צו לפתיחת הליכים - בקשת נושה

לאחר שבחנתי את המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ושמעתי את עמדות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים בפניי - הגעתי לכלל מסקנה כי הנושה עמדה בתנאים הדרושים למתן צו פתיחת הליכים; כי אין ממש בטענות ההתנגדות אשר הועלו על ידי היחידה לעניין זה; וכי לפיכך יש לקבל את הבקשה וליתן צו כמבוקש. יוער כי זו גם עמדתה של הממונה.

חרף נסיונותיה של היחידה לשוות למקרה אופי ייחודי או מורכב, אני סבור כי בסופו של דבר מדובר במקרה פשוט יחסית:

• אין חולק כי היחידה חתמה, יחד עם אחרים, על שטר חוב כערבה להלוואה מסוימת בגובה מיליון ₪, שניתנה על ידי הנושה-המבקשת לצד שלישי.
• אין חולק כי הלוואה זו לא הוחזרה על ידי הצד השלישי (ויצוין כי הצד השלישי (הלווה) הינו חברה שניתן נגדה צו פירוק).
• אין חולק כי בעקבות כך, נקטה הנושה-המבקשת הליכים שונים לשם גביית החוב מן הערבים, לרבות פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד היחידה, עוד בחודש ספטמבר 2019; ונקיטת הליך למימוש משכנתא על נכס מקרקעין, שניתנה על ידי ערבה אחרת להבטחת פירעון החוב (ויצוין כי תלוי ועומד הליך משפטי ביחס לתוקף המשכנתא).
• אין חולק כי היחידה הגישה התנגדות לביצוע השטר; כי ההתנגדות נדחתה; וכי הליכים ערעוריים על החלטת הדחייה נדחו על ידי לא פחות משלוש ערכאות שונות (כולל בית המשפט העליון).
• ואין חולק (או לא יכול להיות חולק), שהליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד היחידה לא הביאו לפירעון החוב; וכי נכון ליום 14.1.2021 עמד החוב המשוערך במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד היחידה על סכום של יותר מ-1.6 מיליון ₪ (נספח 17 לבקשה).

בנסיבות שבהן ליחידה קיים חוב בסכום גבוה ביותר כלפי המבקשת, והליכי ההוצאה לפועל לא הצליחו להביא לגביית חוב זה - ברי כי רשאית המבקשת לנקוט הליכי חדלות פירעון כנגד היחידה. העובדה שהיחידה חבה מכוח היותה ערבה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה; וכך גם העובדה שהמבקשת פועלת לגביית החוב גם באפיקים אחרים, לרבות הליך למימוש משכנתא. זאת ועוד, גם בטענת היחידה לעניין אי מסירת מסמכים כאלה ואחרים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ולעניין פערי ידע באשר לגובה החוב שנותר - אין כדי לסייע לה במסגרת ההליך שלפניי. כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק הדין הדוחה את הערעור בעניין ההתנגדות לביצוע שטר, "המערערת [היחידה - ג'ל'ז'] לא העלתה בתצהירה כל טענה לגבי גובה החוב" (פיסקה 8 לפסק הדין מיום 3.12.2020 בע"א 29710-03-20). גם בדיון שהתקיים בפניי, אישר בא כוח היחידה בהגינותו כי הוא אינו טוען שהחוב נפרע במלואו, אלא שהוא יכול להיפרע באמצעות מימוש המשכנתא (עמ' 4 שורות 21-22 לפרוטוקול הדיון). כך או כך, דומני כי לצורך ההליך שלפניי, ומשהתנגדותה של היחידה לביצוע השטר נדחתה כאמור - יש לצאת מנקודת הנחה לפיה סכום החוב המופיע ברישומי ההוצאה לפועל, משקף נאמנה את גובה חובה של היחידה.

בהינתן שכנגד היחידה מתנהלים כאמור הליכי הוצאה לפועל משך תקופה בלתי מבוטלת, מבלי שהיה בהם כדי להביא לפירעון החוב (ולמצער לפירעון חלק ממשי מהחוב); ומשהיחידה עצמה כלל לא טענה בפניי שיש ביכולתה לשלם את מלוא החוב למבקשת - הרי שיש לקבוע כי היחידה הינה חדלת פירעון. מבחינה פורמאלית, ואף שדומני כי היעדר יכולתה של היחידה להחזיר את החוב כלל אינו עומד במחלוקת, אפנה לחזקת חדלות הפירעון הקבועה בסעיף 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שעניינה המצאת אזהרה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל (וראו סעיף 13(א) לתשובה לתגובה מטעם הנושה). אציין לסיום, כי טענת היחידה לתחולת סעיף 116(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נטענה בחצי פה וללא פירוט של ממש.

נוכח כלל האמור לעיל, אני מחליט כדלהלן:

(1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו/ה של היחיד/ה.

(2) בהתאם להוראת סעיף 122 לחוק, עם מתן צו זה תהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד/ה. בין היתר:

• בהתאם לסעיף 116(ג) לחוק (המפנה לסעיפים 106 ו-107 לחוק), תפעל הממונה לפרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ומתן אפשרות עיון בו.
• בהתאם להוראת סעיף 121(5) לחוק, הממונה תמנה נאמנ/ת ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד/ה, לפי הוראות פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו;
• בהתאם לסעיף 156 לחוק, הממונה תקבע את דמי המחיה שיוקצו ליחיד/ה, את סכום התשלום העיתי שישולם על ידי היחיד/ה לטובת הנושים וכן את מועדי התשלום;
• ככל שהדבר רלוונטי: בהתאם לסעיף 179 לחוק, הממונה תורה על הקצבת סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.

(3) עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק -

(א) מוקפאים ההליכים כנגד היחיד/ה ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד/ה אלא באישור נותן הצו; כמו כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחיד/ה או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו;

(ב) מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על המשכורת של היחיד/ה אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי/ת היחיד/ה, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם היחיד/ה אליו מופקדת המשכורת החודשית; למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה);

(ג) מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחיד/ה במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחיד/ה.

(4) הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד/ה בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה.

(5) מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם היחיד/ה, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

(6) אני מורה לנאמנ/ת לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו/ה מוסמכ/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

(7) הגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נדרשים להעביר לנאמנ/ת, באמצעות הממונה, תוך 14 ימים, את המידע המפורט בתוספת הראשונה לחוק.

(8) עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על היחיד/ה ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה:

(א) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(ב) עיכוב יציאת היחיד/ה מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחיד/ה לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר;

(ג) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(ד) הגבלת היחיד/ה משימוש, בעצמו/ה או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי;

(ה) הגבלת היחיד/ה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא/ה הנאמנ/ת כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

(9) היחיד/ה רשאי/ת לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים:

(א) היחיד/ה רשאי/ת לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי;

(ב) היחיד/ה רשאי/ת למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שכאמור לא תיווצר בו יתרת חובה;

(ג) בכפוף לאמור לעיל, היחיד/ה רשאי/ת לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד ייתרת זכות;

(ד) חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של היחיד/ה כלפי צד ג'.

(10) על היחיד/ה לעמוד בכל דרישות הדין, ובכלל זה:

(א) להתייצב בפני הנאמנ/ת או בית המשפט או הממונה, בכל עת שהדבר יידרש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין;

(ב) לשלם תשלום עיתי לטובת הנושים בסכום ובמועדים כפי שייקבעו על ידי הממונה;

(ג) להגיש לנאמנ/ת דו"ח על מצבו/ה הכלכלי תוך 21 ימים, כאמור בסעיף 117 לחוק; להגיש דו"חות עיתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, וכן דיווחים נוספים והכל לפי הוראות הדין, הממונה והנאמנ/ת; וככל שהדבר רלוונטי - לשלם לזכאי למזונות סכום כפי שייקבע על ידי הממונה, הכול עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.

(11) לפי סעיף 138 לחוק –

(א) על היחיד/ה לסייע לנאמנ/ת ולשתף עמו/ה פעולה לפי הנדרש לשם מילוי תפקידו/ה, ובכלל זה לחתום על ייפוי כוח ומסמכים, להעביר לידי הנאמנ/ת כל מסמך שברשותו/ה הנוגע להליך חדלות הפירעון, ולעשות כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים;

(ב) על היחיד/ה להודיע לנאמנ/ת בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו/ה הכלכלי שדיווח/ה עליו.

(12) הדיון בבקשה לצו לשיקום כלכלי יתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון. המזכירות תקבע מועד מתאים ותמציא הזמנה לדיון לצדדים.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.