בתום ישיבת יום 9.3.22, לאחר דיון ארוך ובהתאם להמלצתי, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר קבלה תוקף של פסק-דין, כדלקמן:

"מקובלת עלינו הצעת ביהמ"ש לפיה לסילוק סופי ומלא של התביעה וטענות הצדדים האחד כנגד משנהו, תידחה התביעה הכספית ומנגד יסירו הנתבעים כל איזכור של שמו של התובע מפרסומיהם, לרבות כל פרסום או אתר שבשליטת מי מן הנתבעים, ויחדלו להשתמש בו גם בשיחות שיווק והפרט היחיד שיוכלו לעשות בו שימוש בהקשר זה הוא הצגת המכתבים עליהם חתם התובע בשנים 2002-2004 והפניה אליהם שניסוחה יהיה: "במהלך פיתוח ועיצוב המזרון בשנים 2002-2004 התקבלו המכתבים הבאים מד"ר סיימון וולפסון מומחה לרפואה פנימית ולרפואת כאב" עם קישור אליהם.

בפרסומים של הנתבעים באנגלית לצד תרגום מדוייק של ההפניה האמורה יצויין כי נוסח המכתב המפורסם הוא תרגום לאנגלית של מכתב שכתב ד"ר וולפסון במקור בעברית ותורגם על ידי הנתבעים.

בנוסף יפנו הנתבעים לגורמים שאצלם בוצעו פרסומים דומים בבקשה לתקן את הפרסום באופן דומה.

למען הסר ספק, לא תהיה מניעה כי הנתבעים יציגו את המכתבים האמורים לכל צד ג' והתובע מתחייב שלא להתכחש לחתימתו על מכתבים אלה.

התחייבויות הנתבעים דלעיל יבוצעו תוך 60 יום מהיום.

נבקש שכל אחד מהצדדים יטען בקצרה בכתב לעניין ההוצאות וביהמ"ש יפסוק."

בהתאם להסכמה דלעיל הגישו הצדדים סיכומיהם לעניין פסיקת ההוצאות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים סבורני כי התוצאה המתבקשת היא שכל צד ישא בהוצאותיו, ואנמק.

התביעה כללה עתירה לסעדים כספיים בסכום כולל של 750,000 ₪ ולצווי עשה שיורו לנתבעים להסיר את שמו וזיקתו של התובע למזרן נושא התובענה מפרסומיהם ויחדלו לעשות בו שימוש לצורכי שיווק.

התביעה התקבלה בחלקה, כפי שפורט בהסכמת הצדדים לעיל.

התובע טוען כי נוכח ההכרח בהגשת התביעה לשם השגת המטרה שעלה בידיו להשיג בסופו של ההליך יש לפסוק הוצאות לזכותו, והנתבעים טוענים מנגד כי מאחר ש-"הצליחו להדוף 99% מסעדי התביעה" יש לפסוק הוצאות דווקא לזכותם ובוודאי שלא לזכות התובע.

אינני סבור שניתן להשוות כמותית בין שני סוגי הסעדים שהתבקשו בתביעה והעובדה שסעיפים רבים יותר בפרק הסעדים בכתב התביעה עוסקים ברכיבים הכספיים אינה מלמדת בהכרח מה חשיבותם היחסית עבור התובע וכיצד ניתן להעריך את משקלם הסגולי באחוזים אל מול צווי העשה להם עתר.

ההצעה שהנחתי לפני הצדדים, ולשמחתי הללו השכילו לאמצה, נשענה על החוזקות והקשיים המשפטיים שניצבו בפני כל אחד מהם – כפי שעלה מן החומר שהונח לפני ומן הדברים שעלו בשני חלקי הדיון – לצד החשיבות השונה של הסעדים השונים עבורם.

אינני סבור כי התוצאה מלמדת על כך שטענתו העקרונית של התובע כנגד התנהלות הנתבעים מופרכת וייתכן כי עקב עמדתם אכן לא נותר לו מנוס אלא לפנות לבית המשפט ולו על מנת להביא לתוצאה הסופית הנוכחית.

מנגד, לא ניתן לכחד כי מדובר בתביעה שסכומי הסעדים הכספיים שנדרשו בה גבוהים יחסית ואשר לא בכדי – ולאחר דיון ארוך יחסית ושיח ארוך לא פחות מחוץ לפרוטוקול – עלה בידי לשכנע את התובע לסגת מהם, שעה שקיבל את מבוקשו בנושא שהוא ככל הנראה היה העיקרי מבחינתו או למצער זה שתמרץ אותו להגיש את התביעה.

לאור מכלול האמור ובשים לב לתוצאה ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.