1. התובעת הגישה תביעה בסך 13,452 ₪ בגין נזקי רכוש לרכבה.
   
2. לטענת התובעת, כאשר היא נסעה בכביש ראשי בעומס תנועה בעצירה מוחלטת בנתיבה, רכב הנתבע 1 פגע מאחור בצדה השמאלי האחורי, מאחר ונהג בפזיזות, במהירות, לא שמר מרחק ופגע ברכבה.
   
3. התביעה כוללת נזקים לרכב בסך 10,202 ₪, שכ"ט שמאי בסך 750 ₪, נזק לא ממוני, ימי עבודה ונסיעות בסך 2,500 ₪.
   
4. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי המשאית נסעה בכביש ישר ואילו התובעת נכנסה מנתיב השתלבות ללא מתן זכות קדימה, תוך ניסיון לעקיפת המשאית מימין ולכן פגעה המשאית בדופן השמאלי ברכב התובעת. כן הוכחשו הנזקים והיקפם.
   
5. לאחר שעיינתי בכלל המסמכים, שמעתי את עדויות התובעת והנתבע והתרשמתי מהן ישירות, עיינתי בתמונות ובסיכומי ב"כ הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.
   
6. בהתאם להוראות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ינומק פסק הדין בתמצית.
   
7. התובעת העידה כי היא ירדה מהמחלף, היה עומס תנועה, במצב השתלבות רכבים היא היתה בעצירה מוחלטת והיו רכבים בשוליים, פתאום הרגישה את המעיכה מצד שמאל מהמשאית. לטענתה, היא היתה בנתיב הימני והמשאית בנתיב השמאלי.
   
8. התובעת העידה כי המשאית פגעה בה מהדלת האחורית השמאלית ועד הקדמית.
   
9. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי היא הגיעה מנתיב השתלבות מפקק, התובעת התבקשה להתייחס לתמונות נ/1, נ/2 והיא טענה כי היתה בעצירה מלאה בנתיב נסיעתה, היא לא היתה בשוליים ורואים את המשאית דוחפת אותה. בכל הכבוד, אין בכך התאמה לתמונה ממנה עולה רכב התובעת הוא אשר ביקש להשתלב בנתיב המשאית, אם כי החלה בהשתלבות כפי העולה מהתמונות ומוקדי הנזק.
   
10. העדה עומתה עם התמונה ממנה עולה כי היא לא היתה בנתיב הנסיעה וטענה כי :
    "כמו בכל פקק מכוניות יוצרות זיגזגים ימינה ושמאלה, וזה הגיוני".
    
    ביחס לנזקים טענה העדה כי בעלה טיפל בכך ולה אין כל פרטים ביחס לכך.
    
11. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 כי הוא נסע ישר, בנתיב השתלבות השתלבו רכבים מימין ומשמאל, כי הוא ראה אותה מאחורה במראה בסמוך לעגלה וכשהתחיל בתזוזה היא ניסתה להיכנס לחתוך את המשאית והעגלה, כפי העולה מהתמונות.
    
12. בחקירתו הנגדית חזר העד על גרסתו. הוא הכחיש את הטענה כי היה ממהר, העיד כי נסע ברכב גדול, כי לנהגת לא היה מקום לעבור, היא ניסתה גם כך להידחף ופגעה ברכבו.
    
13. הנהג הפנה לעובדה כי בתמונות רואים את המשאית ישרה ורכב התובעת באלכסון, הסביר כי היא נדחפה, רכבה מהיר יותר מהמשאית ולכן היא פגעה במשאית בצד רכבה.
    
14. התובעת טענה כי היא היתה בנתיב לאחר השתלבות והמשאית פגעה בה מאחור אך הנזק הוא בצד הרכב ויש בכך סתירה לטענת הפגיעה מאחור, אם כי הנזק מתחיל בחלקו האחורי של צד שמאל ועד הדלת הקדמית שמאלית וכן רואים אם מיקומי המשאית והרכב בתמונות.
    
15. הגרסה לפיה המשאית נסעה ישר ורכב התובעת ביקש להשתלב סבירה יותר ואין לקבל את הטענה כי התובעת נסעה בנתיבה והמשאית פגעה בה מאחור, אם כי לפי התמונות רכב התובעת לא ממוקם בשוליים והיה על המשאית לנקוט אמצעי זהירות ראויים בהתאם לתנאי הכביש, כולל נתיב ההשתלבות.
    
16. התובעת אשר השתלבה בכביש, חלה עליה חובת זהירות לעשות כן והמשאית אף עליה חלה חובה לפעול בזהירות הדרושה בתנאי הדרך ומשתמשיה. לפיכך, תחולק האחריות באופן בו הנתבעים ישאו ב – 30% והתובעת ב – 70%.
    
17. ביחס לנזקים, יאושרו הנזקים הישירים בלבד ומאחר ולא הובאה עדות ביחס לנזק, התובעת העידה כי היא לא טיפלה בתיקון ואין חשבוניות/קבלות, יפסקו הסכומים ללא מע"מ – שכ"ט שמאי בסך 750 ₪ ונזק בסך 8720 ₪ ובסה"כ 9,470 ₪.
    
18. בהתאם לחלוקת האחריות המפורטת ישלמו הנתבעים לתובעת סך 2,841 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ ואגרת המשפט בסך 760 ₪.
    

הסכומים המפורטים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.