העובדות ועמדות הצדדים

1. בעניינו של המשיב 1 (להלן גם: "היחיד") ניתן צו לפתיחה בהליכים ביום 12.5.21 ונקבע צו תשלומים בסך 150 ₪. כן נקבע תשלום מזונות בסך 800 ₪ למשיבה 3 עבור בתם בת ה- 15, כסכום שנפסק בפסק דין שניתן ביום 12.1.06 ותשלום מזונות בסך 3,400 ₪ למשיבה 4, עבור שני ילדיהם הקטינים בני ה- 6, כסכום שנפסק בפסק דין שניתן ביום 29.6.20.
2. לפני בקשה מטעם הנאמן לקציבת מזונות לפי סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018.
3. המשיבה 3 לא הגישה תגובה לבקשה.
4. המשיבה 4 טענה בתגובתה ובתוספת לתגובה שהגישה, כי היחיד שבעבר נהג כלפיה באלימות, אינו משלם את מזונות הקטינים, אלא שהיא מקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי על סך, 3,300 ₪ בחודש, סכום שמספיק לה אך בקושי להתקיים. המשיבה 4 ביקשה שלא להפחית את סכום המזונות וטענה כי גם כך היחיד אינו מקיים את חובותיו כאב, אינו מקיים את הסדרי הראייה עם הילדים ואינו משלם על הוצאות מיוחדות כגון טיפולי שיניים וקייטנות. עוד טענה המשיבה 4 כי לחובתה תיק הוצאה לפועל שבו היא נדרשת לשלם חוב שיצר היחיד. המשיבה 4 צירפה לתגובתה ולתצהירה חוזה שכירות, חשבונות חשמל וארנונה, קבלות על הוצאות ופירוט חשבון בנק המלמד על כך שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי מזונות, קצבת ילדים ודמי אבטלה וכן מקבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.
5. היחיד בתצהירו טען כי שילם מזונות עבור בתו הגדולה, בתה של המשיבה 3, באופן סדיר עד שנת 2017, שאז החליטה המשיבה 3 כי אינה מעוניינת שהבת תתראה עוד עם היחיד ואף הודיעה ליחיד כי אינה זקוקה לתשלום המזונות. מאז הם אינם בקשר, והוא לא משלם מזונות עבור בתו, ואף לא נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל בגין כך.

אשר לתאומים, ילדיה של המשיבה 4 טען היחיד, כי הוא ממתין להחלטה שתורה לו לשלם מזונות למשיבה 4, אשר לטענתו מעדיפה בינתיים לקבל את דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי. היחיד צירף לתגובתו ולתצהירו תלושי שכר ופירט חשבון בנק.

1. הנאמן המליץ שלא לפסוק מזונות לזכות המשיבה 3 ולפסוק מזונות בסכום של 3,400 ₪ למשיבה 4, בשל היותה נתונה בקשיים כלכליים, ולנוכח הסכמתו של היחיד.
2. הממונה על חדלות פירעון לא מצא להתייחס להחלטתי ולמסור עמדתו בבקשה עד למועד שנקבע, ואף לא לאחר חלוף המועד.

דיון והכרעה

1. סכום המזונות שנפסק על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה הוא נתון חשוב ומרכזי בקציבת המזונות, אך אינו מהווה נתון יחיד. בהחלטתי שקלתי גם את העובדה כי היחיד מצוי בהליך של חדלות פירעון, ולפיכך גם את העובדה כי סכום המזונות שייקבע ישפיע, בהכרח, על מידת יכולתו לפרוע את חובותיו ליתר הנושים. ראו לענין זה רע"א 3177/19 אטיאס נ' אטיאס (פורסם בנבו 23.6.19) בפסקה 14.
2. בבקשתו למתן צו לפתיחה בהליכים, הצהיר היחיד על חובות בסך של כ- 74,452 ₪ לחמישה נושים. בחובות המוצהרים לא נכללו חוב מזונות לאיזה מהמשיבות 3 ו-4 ואף לא למוסד לביטוח לאומי.

ברשימת הוצאותיו החודשיות במסגרת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הצהיר היחיד על תשלום מזונות בסך 3,400 ₪, הגם שהאמת העולה מתוך מסמכי חשבון הבנק של המשיבה 4 היא כי הוא אינו משלם את המזונות וכי המשיבה 4 מקבלת מזונות ממוסד לביטוח לאומי.

יש להצטער על הצהרתו זו של היחיד, ויש להצטער על טענתו שלפיה הוא ממתין לפסיקת המזונות, שכן במסגרת הצו לפתיחה בהליכים הוא נצטווה לשלם סך של 800 ₪ למשיבה 3 וסך של 3,400 ₪ למשיבה 4. נראה כי עד היום היחיד הפר חובות אלה.

1. המשיבה 3 לא מסרה תגובתה לבקשה, וככל שהדבר נוגע אליה ולבתה, אין לי אלא לקבל את דברי היחיד שלפיהם היא אינה מעוניינת בתשלום מזונות, ולקבל את המלצת הנאמן שלא לפסוק לזכותה מזונות.
2. בקביעת גובה המזונות שישולמו למשיבה 4 נתתי דעתי לסכום הנמוך, יחסית של חובות המשיב, למצבה הכלכלי של המשיבה 4, להוצאות הקטינים ולכושר השתכרותו של היחיד כפי שעולה מתוך תלושי השכר שהוגשו לעיוני. מובן כי בהקשר זה שקלתי גם את כושר השתכרותה של המשיבה 4, אשר דיווחה כי היא מקבלת כעת דמי אבטלה.
3. לנוכח האמור לעיל, אני מורה על העמדת סכום המזונות שישלם היחיד למשיבה 4 החל מחודש אוגוסט 2021 ועד לסיום תקופת התשלומים על סך של 3,200 ₪.

בהתאם אצפה מהנאמן לפנות בבקשה לממונה על חדלות פירעון להגדלת סכום התשלום החודשי שעל היחיד לשלם, שכן צו התשלומים החודשי ניתן על בסיס ההנחה שהיחיד משלם מזונות בסך של 800 ₪ למשיבה 3 ובסך של 3,400 ₪ למשיבה 4.

1. תשלום המזונות שנפסקו, כמו גם עמידה בצו התשלומים החודשי, הם חלק מחובות תום הלב של היחיד בניהול ההליך.
2. למען הסר ספק, המשיבה 3 תוכל לגבות את ההפרש בין הסכום שנקצב לסכום המזונות כפי שנקבע בפסק הדין למזונות בתום ההליך.
3. זכות ערעור על פי החוק.
4. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לנאמן, לממונה על חדלות פירעון וליחיד. הנאמן יעביר ההחלטה למשיבות 3 ו-4.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.