בפני תביעה בגין פגיעת משאית ברכב פרטי.

נהגת התובעת טוענת שהייתה במצב של עצירה ומשאית פגעה בה. אין לתובעת הסבר כיצד החלק האחורי של המשאית פגע בה. לטענתה, הנהג התנצל בפניה.

התובעת טענה שהיא עומדת בנתיב ולא יצאה מהנתיב.

התובעת לא שללה שעמדה בנתיב אדום לבן. אולם, לא חסמה את התנועה.

נהג המשאית טען שהרכב של התובעת חנה באדום לבן. כאשר הרמזור התחלף, הרכב התקדם ופתאום הוא שומע חבטה בגלגל האחורי. נהג המשאית משער שהתובעת יצאה ממסלולה מבלי להסתכל ובלי לתת זכות קודמת.

לטענתו , הנהגת לא חסמה את נתיב נסיעתו.

אני סבורה כי יש לקבל את גרסת הנתבעת, מאחר שלא מצאתי כיצד יכולה היתה להתרחש התאונה כאשר התובעת עצמה אישרה בעדותה שהיא לא חסמה את נתיב התנועה, ולא ידעה להסביר כיצד התרחשה התאונה, וכאשר המשאית נוסעת בנתיב נסיעתה.

גם מיקום הפגיעה (כנף שמאלית קדמית) עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת.

על כן אני דוחה את התביעה.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך של 3000 שח.

.

ניתן היום, י' אלול תשפ"ב, 06 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.