לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהושתה על רשיון הנהיגה של המבקש ע"י קצין משטרה למשך 30 יום בגין עבירת מהירות בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

על פי הטענה העובדתית, ביום 12.01.21 בשעה 16:45 נהג המבקש ברכב בכביש מס' 1 בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 143 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

לאחר שימוע שנערך למבקש ע"י קצין משטרה, הורה קצין המשטרה על פסילת המבקש מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

קצין המשטרה נימק את החלטתו בכך שמדובר בעבירה חמורה המסכנת את משתמשי הדרך ואת הנהג עצמו.

כעת עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו לא מדובר במהירות גבוהה וכן בשים לב לפגמים בשימוע שנערך למבקש לפיהם הקצין לא לקח בחשבון את עברו של המבקש ואת נסיבותיו האישיות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר במבקש אשר הוציא רשיון נהיגה בשנת 2018 ואף כי אין לחובתו הרשעות קודמות מדובר בעבירה חמורה אשר מצדיקה את החלטת הקצין לאסור את נהיגתו של המבקש למשך 30 יום.

דיון

הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כי על בית המשפט לבחון אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. על מנת להשיב על שאלה זו יש להקדים ולהשיב על שאלות משנה לרבות השאלות בדבר קיומן של ראיות לכאורה, נסיבות ביצוע העבירה והאם מדובר בנסיבות מסוכנות, האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי או בדרך התנהגות אופיינית והאם עברו של המבקש מעיד על כך שהוא מסוכן (בש"פ 9849/02 בלטנר נ' משטרת ישראל, פורסם בנבו, 27.11.02).

בעניינינו, שתי שאלות משנה צריכות הכרעה: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר; והשנייה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לביטחון הציבור.

עיינתי בחומר הראיות שהוצג לפניי לפיו עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. מדובר במהירות שנמדדה באמצעות מכשיר ממל"ז אשר בטרם הפעלתו בוצעו בו בדיקות תקינות של תחילת משמרת וסיום משמרת וכי ההפעלה בוצעה בצורה אמינה כאשר המפעיל הקפיד על כללי ההפעלה שנקבעו בנוהל המשטרתי. זאת ועוד, הנאשם לא הכחיש את ביצוע העבירה אך טען כי הוא סבור שנסע במהירות של 110 קמ"ש.

די בפירוט הנ"ל בנוסף לחומר הגולמי והמזכרים כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש.

באשר למסוכנות, מדובר במבקש אשר מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2018 ואין לחובתו הרשעות קודמות.

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי מדובר בנהג מסוכן, אף כי מדובר בותק נהיגה קצר.

בנוסף, נסיבות ביצוע העבירה אינן מעידות על מסוכנות שכן מדובר בחריגה של 3 קמ"ש מעל הברירה.

בנסיבות אלה, בשים לב לעובדה שהמבקש פסול מיום ביצוע העבירה ועד היום, די לטעמי בתקופה זו כדי להוות תקופת צינון.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי ביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור, ולכן אני מורה על קיצור הפסילה המנהלית עד היום.

רישיון הנהיגה יוחזר לידי המבקש – לאלתר.

אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי זו עד ליום 21.01.21 בשעה 16:00 על מנת לאפשר למשיבה לשקול את צעדיה באם יוגש ערר. ככל שתודיע המאשימה כי בכוונתה להגיש ערר כי אז ההחלטה תעוכב עד ליום 24.01.21 בשעה 12:00.

החלטתי זו ניתנה היום בשעה 13:58.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים לאלתר.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"א, 21 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.