המ"ש 6276-01-21 עודתאללה נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופט ניר נחשון

העתק החלטת בית משפט מיום 18 ינואר 2021

לפני בקשה להארכת מועד להישפט. לטענת המבקש, עסקינן בעבירת נהיגה במהירות מופרזת שתועדה במצלמה מסוג א'3. המבקש מחשש לכך כי הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות שילם את כל הסכום המצוי לגבייה במרכז לגביית קנסות מבלי שהוסבר לו כי החוב כולל מספר דוחו"ת. המבקש טרם איתר את הנוהג ברכב במועד העבירה ואולם טוען כי לא נהג במועד ביצוע העבירה ברכב הרשום על שמו. כמו כן, המבקש טוען לאי אמינות מצלמות המהירות.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא הוצג כל טעם לכך שלא הוגשה בקשה במועד. המבקש לא צירף אסמכתאות לכך ששילם מספר קנסות ביחד.
דין הבקשה להידחות.
בהתאם להוראת סעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי, רואים אדם ששילם את הקנס כאילו הודה באשמה בפניי בית המשפט הורשע ונשא את עונשו. יחד עם זאת, הוקנתה סמכות לבית המשפט לקיים משפט על אף הגשת בקשה להישפט באיחור.

כפי שנקבע בפסיקה, מששולם הקנס אין זה מתפקידה של הרשות המנהלית ועל אחד כמה וכמה של הערכאות המשפטיות לבחון האם התשלום בוצע על ידי המבקש, על ידי אחר, בהנחייתו של המבקש או בנסיבות אחרות (רע"פ 2937/17, פלדמן נ' מדינת ישראל, 02.04.2017). בקשות להאריך מועד להישפט על אף שהקנס שולם התקבלו אך מטעמים מיוחדים ויוצאי דופן (ע"פ (י-ם) 5031/09, דואק נ' מדינת ישראל, 24.05.2010; ע"פ (י-ם) 2075/10, ספדה נ' מדינת ישראל, 14.06.2010).
המבקש לא הציג כל ראייה התומכת בטענתו לטעות שנפלה תחת ידו בעניין זה.
המבקש לא הציג טעם מוצדק להגשת הבקשה באיחור וכן, יצויין כי קיים קושי רב לקבל התנהלותו זו של המבקש. שכן, לא כפר במיוחס לו כל שהיה עליו לעשות הוא להגיש בקשה להישפט במועד.
הטענה בדבר אמינות מצלמות א-3 אינה מצדיקה הארכת מועד להישפט, כפי שכבר נפסק (ע"פ 2983/19, פחמאוי נ' מדינת ישראל, 18.06.2019; רע"פ 1771/19 עבודי נ' מדינת ישראל, 11.07.2019).