסתלקות. מאותו טעם איני רואה צורך במינוי תובע מייצג אחר או בא כוח אחר לקבוצה. כמו כן לא מצאתי צורך בפרסום מיוחד של דבר ההסתלקות מעבר לפנקס תובענות הייצוגיות ומאגרים משפטיים כמקובל.
6. הצדדים הגישו להסכמה כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 3,000 ₪, תישא בהחזר הוצאות אגרת בית משפט בסך של 3,000 ₪ ותשלם לבא כוחה שכר טרחה בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בכך שלמבקשת הייתה לכאורה עילת תביעה וכי אין המדובר בתביעת סרק, לאור התועלת שהניבה התובענה ובהתחשב בעבודה שהושקעה על ידי המבקשת ובא כוחה בניהול ההליך, נחה דעתי כי הגמול, החזר ההוצאות ושכר הטרחה המבוקשים סבירים ולכן אני מאשרם.
7. בנסיבות התיק דנן כמפורט לעיל, וכן מאחר שההסדר הושג בתחילת הדרך ובטרם הושקעו משאבים רבים נוספים על ידי בית המשפט, קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה (ראו פסק דיני בת"צ 20353-07-18 רייפמן נ' גולן טלקום [פורסם בנבו] וכן בת"צ 65917-05-18 בעניין שיר נ' מנחם [פורסם בנבו] וראו יישום הלכה זו גם בפסק דינה של כב' השופטת שרון צנציפר הלפמן בת"צ 42512-12-18 קסלסי נ' כחול בדשא בריכות שחיה בע"מ [פורסם בנבו] וכן בפסק הדין של כב' השופט חיימוביץ בת"צ 65970-05-18 מויאל נ' מינימרקט שוקי בע"מ [פורסם בנבו]). לא מצאתי לקבוע דין שונה במקרה דנן ולפיכך אני פוטר את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
8. סוף דבר, אני מאשר למבקשת ולבא כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה את הגמול, החזר ההוצאות ושכר הטרחה המבוקשים. בנוסף, אני מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת נגד המשיבה ללא צו להוצאות. ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.