1. לפני בקשת רשות להגן בגין תביעה בסדר דין מקוצר.

2. התובע הוא הנדסאי חשמל וחשמלאי מוסמך ומנהל עסק בתחום החשמל.

3. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ ועוסקת בתחום הבניה והשיפוץ. נתבעת 2 הוא המנהל היחיד ובעל החברה.

4. במהלך שנת 2018 ביצע התובע עבודות חשמל עבור החברה. בחודש נובמבר 2018 הסתיימו העבודות. התובע פנה לנתבעים לשלם לו את הכספים המגיעים לו, אך נדחה בטענות, כי מצבם הכלכלי קשה.

5. לפי טענת התובע, ביום 6.2.19 שלח התובע לנתבעים את פירוט הסכום שנותר על סך של 50,279 ש"ח. גם לאחר שיגור הדרישה, לא שילמו הנתבעים את החוב. הצדדים ניהלו משא ומתן בעניין החשבון והגיעו למסקנה, כי יתרת החוב תעמוד על סך של 40,604 ש"ח. התובע צירף מסמך לתביעה ולפי טענתו, מסמך זה מעיד, כי הצדדים אכן הסכימו על שיעור החוב שנותר.

6. לטענת הנתבעים, התובע אכן ביצע עבודות חשמל בשנת 2018 , אך לא הושלם ביצוען. התובע לפי הטענה קיבל את כל הסכום המגיע לו, והוא זה שחייב כספים לנתבעים. הנתבעים הציגו כרטסת, ממנה עולה, לטענתם, שהתובע חייב להם סכום בסך של 8,500 ש"ח. הנתבעים מכחישים כל קשר למסמך שמציג התובע.

7. במסגרת הדיון טען ב"כ הנתבעת כדלקמן:

"לבקשת רשות להתגונן מטעמנו צורפה כרטסת. כעולה מן הכרטסת קימים שני שיקים שנמסרו לתובע כ"א מהן עומד על 20,000 ₪, כאשר תאריך פרעונם הוא 28.2.19 והשני 30.4.19. עסקינן בשני המחאות שנמסרו לאחר התאריך 6.2.19 היינו הסעיף שצורף לסעיף 9 עם תביעה ששלח את הדרישה לנתבעים.

לשיטת התובע בסעיף 10 לכתב התביעה היתרה של החשבון עומד על 40,604 ₪ וכי

עולה מן הכרטסת קיימות שני המחאות לאחר תאריך הדרישה הזאת, מבחינתנו שילמנו את הכל. אומנם התובע ביצע עבודות בביתו של הנתבעים אבל התמורה שלה שולמה. ככל ויש תביעה היא כנגד הנתבעת1. "

8. "הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

9. יחד עם זאת על מנת "להראות הגנה אפשרית אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

10. תקנה 20(ד) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006).

11. אני סבור שהגנתו של המבקש היא קלושה. לפי מיטב התרשמותי התובע ביצע עבודה אך לא קיבל את התמורה או חלקה בגין עבודה זו. יתר על כן, בהינתן שטענת הנתבעים הינה הודאה והדחה, הרי שנטל ההוכחה מוטל על הנתבעים ולא על התובע. לאור האמור אני מוצא לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

12. הנה כי כן, ניתנת למבקש הרשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 13,000 ש"ח בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 1.12.22. ככל שהנתבעים יפקידו את הסכום, תינתן רשות להתגונן, אחרת תידחה הבקשה.

ניתנה היום, ג' חשוון תשפ"ג, 28 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.