עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת באירוע מיום 1.5.07 עת נפלה מגדר בגובה 1.5 מ' בחצר חנייה ציבורית הסמוכה לבית מגוריה. התביעה הוגשה נגד עיריית אום אל פאחם (הנתבעת מס' 1), כאחראית על הכבישים והתשתיות בעיר, ונגד כלל חברה לביטוח (הנתבעת מס' 2), כמבטחת העירייה. על פי הנטען, נפילתה של התובעת מהגדר מקורה בכך שהמעקה שהיה מעל הגדר היה פרוץ, בלתי תקין ובחלקו פתוח.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' יהודה שפירא, מומחה בנוירולוגיה של הילד, אשר קבע כי ההתקפים האפילפטיים, אשר הופיעו 40 יום לאחר חבלת הראש של התובעת, הם בגין מה שמכונה "אפילפסיה פוסט טראומטית" כתוצאה מהחבלה באירוע נושא התביעה. כן קבע פרופ' שפירא כי יש להעמיד את נכותה של התובעת על 50% בגין התקפים אפילפטיים ועל 20% בגין קשיי למידה והפרעת התנהגות.

מתברר כי התביעה הוגשה במקור לבית משפט השלום בעפולה ונידונה לפני כב' השופטת יפעת מישורי, אשר הורתה על מינוי פרופ' אבינועם שופר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי (ראו לעניין זה גם הפירוט בסעיף 19 לכתב התביעה).

לכתב התביעה, אשר הוגש בסופו של יום לבית משפט זה, צורפה חוות דעתו של פרופ' שופר, הנושאת תאריך 7.5.17, ואשר במסגרתה נקבע כי לאחר נפילת התובעת, החלה לסבול מסימפטומים ותסמינים חדשים. כן נקבע כי אצל התובעת קיימים שינויים מבניים במוח, המודגמים בבדיקת ה- MRI ואשר הם בעלי פוטנציאל לגרום להופעת פרכוסים וקשיים לימודיים. פרופ' שופר סבר כי אותם שינויים מוחיים רקמתיים אירעו ככל הנראה בתקופת ההיריון או הלידה, כך שהסבירות להתרחשותם בקשר עם הנפילה מושא התובענה נמוך יותר, ואולם, באותה מידה "לא ניתן לשלול כי חבלת הראש היא שהוציאה את התחלואה המדוברת 'מהכוח אל הפועל', אף לא שהיא הגורמת ישירות לתחלואתה של הילדה". בסופו של דבר, העמיד פרופ' שופר את נכותה של התובעת בתחום הנוירולוגי על 30% לפי סעיף 34(ב)(4) ועל 100% לפי סעיף 30(1)(ו).

כתב התביעה הוגש מחדש לבית המשפט המחוזי ביום 31.12.20. כתב ההגנה מטעם הנתבעת מס' 2 הוגש לתיק בית המשפט ביום 13.5.21. בו ביום הוגש לתיק כתב הגנתה של הנתבעת מס' 1.

בכתב ההגנה שהגישה נתבעת מס' 1 נטען כי ההליך בבית משפט השלום בעפולה נמחק ביום 7.6.16 עקב מחדלי התובעת (לאחר שלא ביצעה בדיקות נוספות שאותן דרש מומחה בית המשפט). על פי הנטען, הנתבעת מס' 1 כופרת בחוות דעתו של פרופ' שופר ובאחוזי הנכות שנקבעו בה. כן נטען כי לנתבעת מס' 1 לא ניתנה הזדמנות לשלוח שאלות הבהרה למומחה וכי לקביעות המומחה אין נפקות בהליך דנא.

ביום 18.5.21 הוקצה התיק לטיפול מותב זה ובו ביום נקבע לישיבת קדם משפט ליום 14.10.21. במסגרת ההחלטה הראשונית נקבע כי על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים עד ליום 21.6.21. עוד נקבע כי על הנתבעות להשלים הגשת חוות דעת רפואית מטעמן עד ליום 31.8.21.

במסגרת החלטה מיום 19.5.21 נתבקשו הצדדים להודיע, בין היתר, אם הושלמו ההליכים המקדמיים ואם קיימת מניעה להגיש חישובי נזק. הנתבעת מס' 2 סברה כי התיק אינו בשל להגשת חישובי נזק, וכי יש לאפשר השלמת הליכים מקדמיים והגשת חוות דעת מעודכנות, הואיל ועסקינן בתביעה אשר הוגשה מחדש לבית המשפט המחוזי רק לאחר 9 שנים מיום הגשתה לראשונה לבית משפט השלום בעפולה, כאשר התובעת כיום בגירה, ועליה לחתום מחדש על טפסי וס"ר, וכן להשיב מחדש על שאלונים (שני אלה נחתמו בשעתו על ידי ההורים). לשיטת הנתבעת מס' 2, בנסיבות אלה, יש לאפשר איסוף כל החומר הרפואי שהצטבר במהלך השנים. עוד נטען כי יש לקבוע כי חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה, אינן רלוונטיות עוד, בהתחשב בחלוף הזמן מאז התאונה ובפרט בהינתן טיב המחלה ואופייה.

ביום 24.8.21 הגישה הנתבעת מס' 1 בקשה מוסכמת למתן ארכה להגשת חוות דעת רפואית מטעמה. במסגרת הבקשה נטען כי ב"כ התובעת הסכים לבקשה.

לאחר שהמועד הוארך כמבוקש, הגישה התובעת ביום 26.8.21 הודעה מטעמה, ובמסגרתה ציינה כי לאחר בדיקה הסתבר כי ההסכמה לארכה להגשת חוות דעת הנתבעת מס' 1 - בטעות יסודה, שכן בהליך שהתנהל בבית משפט השלום, הגישו הנתבעות חוות דעת רפואית מטעמן, ולא ניתן להתיר להן להגיש חוות דעת נוספת. בנסיבות אלה, הודיע ב"כ התובעת כי אינו מסכים לבקשת הארכה של הנתבעת 1, וכן עמד על כך שחוות הדעת שתוגש מטעם הנתבעת מס' 1 תהא זו שהוגשה בהליך הקודם. מכל מקום, הבהיר ב"כ התובעת כי משקיימת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה עוד בגדרי ההליך בבית משפט השלום, יש להורות על הגשת חישובי נזק, על מנת לייעל את התיק ולקדמו.

ביום 14.9.21 הגישה הנתבעת מס' 1 את עמדתה להודעה ובקשה זו מטעם התובעת. על פי הנטען, הנתבעת מס' 1 חולקת על קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט שמונה בהליך הקודם, וסבורה כי אלה אינן מחייבות אותה בהליך זה.

בין לבין, ביום 29.8.21 הגישה נתבעת 2 חוות דעת של מומחה מטעמה, אשר נושאת תאריך 30.10.13 ואשר הוגשה בגדרי ההליך הקודם. על פי חוות הדעת, על אף סמיכות האירועים, האפילפסיה של התובעת אינה נובעת מהחבלה בתאונה. הנתבעת מס' 2 ביקשה לשמור לעצמה את הזכות להגיש עדכון לחוות הדעת בהתחשב בחלוף הזמן וכן לצרף חוות דעת עדכנית.

לאחר עיון בתיק ובמסמכים אשר הוגשו במקור לבית משפט השלום, נראה כי המסכת העובדתית הדרושה להכרעה בשאלות העומדות להכרעה במקרה שלפנינו אינה ברורה די הצורך וטעונה הבהרות והשלמת טיעונים.

בהקשר יושם אל לב כי אף שבחוות הדעת של פרופ' שופר אשר צורפה לתביעה (חוות דעת מיום 7.5.17, לאחר מחיקת ההליך הקודם), נראה כי הנכויות שנקבעו הן סופיות ואינן טעונות ביצוע בדיקות נוספות, הרי שלתשובת נתבעת מס' 1 מיום 14.9.21 צורפה חוות דעת קודמת של פרופ' שופר (חוות דעת מיום 7.1.15), אשר במסגרתה ציין המומחה כי יש לבצע בדיקות נוספות בטרם הערכה סופית של הנכות. בהקשר זה, קבע המומחה בחוות דעתו, הנושאת תאריך 7.1.15, בין היתר, כי יש לאשפז את התובעת בהקדם האפשרי ביחידה לניטור מתמשך של אפילפסיה כדי להעריך בצורה אובייקטיבית את חומרת מחלתה, לקבל רושם אובייקטיבי על תדירות ההתקפים ולשפר את הטיפול שהיא מקבלת נגד הפרכוסים. על פי קביעת המומחה: "יש להעריכה מחדש לאחר נקיטת צעדים אלו ולקבוע אל נכון את נכותה".

לא ברור מדוע ראה המומחה לשנות בסופו של דבר מדרישתו המקורית בדבר ביצוע בדיקות משלימות ולהוציא תחת ידו חוות דעת מעודכנת, הכוללת נכויות סופיות לכאורה, ללא שעמדו לנגד עיניו ממצאי אותן בדיקות. לא ברור גם מהיכן שאובה סמכות מומחה בית המשפט למסור חוות דעת נוספת, לאחר שבית המשפט שהורה על מינויו הורה על מחיקת התביעה, ולמעשה, קם מכסאו, ובאילו נסיבות הוגשה חוות דעתו באיחור כה ניכר.

בנסיבות אלה, בטרם הכרעה בגורל הבקשה הנוגעת להגשת חוות דעת מעודכנת מטעם הנתבעת מס' 1, סבורני כי נדרשות השלמות עובדתיות באשר לנסיבות הגשת חוות דעתו הנוספת של פרופ' שופר – אותה חוות דעת שצורפה לבסוף אל כתב התביעה שהוגש לבית משפט זה – ובאשר לסמכותו של בית משפט זה להזדקק לחוות הדעת, אשר הוגשה לאחר מחיקת ההליך הקודם, ולכאורה, לאחר שפקע תוקף מינוי המומחה.

על כן בטרם יוכרע הנושא, מתבקשים הצדדים ליתן מענה לשאלות הבאות: באילו נסיבות הוגשה חוות דעת נוספת על ידי המומחה בחודש 5/17 לאחר שחוות הדעת הקודמת ניתנה עוד בחודש 1/15? האם בוצעה פנייה נוספת מטעם התובעת אל המומחה לשם הגשת חוות דעת סופית, ואם כן מתי ומדוע? האם בטרם הומצאה חוות הדעת הנוספת, הובא לידיעת המומחה כי התובעת לא ביצעה את הבדיקות שנדרשו בחוות הדעת המקורית והאם המומחה הודיע כי בדיקות אלה אינן דרושות עוד? האם חוות דעת המומחה פרופ' שופר צורפה אל כתב התביעה כחוות דעת פרטית מטעם התובעת, או שמא כחוות דעת של מומחה בית המשפט? מהו המקור המשפטי שעליו נסמכת התובעת ככל שהיא מבקשת להתבסס על חוות הדעת שהוגשה לאחר מחיקת ההליך בבית משפט השלום כחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט?

התייחסות הצדדים לשאלות אלה תוגש לבית המשפט במקביל עד לתאריך 12.10.21.

לצורך קידום התיק ועל יסוד המבוקש, אני מורה לתובעת להעביר לידי ב"כ הנתבעות בתוך 7 ימים מהיום כתב וס"ר חתום כדין על ידה, על מנת שיתאפשר איסוף חומר רפואי עדכני בעניינה. נוסף על כך, אני מורה לתובעת להשיב לשאלונים שיופנו אליה על ידי הנתבעות.

הואיל ונדמה כי בנסיבות אלה, מתייתרת הישיבה הקרובה הקבוע לפניי ליום 14.10.21, יעתרו הצדדים במשותף לדחיית מועד הדיון, תוך צירוף מועדים מתואמים. ככל שיעמדו על קיום הדיון במועדו, ייוחד הדיון לשם בחינת המשך ניהול ההליך על יסוד המצע העובדתי המעודכן והשלם שיוצג לבית המשפט בהודעות הצדדים, ותוכרע סוגיית חוות הדעת.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשפ"ב, 24 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.