בתיק זה ביקשה העותרת לבטל את החלטת המשיבה 1 המבטלת את זכייתה של העותרת במכרז שני שערכה המשיבה 1, דהיינו להשיב את זכייתה של העותרת על כנה. ב

לשם השלמת התמונה אציין, כי בד בבד עם ביטול זכייתה של העותרת במכרז השני ביטלה המשיבה 1 גם את המכרז השני עצמו. בהמשך לכך ובעקבות זאת יצאה המשיבה 1 במכרז שלישי, והעותרת הגישה הצעה גם למכרז השלישי.

לאחר מכן, ובטרם נפתחה תיבת המכרזים במכרז השלישי, הוגשה העתירה בתיק זה.

לאחר בירור מיוזמתי מי הגיש הצעות למכרז החדש, הוריתי על צירוף אותם מציעים נוספים על העותרת, הלוא הם המשיבים 2-3 .

התיק היה קבוע לדיון למחר.

היום פנו ב"כ העותרת וב"כ המשיבה 1 בבקשה לדחיית הדיון. טעמה של הבקשה הוא, שוועדת המכרזים של המשיבה 1 תפתח את תיבת המכרז ותדון בהצעות בשבוע הבא, ולכן יהיה "נכון ויעיל יותר" להמתין להחלטתה ולדחות את הדיון. העותרת והמשיבה 1 ציינו שבקשתם זו היא תוך שמירה על כל טענותיהן ומבלי להודות בטענות הצד האחר. יצויין כי המשיבים 2-3 לא נשאלו, או לכל הפחות לא נאמר שנשאלו, ועמדתם אינה בפניי.

בהחלטה מהבוקר ציינתי כי לכאורה אין מקום לדחיית הדיון אלא למחיקת העתירה תוך שמירת טענות. שהרי החלטת וועדת המכרזים עשויה להשפיע על העתירה כמו גם על עצם הצורך בה. לכן הוריתי לצדדים להודיע עוד היום מה עמדתם.

העותרת השיבה, כי הצעתי "נפלה על אוזניים קשובות" אך היא מבקשת ארכה של 10 ימים למתן תשובה – וזאת כאשר על הפרק דיון שקבוע למחר, וישיבת הוועדה בעוד פחות מ-7 ימים. משמעות הדבר היא להשיג בעקיפין את מבוקשה בדרך של ארכה כדי לשקול את הדברים. לזאת לא אסכים.

שאר הצדדים לא השיבו.

שקלתי בדברים, ולדידי יש למחוק את העתירה תוך שמירת זכויות.

ברור שהחלטתה של וועדת המכרזים בעוד ימים ספורים תשנה את התמונה.

אם העותרת תזכה, אז ממילא אין עוד טעם וצורך בעתירה, ואולם אפשר שתהיה עתירה מצד אחר.

ואם מי מהמשיבים 2-3 יזכה או שלא ייקבע זוכה וגם מכרז זה יבוטל – אז ייתכן והעותרת תרצה להמשיך בעתירה וייתכן שלא. ואולם גם אם תבחר העותרת להמשיך, ברור שיהיה עליה לשנות את הסעד המבוקש ולעתור לבטל גם את ההחלטה במכרז השלישי, ויתכן ויהיו לה טעמים נוספים לכך על יסוד אותה החלטה. וגם במקרה כזה ייתכנו עתירות מצדדים אחרים.

רוצה לומר: או שלא יהיה צורך בעתירה או שיהיה צורך לתקנה, אך בוודאי שלא ניתן יהיה להמשיך עם העתירה כמות שהיא.

במצב דברים זה אינני רואה להשאיר את העתירה תלויה ועומדת, רק כדי למחקה או לפתוח פתח לדיון מקדמי בהמשך לעניין תיקונה. כך במיוחד כשהצדדים המתינו עד לרגע האחרון. למעשה מרגע שדחיתי את בקשתה של העותרת לתת צו ביניים, שלא התבקש כדין – כך בהחלטה מיום 19/1/21 – היה על העותרת לכלכל צעדיה. אמנם בשלב מסוים לאחר מכן הודיע ב"כ העותרת כי המשיבה 1 החליטה מיוזמתה להקפיא את הליכי המכרז עד להחלטה בעתירה; אך מסתבר שהמשיבה 1 החליטה בכל זאת לקדם את הליכי המכרז הזה ואת החלטתה בו (וטוב שכך מבחינת הכול). לכן לא היה צריך לחכות לרגע האחרון.

מסכים אני עם ב"כ העותרת וב"כ המשיבה 1 שאין טעם והיגיון בקיום הדיון מחר. אך כיוון שלאחר החלטת הוועדה נהיה ממילא "בעולם חדש" מהבחינה המשפטית והעובדתית – אין גם טעם להשאיר את העתירה בעמדת המתנה לקראת תיקונים נחוצים ודיונים אפשריים בקשר לכך.

בנסיבות אלה ראוי ללכת בדרך הפשוטה והיעילה ביותר: למחוק את העתירה הנוכחית תוך שמירת טענות וזכויות. הוועדה תחליט כאשר תחליט; ואם תסבור העותרת כי רצונה להביא את העניין להכרעתו של בית המשפט – תוכל להגיש עתירה חדשה, כאשר היא לא תהיה מנועה מלשוב ולטעון בין היתר את טעמי העתירה הנוכחית; וכאשר גם המשיבים כולם יוכלו לטעון בתשובה כל טענות לרבות כאלו המתייחסות לנושא העתירה הנוכחית; וכמובן שלא תהיה גם כל מניעה מצד מי מהמשיבים 2-3 להגיש כל עתירה משלהם.

התוצאה הסופית היא ,אפוא, שאני מוחק את העתירה ללא הוצאות. החזר אגרה לפי התקנות.

ניתן היום, ג' ניסן תשפ"א, 16 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.