ניתן ביום 21 יוני 2021

סגן הנשיאה אילן איטח

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופט דורון יפת ונציגי הציבור מר יעקב ששפורטה וגב' אידה שפירא; ס"ק 74438-11-20 ו- ס"ק 74743-11-20).
2. ערעור המערערת (להלן - האוניברסיטה) סב נגד קביעת בית הדין האזורי שלפיה במשא ומתן הקיבוצי הנוגע לעובדי המחקר ולעובדי הפרויקטים באוניברסיטה רשאית המשיבה (להלן - ההסתדרות) לשתף את ועד עובדי המחקר והפרויקטים באוניברסיטה (להלן - ועד עמ"פ), וכי אין חובה כי המשא ומתן האמור ינוהל - בהיבט של ועד עובדים - אך אל מול ועד העובדים הכללי של עובדי המינהל באוניברסיטה (להלן - הוועד הכללי).
3. לאור מיקוד השאלה נתמקד בפסק הדין אך במה שרלוונטי להכרעה בערעור ולא נביע עמדתנו בסוגיות נוספות שעלו בפסק דינו של בית הדין האזורי ואין לגביהן ערעור.

רקע והוראות ההסכמים הרלוונטיים

1. האוניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה המעסיק עובדים המחולקים באופן בסיסי לשתי קבוצות: האחת, סגל ההוראה המחולק למספר יחידות מיקוח (סגל אקדמי בכיר, סגל אקדמי זוטר, רופאי שיניים בפקולטה לרפואת שיניים). לכל יחידת מיקוח ארגון עובדים יציג משלה; השנייה, הסגל המינהלי - עובדים שאינם עוסקים בהוראה.
2. ארגון העובדים היציג של יחידת המיקוח של הסגל המינהלי באוניברסיטה הוא ההסתדרות. תנאי העבודה של הסגל המינהלי נקבעו בהסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות בשנת 1973 (להלן - הסכם 73) והחליף את ההסכם מיום 15.1.1964 כפי ששונה מעת לעת (למעט סעיפים מסוימים בו^[1]). תנאי העבודה של הסגל המינהלי הוסיפו והתעדכנו מעת לעת בדרך של תיקון הסכם 73/חתימת הסכמים קיבוציים מיוחדים המאוחרים לו. הסכם 73 ועדכוניו/ההסכמים הקיבוציים המיוחדים שבאו אחריו ייקראו להלן יחד - ההסכם המיוחד).

עוד נציין כי הסכם 73, לרבות הנספחים לו, נחתם בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות - באמצעות מועצת פועלי תל אביב-יפו (כשמה אז, היום: ההסתדרות במרחב תל אביב-יפו (להלן - המרחב)) וארגון עובדי האוניברסיטה הוא הוועד הכללי (ארגון עובדי האוניברסיטה הוא ועד עובדים כמשמעו בחוקת ההסתדרות).

1. סעיף 1 להסכם 73 שעניינו "סוג ההסכם והיקפו" קובע כך^[2]:

"1.1 הסכם זה הוא הסכם קיבוצי מיוחד החל על כל עובדי האוניברסיטה למעט:

1. חברי סגל ההוראה והמחקר באוניברסיטה, העובדים עפ"י מינויים אקדמיים.
2. מומחים בתפקידים מיוחדים ועובדים שהוזמנו לתקופות זמן קצובות וקבועות מראש.

1.2 האוניברסיטה לא תערוך כל הסכם, החורג מההסכם הקיבוצי המיוחד עם אחד מעובדיה או עם קבוצת עובדים שעליהם חל הסכם זה אלא בהסכמת ועד העובדים.

1.3 הטיפול בעובדים כולל: הזמנת עובדים, מינויים, השעייה מעבודה, הפסקת עבודה, קביעת זכויות, חובות ותפקידים.

כל זאת יתבצע בהתאם לנוהלים שנקבעו בהסכם זה ובהתאם לתקנונים ונוהלים פנימיים של האוניברסיטה אשר יצורפו כנספחים להסכם זה.

מוסכם כי כל נוהל ותקנון פנימי כנ"ל הבא לשנות תנאי הסכם זה טעון הסכמת הועד מראש.

1.4 נספח שיצורף להסכם זה, או שינוי, תיקון או תוספת שיוסכם עליהם בין הצדדים להסכם קיבוצי מיוחד זה יחשבו כחלק בלתי נפרד ממנו ותחילת תוקפם מהתאריכים עליהם יסכימו הצדדים.

1.5 מחלקת המנגנון הוסמכה על ידי הנהלת האוניברסיטה לרכז מטעמה את כל הפעולות בשטח העסקת עובדים.

1.6 עפ"י הסכם זה ינוהלו ויקבעו כל התקנונים והנוהלים הנוגעים לתנאי עבודתם, זכויותיהם וחובותיהם של העובדים."

1. כפועל יוצא מהוראת סעיף 1.1 להסכם 73, ובעיקר ס"ק ב בו, ניתן לחלק את הסגל המינהלי, בחלוקה הרלוונטית לענייננו, לשתי קבוצות עובדים: האחת, קבוצת העובדים שחל עליהם ההסכם המיוחד; השנייה, קבוצת העובדים שההסכם המיוחד אינו חל עליהם.
2. ההסכם המיוחד כולל התייחסות לכמה סוגי עובדים (לגבי חלקם יש מחלוקת אם ההסכם המיוחד חל עליהם אם לאו) ובהם^[3]:
3. עובדים המועסקים במשרה בתקן (להלן - עובד תקני): עובד קבוע - "עובד שסיים את תקופת הנסיון המוגדרת בהסכם וקיבל הודעה בכתב מטעם ההנהלה שהוא קבוע בעבודה או שחל עליו האמור בסעיף 14.4" - מי שכעבור 60 ימים מתום תקופת הניסיון לא התקבלה החלטה לגבי המשך העסקתו - א.א.); ועובד זמני - "עובד ע"ח משרה בתקן בתקופת הנסיון המוגדרת בהסכם זה". קבוצה זו מונה כ- 1,500 עובדים.
4. עובד ארעי - "עובד שהתקבל לביצוע עבודה בעלת אופי ארעי והיא מסוג משימה חולפת, מילוי מקום או לחץ בעבודה ואשר עובדת ארעיותה נובעת מעצם התפקיד או נקבעה בעת קבלתו לעבודה ואינו זכאי לתבוע קביעות בעבודה כל זמן ביצוע עבודתו הארעית". סעיף 16 להסכם 73 קובע לגבי עובד ארעי כי:

"עובד ארעי יקבל מטעם ההנהלה מכתב מינוי בו הפרטים הבאים: שם העובד, מחלקתו, טיב או סוג העבודה בה יועסק, תקופת העסקתו ותנאיה, הדרגה או גובה המשכורת."

מחומר הראיות ומטיעוני הצדדים לא הוברר איזו מבין הוראות ההסכם המיוחד, אם בכלל, חלות על העסקתו של עובד ארעי והאם סעיף 16 להסכם 73 משמעו פירוט תנאי העבודה מתוך הסכם 73 או פירוט תנאי עבודה שיקבעו על ידי האוניברסיטה. בפועל דומה כי חלה האפשרות השנייה (טבלאות שכר שנקבעו בנהלים הרלוונטיים).

1. הסגל המינהלי באוניברסיטה כולל אוכלוסיות שונות ובכללן גם עובדים המועסקים על חשבון תקציבי מחקר (להלן - עובדי מחקר) ושהעסקתם נעשית לפי נוהל 04-001 מיום 1.11.1981, ועובדים המועסקים על חשבון תקציב פרויקט (להלן - עובדי פרויקטים) ושהעסקתם נעשית לפי נוהל 04-002 מיום 4.8.1983. מדובר בקבוצת עובדים בת כ- 1,400 עובדים.

לפי ההגדרות הקבועות בסעיף 2 לנהלים הנ"ל, עובד מחקר ועובד פרויקטים - לפי העניין, מועסקים "שלא במשרה תקנית ושלא עפ"י מינוי אקדמי, ושלא בהסכם העסקה מיוחד".

לשלמות התמונה יצוין כי על פי הנהלים הנ"ל עובד מחקר או עובד פרויקטים יכולים להיות גם עובד תקני (לענייננו עובד מנהלי המועסק במשרה בתקן) שמאושרת לו העסקה נוספת על חשבון תקציב מחקר או תקציב פרויקט, לפי העניין.

עוד נציין כי במסגרת ההליך לא הובררה ולא הוכרעה השאלה האם עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים הם "עובד ארעי" או שמא הם מי שבאים בגדרו של סעיף 1.1 ב. סיפא - "עובדים שהוזמנו לתקופות זמן קצובות וקבועות מראש". מחד גיסא, בבית הדין האזורי טענה ההסתדרות כי מדובר בעובדים ארעיים (ראו למשל סעיף 10 לבקשת הצד מטעמה - ס"ק 74438-11-20) ואילו לפנינו טענה כי ההסכם המיוחד אינו חל עליהם והם מועסקים בחוזה אישי; מאידך גיסא, האוניברסיטה טענה לפנינו כי עובדים אלה מועסקים לפי כתב מינוי ולא בחוזה אישי (סעיף 3.1 לנהלים הרלוונטיים), אולם עיון ב"כתב המינוי" או "חוזה העבודה" (ולטעמינו אין למינוח הבדל לענייננו) של גב' פריה טוך - אחת מחברות ועד עמ"פ (מוצג טו לבקשת הצד שהגישה ההסתדרות), מעלה כי מדובר בהתקשרות לתקופה קצובה (סעיף 2 שם) ובסעיף 4 בו אף נכתב "מינוי זה הינו בגדר מינוי מיוחד ולפיכך לא תחולנה בעניינך הוראות הסכמי העבודה הקיבוציים שבין האוניברסיטה ובין עובדיה" - מה שמרמז כי ההעסקה נעשתה במסגרת סעיף 1.1 להסכם 73. כך או כך, אין לנו צורך להכריע בשאלה זו.

1. בבקשת הצד שהגישה האוניברסיטה (ס"ק 74743-11-20; להלן - בקשת הצד) נטען כי החל משנת 2012 התקיימו מגעים בינה ובין ההסתדרות והוועד הכללי "בקשר להכללתם של העובדים המועסקים על חשבון תקציבי מחקר ופרויקט בהסכם הקיבוצי [המיוחד - א.א.], וזאת ביוזמת האוניברסיטה" (סעיף 7 לבקשת הצד). להלן נפרט את ציוני הדרך העיקריים בקשר לאותם "מגעים". אך קודם לכן נביא את הוראות הסכם 73 שעליהן נסמכת האוניברסיטה.

סעיף 3 להסכם 73 שעניינו "נציגות עובדים" קובע כך^[4]:

"3.1 ועד העובדים אשר נבחר ע"י ארגון עובדי האוניברסיטה הוא המייצג את כל העובדים, כולל נוער עובד וחניכים, בכל הנוגע להוראות הסכם זה והנובע מהן.

3.2 בכל הנוגע לקביעת תנאי העבודה, ועד העובדים יפעל בתיאום עם הסתדרות העובדים הכללית."

ועד העובדים מוגדר בסעיף 4 להסכם 73 כך^[5]:

"ועד העובדים (הועד) - ועד העובדים אשר נבחר ע"י ארגון עובדי האוניברסיטה ואושר ע"י ההסתדרות. בועד מיוצגים עפ"י תקנוניו ונוהליו כל עובדי האוניברסיטה שהסכם זה חל עליהם לרבות עובדים אשר התארגנותם בסקציות מקצועיות הוכרה ע"י ההסתדרות."

1. ביום 4.2.15 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה ושביתה בעילות הבאות:

"דרישה לחתימה על הסכם קיבוצי להכללת כלל העובדים המועסקים כיום באוניברסיטה בצורות העסקה שונות במסגרת ההסכם הקיבוצי הקיים באוניברסיטה;

הפסקת שימוש בצורות העסקה כגון: עובדים לפי שעות, עובדי פרוייקטים/מחקר, עובדים מן החוץ וכיו"ב, וכן דרישה לצמצום מצבת החוזים האישיים, וזאת למניעת פגיעה בכח הארגוני ולקיום יחסי עבודה קיבוציים על כלל העובדים;

פעולות חד צדדיות שהתבצעו ומתבצעות ביחסי העבודה השוטפים, תוך התעלמות מנציגות העובדים וללא הגעה להסכמות מולה."

בהמשך להכרזה הנ"ל הגיעו הצדדים לסיכום ביניים שלפיו האוניברסיטה, כצעד של רצון טוב וללא תנאים מוקדמים, תקלוט להעסקה בתקן - העסקה שעליה חל ההסכם המיוחד - עובדי פרויקטים (בעלי ותק של 4 שנים המועסקים בהיקף משרה מעל 75% בפרויקטים ב"מימון פנימי" (נספחים 6 ו- 7 לבקשת הצד).

1. במקביל החלה התארגנות של עובדי המחקר והפרויקטים בהסתדרות, ששלביה העיקריים יפורטו להלן. נקדים ונציין כי אף שהדבר לא נקבע במפורש בפסק הדין האזורי ומבלי להיכנס לסוגיה המשפטית עולה כי הוועד הכללי אינו מייצג למעשה את עובדי המחקר ואת עובדי הפרויקטים^[6].
2. ביום 8.9.15 הודיע יו"ר המרחב לאוניברסיטה כי במסגרת התארגנות עובדי המחקר בהסתדרות והמשא ומתן בנוגע למעמדם ותנאי עבודתם נבחרו "מובילי התארגנות" ואלה ביחד עם ההסתדרות ו"ועד העובדים" - הכוונה לוועד הכללי "ינהלו את המו"מ עם ההנהלה בעניינם של העובדים שבנדון". אחר זאת המשיכו הצדדים במגעים ליישום "המחווה" משנת 2015.
3. ביום 28.11.17 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות (באמצעות הסתדרות המעו"ף, הסתדרות הביוכימאים, המרחב והוועד הכללי), המסדיר את עניינם של קבוצת עובדים שמועסקים במשרה שחלקה בתקן וחלקה כעובד מחקר (להלן - הסכם 2017). במסגרת הסכם זה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"13. הצדדים מתחייבים כי לא ינקוט צד אחד לגבי הצד השני באמצעי שביתה והשבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בתהליכי העבודה וסדריה, ביחס לעובדים עליהם חל הנספח בגין הנושאים שמוסדרים בו.

14. סכסוכי עבודה שהוכרזו או הודעו, הנוגעים לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, בטלים ומבוטלים עם החתימה על הסכם זה.

15. הצדדים מתחייבים לנהל משא ומתן אינטנסיבי לגבי עובדי האוניברסיטה המועסקים במימון תקציבי מחקר, אשר נספח זה אינו חל עליהם, ולצורך כך מתחייבים הצדדים כי לא ינקוט צד אחד לגבי הצד השני באמצעי שביתה והשבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה ובסדריה, ביחס לנושאים שיידונו במשא ומתן לגבי עובדי האוניברסיטה במימון תקציבי מחקר בלבד, עד ליום 28.5.2018 (להלן - 'תקופת השקט הנוסף').

16. בתום תקופת השקט הנוסף תתכנס ועדת מעקב שתורכב מיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות וממנכ"ל האוניברסיטה (להלן - 'ועדת מעקב') לדון בהתקדמות המשא ומתן.

17. בהיעדר החלטה אחרת של ועדת המעקב, תוארך תקופת השקט התעשייתי עד ליום 28.11.2018. סעיף זה אינו גורע מהוראות נספח זה, לרבות מסעיפים 11-14 לעיל." (הדגשה הוספה - א.א.)

1. ביום 3.1.18 פנתה עו"ד נעמי לנדאו, כבאת כוחו של ועד הפעולה של עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים, למנכ"ל האוניברסיטה והודיעה לו כך:

"1. הרינו להודיעכם כי לאור הקמת ועד הפעולה של עובדי המחקר ועובדי הפרויקט באוניברסיטה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, וכפי שהוכרו על ידי ההסתדרות, להלן שמות העובדים המייצגים את קבוצות העובדים כאמור: .....

2. התארגנות עובדי המחקר ועובדי הפרויקט באוניברסיטה נולדה בשאיפה לקדם משא ומתן קיבוצי ופורה אשר יניב לבסוף הסכם קיבוצי שיחול על עובדי המחקר והפרויקט באוניברסיטה, ובתוך כך, תוסדר העסקתם התקנית של עובדים אלו.

3. לצורך קידום הליכי המשא ומתן הקיבוצי וישיבת ההתנעה, נבקשכם להעביר לנו רשימת שמות העובדים ...

..."

1. ביום 17.1.18 השיב ב"כ האוניברסיטה לעו"ד לנדאו כך:

"1. ביחס לעובדים המשתייכים לסגל המינהלי, חלים הסכמים קיבוציים מול הסתדרות העובדים הכללית החדשה והמגעים הקיבוצים ברמה המקומית נעשים מול ועד העובדים של הסגל המינהלי. לפיכך, השימוש במונח 'התאגדות' אינו מתאים לעניינינו.

2. אין לאוניברסיטה כל כוונה להתערב בעניינים פנימיים של הסתדרות לגבי הרכב נציגות העובדים בכל אחד מהמשאים ומתנים שבנדון ולגבי היחסים הפנימיים שבין האורגנים השונים של ההסתדרות, ובלבד שבעניינים שלגביהם יתנהל משא ומתן עם האוניברסיטה תעמוד נציגות עובדים מוסמכת אחת, בהתאמה להסכמים הקיבוציים והדין. יצוין כי בהסכם הקיבוצי המיוחד שבין האוניברסיטה לבין להסתדרות נקבע במפורש כי ועד העובדים [הכוונה היא לוועד הכללי - א.א.] הוא המייצג את כל העובדים והוא פועל בתיאום עם ההסתדרות..." (הדגשה הוספה - א.א.)

1. בימים 19.2.18 ו- 22.2.18 התקיים משא ומתן בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות והוועד הכללי בקשר לעובדי המחקר והפרויקטים ואף התקיימה חלופת מכתבים בקשר אליו - ההסתדרות מצידה הלינה כי האוניברסיטה מציבה בצד סיכום הביניים תנאי של הרחבת מספר המועסקים בהסכמים אישיים ואילו האוניברסיטה הבהירה כי במשא ומתן יש נתינה מצד שני הצדדים וכי היא עצמה נענתה לבקשה לנהל משא ומתן בקשר לעובדי המחקר והפרויקטים הגם שההסכם המיוחד "מאפשר לאוניברסיטה להעסיק את העובדים במחקר במתכונת הקיימת, מחוץ להסכם הקיבוצי" (הדגשה הוספה - א.א.)^[7]. אחר זאת המשיכו הצדדים במהלך שנת 2018 לנהל משא ומתן בקשר לעובדי המחקר והפרויקטים, לטענת האוניברסיטה משא ומתן אל מול ההסתדרות והוועד הכללי.
2. ביום 4.9.19 נתנה רשות השיפוט תוקף של פסק בוררות^[8] להסכמת הצדדים בהליך שהתנהל בפניה אל מול מר ראובן פרי - בתפקידו כראש חטיבת מוסדות להשכלה גבוהה בהסתדרות המעו"ף, שלפיו:

"1. לאור הייחוד והצרכים המיוחדים של עובדי המחקר והפרויקט באוניברסיטה תל אביב תודיע הסתדרות המעו"ף להנהלת האוניברסיטה על הקמת ועד נפרד לעובדים אלו ממועצת העובדים...

...

4. הסתדרות המעו"ף תפנה להנהלת האוניברסיטה במכתב דרישה לצורך הסדרת זכויותיהם של עובדי המחקר והפרויקט ותבקש מהנהלת האוניברסיטה לפתוח במשא ומתן קיבוצי בנדון."

1. ביום 9.9.19 הודיע מר פרי למנכ"ל האוניברסיטה כך:

"1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף החליטה על הקמת ועד עובדים נפרד לעובדי המחקר והפרויקט באוניברסיטת תל אביב ולנהל מו"מ לסקטור זה, חברי ועד הפעולה שמונו על ידי ההסתדרות הם: ד"ר מוטי רונן, גב' פריה דוד וגב' אביגיל בן דב סגל.

2. כידוע לך, קבוצת עובדים זו מונה כ-1,400 עובדים והם מבקשים כבר במשך מספר שנים, להסדיר את תנאי עבודתם וזכויותיהם בהסכם קיבוצי מיוחד.

3. אמנם, במהלך השנים האחרונות נחתם הסכם קיבוצי בין הצדדים, אשר התייחס באופן חלקי ובלתי ממצה לאוכלוסייה זו, אולם מטרתנו, עדיין נותרה - להסדיר באופן ממצה וברור את תנאי העבודה של עובדי המחקר והפרויקטים.

4. אנו מבקשים לתאם מועד לישיבת משא ומתן ראשונה ללא דיחוי.

5. לנוכח הימשכות ההליכים בעניינם של עובדי המחקר והפרויקט, מבוקש להאיץ את המשא ומתן להסדרת תנאי עבודתם של העובדים בסקטור זה...".

1. ביום 15.9.19 השיבה גב' דנה אהרון - סמנכ"ל משאבי אנוש באוניברסיטה למר פרי. במכתבה עמדה גב' אהרון על התנהלותה של האוניברסיטה וניסיונה לטפל באוכלוסיות עובדי המחקר והפרויקטים והוסיפה כך:

"8. הנה כי כן, שהסכם 73 קובע כי לסגל המינהלי באוניברסיטה יהיה ועד עובדים אחד שייצג את כלל עובדי הסגל המינהלי והגיונה של הוראה זו בצידה, בין היתר, על מנת שהנהלת האוניברסיטה לא תצטרך לנהל משא ומתן בפיצול עם מספר גורמים.

9. להזכירכם, שלפי דרישתכם במשא ומתן על הסכם 2017, הסכם 2017 מהווה נספח להסכם 73.

10. לפיכך, מכתבכם, בו הנכם ממנים ועד פעולה נפרד לעובדי מחקר ועובדי פרויקט וגם דורשים לנהל משא ומתן עם ועד זה, מהווה הפרה של ההסכמים הקיבוציים.

11. אין לנו כוונה להתערב בהרכבו של ועד העובדים של הסגל המינהלי ו/או לפגוע בהתארגנות העובדים, אך אנו עומדים על כך שנפעל לפי ההסכמים הקיבוציים ובתום לב. אנו נכונים להמשיך לנהל עמכם משא ומתן, כפי שהתחייבנו בהסכם 2017, אולם רק במתכונת הקבועה בהסכם הקיבוצי, דהיינו, מול ועד עובדים אחד של הסגל המינהלי.

12. אנו מצפים שתחזרו בכם מהפרת ההסכמים הקיבוציים על מנת שנוכל להתקדם."

1. חלופת המכתבים בעניין זה נמשכה - זו טוענת כי לפי הסכם 73 רק הוועד הכללי אמור להשתתף במשא ומתן וזו טוענת כי מדובר בהתערבות בענייניו הפנימיים של ארגון העובדים היציג. בנוסף התקיימו גם מספר פגישות משא ומתן.
2. ביום 21.9.20 הודיעה ההסתדרות לאוניברסיטה כי התקיימו בחירות לוועד עמ"פ ונבחרו נציגיו. ביום 23.9.20 פנה ד"ר מרדכי רונן - יו"ר ועד עמ"פ, למנכ"ל האוניברסיטה, עדכן אותו על בחירתו לתפקיד היו"ר וכן ביקש להתחיל לנכות דמי ועד (0.4%) מעובדי המחקר ומעובדי הפרויקטים. ביום 30.9.20 השיבה גב' אהרון למר פרי כדלקמן:

"2. כפי שחזרנו וציינו בעבר אין לאוניברסיטה כוונה להתערב בהרכבו של ועד העובדים של הסגל המינהלי או לקבוע מי יהיו נציגיו במשא-ומתן, אך האוניברסיטה עומדת על כך שההסתדרות תפעל באמצעות ועד אחד במתכונת הקבועה בהסכמים הקיבוציים ובתום לב.

3. הוסכם בין האוניברסיטה להסתדרות במפורש בהסכם 73 כי לסגל המינהלי באוניברסיטה יהיה ועד עובדים אחד, המייצג את כלל עובדי הסגל המינהלי. להסתדרות אין זכות לשנות חד צדדית הסכמה זו ולהתיימר לכפות על האוניברסיטה פיצול שכזה.

4. נשוב ונדגיש כי האוניברסיטה נכונה גם עתה לנהל משא-ומתן בעניינם של עובדי מחקר ועובדי פרויקט, והיא אף מעוניינת בהסדרת מעמדם, אולם זאת רק באמצעות ההסתדרות וועד העובדים של הסגל המינהלי שהוא ועד העובדים היחיד של הסגל המנהלי באוניברסיטה, על-פי הכללים שנקבעו בהסכם הקיבוצי משנת 1973 וספציפית גם בהסכם הקיבוצי משנת 2017 וכפי שהצדדים נהגו עשרות שנים בעבר.

5. התעקשותכם לפעול בניגוד להסכם 73' ולעמוד על הקמת ועד נפרד שיעמוד מול הנהלת האוניברסיטה, הינה פעולה המסכלת לאורך זמן רב את המשא ומתן בעניין זה שכבר החל עם ועד העובדים של הסגל המנהלי, ופוגעת באפשרות להסדיר בהסכמה עם ההסתדרות את זכויותיהם של עובדים מקרב עובדי המחקר והפרויקט, כפי שהוצע פעמים רבות בעבר."

1. ביום 15.10.20 שלחה ההסתדרות הודעה על שביתה שעילותיה הן כדלקמן:

"א. סירוב המעסיקה לניהול מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי להסדרת תנאי עבודתם של עובדי הפרויקט והמחקר.

ב. התנהגות המעסיקה בחוסר תום לב, תוך פגיעה בהתארגנותם של העובדים. לרבות ניסיון לפגיעה אישית בחברי נציגות העובדים הנבחרת."

1. לאור ההכרזה על שביתה ובסמוך לפני המועד לפתיחה בצעדים ארגוניים הוגשה בקשת הצד של האוניברסיטה שבמסגרתה נטען כי קיימות עילות למניעת השביתה וזאת מהטעמים הבאים: עילות השביתה הן משפטיות. ביחס לעילה הראשונה נטען שכך הוא מאחר שביסוד אי קידום המשא ומתן עומדת מחלוקת משפטית לגבי ועד העובדים שעמו יש לנהל משא ומתן; ההסתדרות לא פעלה בהתאם למנגנונים ליישוב חילוקי הדעות הקבועים בסעיף 96 להסכם 73; ההסתדרות נוהגת בחוסר תום לב.

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. בית הדין האזורי קבע כי ההסתדרות "סוברנית לקבוע מי יהיו נציגיה במשא ומתן, ללא התערבות של האוניברסיטה בעניין", שכן רק ארגון עובדים יכול להיות צד להסכם קיבוצי. אשר לסעיפים 3.1 ו- 3.2 להסכם 73 קבע בית הדין האזורי כי האוניברסיטה נותנת לוועד הכללי, בכל הנוגע לסוגיית המשא ומתן, "משקל מעל ומעבר למה שכיוונו הצדדים בהסכם" 73, וזאת מהטעמים הבאים (ההפניות להערות השוליים בסעיף זה ובסעיף 26 הן הפניות של בית הדין האזורי):
2. מהמבוא להסכם 73 עולה כי הוא נחתם בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות והוועד הכללי צורף אליו "כתוספת לא הכרחית, כחלק מהצד של ההסתדרות מטעמים פנימיים של ארגון העובדים, אך לבר משפטיים כלפי צד המעסיק" וכי ממילא כבר נפסק כי אין בחתימה על ההסכם הקיבוצי כדי להעניק לוועד סמכויות ומעמד שאין לו^[9] וחתימתו היא "חתימת כיבוד"^[10].
3. נראה כי האוניברסיטה מבקשת לראות בוועד הכללי, "מנקודת מבטה, כאילו מדובר בארגון העובדים היציג עצמו". אלא שלפי חוקת ההסתדרות, אין לוועד עובדים סמכות לחתום על הסכם קיבוצי. מוסיף בית הדין האזורי וקובע כי "הדברים בענייננו נכונים ביתר שאת, עת הסכם 73 נחתם בשנות השבעים של המאה הקודמת".
4. מבלי להידרש לשאלה אם הזקקות ההסתדרות במשא ומתן לוועד עמ"פ תחת הוועד הכללי נובע מכשלונה "לנהל את אופן ייצוג העובדים המשתייכים לסגל המינהלי בהתאם להסכם 73, בין אם לאו" - "התערבות של מעביד בשאלה איזה ועד הוא יציג והאם יש להכיר ביותר מוועד אחד, נוגדת על פניה חופש ההתאגדות של העובדים, הכולל בתוכו את זכותו של ארגון העובדים לקבוע בתקנונו את האורגנים הפועלים בשמו במישור הארצי, המקומי והמפעלי"^[11]. כמו כן, "ביחסי עבודה קיבוציים, כל צד בוחר את מייצגו באופן עצמאי וחזקה עליו שייבחר את הנציגים הבקיאים, הטובים והראויים ביותר לעניין זה, זאת על מנת לקיים משא ומתן ענייני, פורה ובתום לב".

סיכם בית הדין האזורי וקבע:

"אמנם האוניברסיטה מקפידה לציין כי 'אינה טוענת ולא טענה כי ההסתדרות אינה רשאית להקים ועד עובדים'. אולם וזה העיקר, האוניברסיטה אינה יכול לקבוע להסתדרות מי יהיה האורגן המוסמך מטעמה לנהל את המשא ומתן בעניינם של עובדי המחקר והפרויקטים, שכן זהות הגורם מטעמה של ההסתדרות אינה יכולה להיקבע על ידי האוניברסיטה. בזיקה לכך, אין מקום לקבל את הצעת האוניברסיטה לפנות להליך גישור בעניין זהותו של הגורם שינהל את המשא ומתן מטעם ההסתדרות. לפיכך, אין כל מניעה כי חברי הוועד הנבחר יהיו חלק אינטגרלי מהנושאים והנותנים בעניינם של עובדי המחקר והפרויקט, והכל בכפוף לשיקול דעתה של ההסתדרות. להסתדרות אוטונומיה מוחלטת לקבוע, מעת לעת, מי יהיה האורגן המוסמך מטעמו לנהל את המשא ומתן מטעמו ביחס לעובדים אותם הוא מייצג, כמובן בכפוף לחובת תום הלב."

1. עוד קבע בית הדין האזורי כי כלל הסגל המנהלי, לרבות עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים, הם יחידת מיקוח אחת שההסתדרות היא ארגון העובדים היציג שלה וכי עוד בשנת 2015 הודיעה ההסתדרות על מעורבותה של נציגות עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים במשא ומתן. כן נקבע כי אין מניעה שבמשא ומתן תדרוש ההסתדרות שינוי הגדרות הסכם 73 כך שהסכם זה יחול גם על עובדי המחקר ועל עובדי הפרויקטים, כולם או חלקם; או אף עריכתו של הסכם קיבוצי נפרד לקבוצות אלה. בית הדין האזורי ציין כי שינוי מתכונת המשא ומתן עשוי "להפוך את המשא ומתן הארגוני לפחות נוח מבחינת המעסיק. משכך, למעביד קיימת זכות להשפיע על קביעתה של מסגרת המשא ומתן כחלק מזכותו הקניינית (עניין תדיראן^[12]), ובלבד שאין מטרתה לפגוע בזכויות המאורגנות של עובדיו ובכפוף לעקרון תום הלב".
2. בית הדין האזורי קבע כי עילת ההכרזה הראשונה - עניין המשא ומתן להסדרת תנאי העבודה של עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים אין עניינה סכסוך משפטי אלא כלכלי, שכן אין עסקינן בסכסוך שנועד לאכיפת זכויות אלא בסכסוך שנועד ליצירתן. לכן, לא "ניתן לכפות על ההסתדרות לפנות לבית הדין או ליישב מחלוקת באמצעות המנגנון שלא נועד ליישבו".

טרם שנפרט את טעמי בית הדין נצטט את הוראות סעיף 96 להסכם 73 שעניינו "ברורים וישוב חלוקי דעות":

"96.1 כל בעיה שתתעורר ביחסים בין ההנהלה ובין עובד או כלל העובדים, ואשר לגביה אין הוראה מפורשת בהסכם זה תידון, לאחר פניה בכתב, בין ההנהלה ובין הועד בפרק זמן סביר לפי הענין ולא יותר מחודשיים מתאריך הפניה בכתב. לא הגיעו הצדדים להסדר בבעיה, יועבר הדבר לבירור נוסף עם ההסתדרות, לא הגיעו בדיון נוסף זה להסדר, יחליטו הצדדים ו/או כל צד על הדרך לישוב הבעיה.

96.2 סיכומי דיונים אלה יצורפו להסכם זה ויחייבו במקרים דומים בעתיד.

96.3 נתגלו חילוקי דעות בין ההנהלה לבין ועד העובדים בפרוש סעיף מסעיפי הסכם זה, יועבר הענין לבירור נוסף בו תיטול חלק גם ההסתדרות ע"י נציגיה המוסמכים. בירור לפי פיסקה זו ימשך עד לחודש ימים, והארכת הבירור תהיה בהסכמת הצדדים.

96.4 חילוקי דיעות בין ההנהלה לבין ועד העובדים שלא יבואו על פתרונן בהתאם לאמור בסעיף 96.3 ימסרו להכרעת בוררות זבל"א. פסק הבוררות יחייב את הצדדים ללא זכות ערעור."

להלן טעמי בית הדין האזורי לכך שסעיף 96 אינו רלוונטי לענייננו:

1. סעיף 96.3 להסכם 73 אינו רלוונטי, "שכן אין מחלוקת לגבי פרשנות סעיף ספציפי בהסכם 73".
2. מסעיף 96.1 להסכם 73 ניתן ללמוד "כי כל צד רשאי לפעול כראות עיניו בעניין, שכן המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים אינה מוסדרת בהסכם גופו". בית הדין מוסיף כי:

"הדברים מקבלים משנה תוקף, עת מנקודת מבטה של האוניברסיטה, ניהול משא ומתן צריך להיעשות באמצעות הועד המינהלי, בבחינת Take it or leave it ואילו מבחינת ההסתדרות המשא ומתן אינו יכול להיעשות באמצעות הועד המינהלי, אלא באמצעות גורם אחר מטעמה. בכל הכבוד, האוניברסיטה אינה יכולה להכתיב להסתדרות את נציגיה וכיצד לקדם את עניינה לצורך חתימה על הסכם קיבוצי. הדברים מקבלים משנה תוקף, עת בסעיף זה נכתב כי פרק הזמן הסביר להסדיר את העניין שבמחלוקת הוא חודשיים, בעוד שעניין זה נמשך חודשים ארוכים ביותר. מכל מקום, טרם הוברר לנו מדוע האוניברסיטה לא מצאה לנכון לפנות קודם לבית הדין, אם לשיטתה ההסתדרות מפרה את ההסכם?"

1. הגם שנדחתה בקשת הצד בהיבט זה של זהות הוועד שעמו ינוהל המשא ומתן לגבי עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים, הבהיר בית הדין האזורי כך:

"89. ויודגש, כי הכרעתנו כאמור לגבי עילות הסכסוך, אין משמעה, מתן אור ירוק להסתדרות לנקוט בצעדים ארגוניים, שכן הכרעתנו בפרק זה היא בשאלה, האם מדובר בסכסוך כלכלי או שמא בסכסוך משפטי. לעת הזו, טרם ניתנה הודעה מטעם ההסתדרות על כוונה קונקרטית לנקוט בצעדים ארגוניים, ומשכך אין לנו צורך לעת הזו לבחון את קיומם של הכללים הרגילים, קרי, מידתיות הצעדים הארגוניים, והאם מוצה המשא ומתן ביניהם. שאלה זו תבחן, אם בכלל תבוא לפני בית הדין, בשים לב לכלל נסיבות העניין במועד הרלוונטי (ראו: ...). מכל מקום, ההסתדרות תודיע לאוניברסיטה 48 שעות טרם נקיטת הצעדים הארגוניים המתוכננים."

הטענות בערעור

1. לטענת האוניברסיטה, דרישת ההסתדרות כי המשא ומתן עמה בקשר לעובדי המחקר ולעובדי הפרויקטים ייעשה, בין היתר, באמצעות ועד עמ"פ ולא באמצעות הוועד הכללי מנוגדת להסכם 73 ולנהוג ביחסי העבודה באוניברסיטה. לטענת האוניברסיטה, סעיף 3 להסכם 73 מלמד כי "ההסתדרות והאוניברסיטה יצרו ביניהם, בהסכמה, במסגרת הסכם קיבוצי, הסדרה של סוגיית כל עובדי הסגל המינהלי של האוניברסיטה". כן נטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שקבע כי להסתדרות האוטונומיה לקבוע מעת לעת מי האורגן המוסמך מטעמה לנהל את המשא ומתן, שכן כאמור הדבר מנוגד להסכם 73. לטענת האוניברסיטה שגיאה זו תביא לפיצול יחידת המשא ומתן ביחידת המיקוח וגם זאת בניגוד להסכמות הצדדים בהסכם 73. לטענת האוניברסיטה, ההסכמה כאמור אינה חריגה ומקובלת במקומות עבודה שונים. בתמיכה לטענתה צירפה האוניברסיטה הסכמים קיבוציים מיוחדים החלים במקומות עבודה אחרים.
2. האוניברסיטה אינה חולקת על כך שהוועד הכללי אינו ארגון העובדים (וממילא גם לא ארגון העובדים היציג), כי סמכויותיו הן לפי חוקת ההסתדרות וכי בהעדר הוראה בהסכם קיבוצי אכן רשאי ארגון העובדים לקבוע את מסגרת המשא ומתן שאותה הוא מבקש. כן מסכימה האוניברסיטה לכך שהרכב הוועד הכללי מבחינת סקטורים יכול שיקבע על ידי ההסתדרות וכי אין היא מתערבת בקביעת הגורמים המנהלים מטעם ההסתדרות את המשא ומתן. אלא שלטענת האוניברסיטה במסגרת הסכם 73 נטלה על עצמה ההסתדרות התחייבות כי ענייני העובדים יוסדרו רק מול הוועד הכללי ולכן המשא ומתן לא יכול להתנהל אל מול ועד עמ"פ.
3. מוסיפה האוניברסיטה וטוענת כי שגה בית הדין בכך שהתעלם מטענת ההסתדרות שלפיה עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים הם עובדים במעמד של עובד ארעי ולכן לא חל עליהם ההסכם המיוחד.
4. לבסוף נטען כי שגה בית הדין האזורי בכך שקבע כי מנגנון יישוב חילוקי הדעות הקבוע בהסכם 73 אינו רלוונטי לענייננו.
5. לאור אלה התבקש בית הדין לקבוע כי יש לקבל את בקשת הצד ולקבוע כי ההסתדרות אינה יכולה לשבות בקשר לסכסוך משפטי, וכי היא הפרה את הוראות הסכם 73 בדרישתה לנהל משא ומתן בנוגע לעובדי המחקר ועובדי הפרויקטים באמצעות ועד עמ"פ תחת ניהולו באמצעות הוועד הכללי.
6. ההסתדרות טוענת כי דין הערעור להידחות. לטענתה, בית הדין האזורי פירש את הסכם 73 וקבע כי אין בו הוראה המונעת מההסתדרות להחליט כי עובדי המחקר והפרויקטים שהוחרגו מההסכם המיוחד ייוצגו על ידי ועד עובדים נפרד במשא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי בעניינם; האוניברסיטה נוהגת בחוסר תום לב ולמעשה היא מבקשת לחסום את התארגנותם של עובדי המחקר והפרויקטים; משההסכם המיוחד אינו חל על עובדי המחקר והפרויקטים, הרי שהוועד הכללי אינו מייצגם לעניין "הסכם זה" כקבוע בסעיף 3.1 להסכם 73; השביתה הוכרזה כדין ואין עילה למנוע אותה או להעביר את חילוקי הדעות למנגנון יישוב חילוקי הדעות.
7. אשר להסכמים הקיבוציים המיוחדים שצירפה האוניברסיטה לערעורה נטען כי יש לדחות את צירופם שכן טענה בעניינם כלל לא עלתה בבית הדין האזורי ובכל מקרה הם אינם רלוונטיים שכן כל הסכם קיבוצי צריך להתפרש מתוכו ומהאופן שקוים על ידי הצדדים.

הכרעה

1. לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. להלן נפרט את טעמינו:
2. בפתח הדברים נציין כי דומה שאין חולק על עקרונות היסוד הבאים: האחד, לכל צד ליחסי עבודה קיבוציים הפררוגטיבה להחליט, בכפוף לכללי הסמכות אצלו, מי יהיו האורגנים מטעמו במשא ומתן הקיבוצי. בנוסף וכתמונת מראה, צד ליחסי עבודה קיבוציים אינו רשאי להכתיב למשנהו את זהות האורגנים והנציגים אשר נושאים ונותנים מטעמו. השני, היקפו של המשא ומתן, תחולת ההסכם הקיבוצי ביחידת המיקוח הרלוונטית (במקרה זה הסגל המינהלי באוניברסיטה), ההחלטה אם ביחידת המיקוח יחול הסכם קיבוצי אחד או כמה, הם עניין להסכמות הצדדים. עקרונות יסוד אלה נכונים כל עוד לא הוסכם אחרת בהוראה בת תוקף בהסכם הקיבוצי שבין הצדדים או בדרך אחרת.
3. כאמור, האוניברסיטה אינה חולקת על עקרונות יסוד אלה, אלא שלטענתה הסכם 73, ולמעשה סעיף 3 בו, קבע מסמרות בכל הנוגע להרכב נציגות העובדים העומדת מולה, ובמיוחד לזהות ועד העובדים שפועל מולה, בכל הקשור למשא ומתן הקיבוצי. ביסוד טענת האוניברסיטה עומד האופן שבו יש לפרש לעמדתה את הסכם 73.
4. נוכח טיב המחלוקת - פירוש הסכם 73, הרי שבכל הנוגע להתאמתו של מנגנון יישוב חילוקי הדעות הקבוע בסעיף 96 להסכם 73 להכרעה במחלוקת זו, דעתנו שונה מזו שהובעה על ידי בית הדין האזורי. שכן, יש גם יש מחלוקת לגבי פירוש הסכם 73. האוניברסיטה טוענת כי הסכם 73 קובע דבר מסוים. ההסתדרות טוענת כי הסכם 73 אינו קובע זאת. כך נראית מחלוקת פרשנית לגבי הוראותיו של הסכם קיבוצי. וכל עוד לא נקבע כי עמדת אחד הצדדים נועדה רק ליצור מראית עין של מחלוקת, הרי שמחלוקת פרשנית לפנינו.
5. לפיכך, טוב היו עושים הצדדים לו היו מביאים מחלוקת זו לכתחילה להכרעה במנגנון יישוב חילוקי הדעות הקבוע בסעיף 96 להסכם 73, ולחלופין, לו היו פונים לבית הדין האזורי תוך הצבתה של השאלה הפרשנית באופן ישיר כסלע המחלוקת^[13]. נזכיר כי המשא ומתן הגיע למבוי סתום שעה שכל צד אחז בפירוש שלו להסכם 73. אלא שבשלב זה את הנעשה אין להשיב.

הלכה למעשה מחלוקת פרשנית זו הובאה לפתחו של בית הדין האזורי, אמנם בדרך עקיפה - במסגרת בקשות הצד, אך היא הוכרעה על ידו לאחר שמיעת טיעוני הצדדים והצגת ראיותיהם. בנסיבות אלה, ובמיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז שמחלוקת זו עלתה על שולחנם של הצדדים לא מצאנו הצדקה לעת הזו לאכוף מנגנון זה. זאת ועוד, עיון בסעדים המבוקשים בהודעת הערעור מעלה כי בית הדין לא התבקש להעביר את חילוקי הדעות בקשר לפירוש הסכם 73 להכרעה במנגנון יישוב חילוקי הדעות.

1. לפיכך, כל שנותר הוא לבחון את הכרעתו של בית הדין לגבי פירוש הסעיף האמור. בית הדין האזורי קבע כי אין בהסכם 73 כדי למנוע מההסתדרות להפעיל את סמכותה לגבי הרכב ועדי העובדים באוניברסיטה ולגבי הזדקקותה לוועד עמ"פ ולא לוועד הכללי לצורך המשא ומתן לעריכת הסכם קיבוצי לעובדי המחקר ולעובדי הפרויקטים. קביעתו זו לגבי האופן שבו יש לפרש את הסכם 73 מקובלת עלינו. ונסביר:
2. תחילה נפנה לעקרון יסוד הנוגע לסיווג סוגי הסכסוכים בתחום משפט העבודה "לא מפני שבסיווג עצמו פתרון לבעיות, אלא מפני שבהתעלמות ממנו - אחד משורשי השיבושים במשפט העבודה וביחסי העבודה; סיווג נכון, אף אם אינו משמש מפתח לפתרון נאות בכל הנסיבות, יש בו כדי לשמש מצפן ומורה דרך לכיוון הנכון"^[14]. הסכסוכים בתחום משפט העבודה מסווגים לשניים: הראשון - לפי סוג העניין: כלכלי (סכסוך שנועד לקביעת זכויות, קרי ליצירת כלל חדש שטרם בא לעולם) או משפטי (סכסוך שנועד למימוש זכויות שכבר קיימות); השני שאינו רלוונטי לענייננו - לפי זהות הצד לסכסוך: סכסוך קיבוצי (כאשר מעורבת קבוצה או אינטרס של קבוצה) או סכסוך היחיד (כאשר עניינו של הסכסוך הוא הפרט הבודד)^[15].
3. סעיף 3.1 להסכם 73 קובע כי הוועד הכללי "הוא המייצג את כל העובדים, כולל נוער עובד וחניכים, בכל הנוגע להוראות הסכם זה והנובע מהן". לטעמינו, הוראה זו לא ניתן לפרש כמתייחסת לסכסוך קיבוצי כלכלי, קרי לסכסוך שנועד ליצור לקבוצת עובדים זכויות כלכליות שלא מעוגנות ב"הסכם זה" - קרי, הסכם 73. כפי שציינו לעיל, סטייה מעקרונות היסוד, לגבי כוחו של צד ליחסי עבודה קיבוציים לפעול בהתאם לכללי הסמכות הפנימיים שלו, טעונה הסכמה של שני הצדדים ליחסים אלה. על הסכמה זו להיות ברורה, ודאי כאשר היא נוגעת לסכסוך כלכלי וליכולתו של צד לנסות ולהביא בעתיד לשינוי ההסכם. שאם לא תמצא לומר כך, משמעות הדבר היא שהצד ליחסי העבודה, ובמקרה זה - ההסתדרות, התפרק מסמכויותיו לתקופה שלאחר ההסכם הקיים. מכאן שהן מילולית והן תכליתית, אין לפרש את סעיף 3.1 להסכם 73 בדרך הרחבה שבה מבקשת האוניברסיטה לפרשו.
4. האוניברסיטה ניסתה לבסס את טיעוניה תוך הפניה להסכמים קיבוציים מיוחדים שחלים במקומות עבודה אחרים. אין בידינו לקבל את טענת האוניברסיטה: ראשית, צודקת ההסתדרות כי די בטעם דיוני כדי להביא לדחייתה. מדובר בטענה המהווה הרחבת חזית ובראיות שכלל לא עמדו לפני בית הדין האזורי; שנית, גם לגופו של עניין יש קושי להסתמך על הסכמים אלה ולו מן הטעם שפירוש הוראות אובליגטוריות בהסכם קיבוצי, מבלי לתת לצדדים לו לטעון לפירושו ומבלי להפנות לנסיבות הנוגעות לעריכתו וליישומו, מעורר קושי בלשון המעטה ואינו הדרך הרצויה^[16]; שלישית, עיון בהסכמים הקיבוציים שאליהם הפנתה האוניברסיטה והשוואתם להסכם 73 מחזק דווקא את מסקנתנו (וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי פירושם). כך למשל, בהסכם הקיבוצי שחל במקורות (בהנחה שאכן כך הוא) נקבע בסעיף 6 כי הוועד הכללי בשיתוף ההסתדרות הם הנציגים הבלעדיים "בכל הנוגע לזכויותיהם, חובותיהם, תנאי עבודתם ויחסי העבודה בחברה ולצורך חתימת הסכמים מיוחדים והסדרים מחייבים" (הדגשה הוספה - א.א.). בהמשך הסעיף אף נקבע כי "הנהלת החברה מנהלת מו"מ עם המזכירות הארצית (הוועד הכללי - א.א.) בכל העניינים הנוגעים לזכויותיהם וחובותיהם של כלל העובדים בחברה". נוסח זה, אם יובן כמתייחס גם לסכסוך כלכלי, אינו מופיע בהסכם 73. כך הוא בכל הנוגע לסעיף 5 ד' להסכם הקיבוצי החל בתעשייה האווירית אשר קובע כי "משא ומתן קיבוצי לחתימת הסכם קיבוצי מיוחד החל על עובדי החברה יקויים בין החברה לבין ההסתדרות וארגון העובדים (הוועד הכללי - א.א.) בלבד" (הדגשה הוספה - א.א.).
5. את ענייננו ניתן להשוות למקרה שנדון בעניין תדיראן קשר - מקרה שהוא תמונת מראה למקרה שלפנינו.

על קבוצת (חטיבת) הקשר של חברת תדיראן בע"מ (להלן - תדיראן) חל הסכם קיבוצי מיוחד אחד. לימים החליטה תדיראן לפצל את פעילות הקבוצה ולהעבירה לשלוש חברות בנות (תדיראן קשר בע"מ, תדיראן ספקטרלינק בע"מ ותדיראן טלמטיקס בע"מ). ביום 2.2.1996 נחתמו שני הסכמים קיבוציים מיוחדים: האחד, הסכם המסדיר את זכויות העובדים שהועברו לחברות הבת החדשות (להלן - הסכם התאגוד); השני, הסכם המסדיר את התנאים והזכויות של עובדי החברות השונות בקבוצת הקשר בתקופה 1.1.1995 - 31.7.1997 (להלן - הסכם הקשר).

לקראת תום תקופת הסכם הקשר הודיעה ההסתדרות על רצונה לנהל משא ומתן להכנסת שינויים בו. גם מנכ"לי החברות הבנות הודיעו על כוונתם להכניס להסכם הקשר שינויים התואמים את מבנה הפעילות של כל חברה בת בנפרד. ההסתדרות הודיעה כי אין בכוונתה לנהל משא ומתן נפרד עם כל חברה, אלא לשמור על העיקרון של "הנהלה אחת מול ועד אחד". בתגובה פנו החברות הבנות לבית הדין האזורי בבקשה להצהיר כי דרישת ההסתדרות מהווה הפרה של הסכם התאגוד. בסמוך לאחר מכן הכריזה ההסתדרות על שביתה, ובתגובה התבקש סעד כנגדה.

בית הדין האזורי דחה את הבקשה לסעד זמני כנגד השביתה, והחברות הבנות הגישו לבית הדין הארצי בקשת רשות ערעור שנדונה ונדחתה לגופה.

בית הדין הארצי קבע כי ההסכמים הקיבוציים "אינם מצביעים על הסכמה ברורה לשנות את יחידת המיקוח שהייתה קיימת ערב חתימתם" וכי הסכם התאגוד "אינו מתייחס ישירות לנושא מסגרת המשא ומתן העתידי שינוהל בין הצדדים". אם כי:

"הסכם התאגוד צפה שינויים עתידיים מוסכמים לגבי מסגרת המשא ומתן, אך שמר על המצב הקיים עד שיוסכם אחרת. זאת ועוד, בהסכם התאגוד נאמר מפורשות, כי עד לשינויים המוסכמים ייצג הוועד הקיים את כל העובדים של תדיראן לרבות עובדי חברות הבת החדשות, וכך נאמר: 'תדיראן מסכימה כי כל העובדים של כל קבוצת המעבידים שעליהם חל הסכם זה ייוצגו על ידי ועד עובדים מרכזי אחד או עד לקבלת הנחיה אחרת מן הסתדרות העובדים הכללית החדשה'."

יחד עם זאת, כך נקבע, משלא נקבעה הוראה מפורשת לגבי מבנה המשא ומתן ובהעדר הסכמה לגביו (הסכם אחד או הסכם לכל חברה), הרי שפתוחה הדרך לנקיטת צעדים ארגוניים להמשך המשא ומתן, כך שכל צד יוכל להשפיע על מבנה המשא ומתן.

1. כלומר, בעניין תדיראן קשר נדרשו הוראות ברורות ומפורשות כדי לכבול משפטית את החברות הבנות למסגרת מסוימת של משא ומתן בסכסוך כלכלי - מסגרת התואמת את המשא ומתן הקודם. משכבילה משפטית זו לא התקיימה, נפתחה הדרך לאפשרות לנקוט צעדים ארגוניים על מנת להשיג כבילה זו במסגרת משא ומתן כלכלי. גם בענייננו, נדרשות הוראות מפורשות וברורות שימנעו מההסתדרות מלבקש לנהל את המשא ומתן הכלכלי במתכונת שונה מזו שנוהלה בכל השנים הקודמות. אכן, לא נעלמו מעינינו הוראות הסכם 2017, אלא שהתקופה שנקצבה להסדרת הסוגיה - לרבות תקופת השקט התעשייתי בגינה - הסתיימה זה מכבר, ובנוסף - הסכם זה עסק אך בעובדי המחקר ולא בעובדי הפרויקטים. והעיקר, איננו סבורים שהסכמה לנהל משא ומתן שלא הבשילה לכלל הסכם, גם אם הוועד הכללי צד לה, כובלת בנסיבות העניין את ההסתדרות מהאפשרות לשנות את העמדה במשא ומתן.
2. לבסוף, נעיר את ההערות הבאות:
3. הוראות בחקיקה ובהסכמים, לרבות בהסכמים קיבוציים, עשויות להתפרש גם על סמך הרקע ליצירתן ועל רקע הנסיבות המשתנות. על פני הדברים נראה כי המציאות התעסוקתית באוניברסיטה, בכל הנוגע ליחס שבין עובדי תקן לבין עובדי מחקר ועובדי פרויקטים, השתנתה מבחינה מהותית לאורך השנים הרבות שחלפו מאז כריתתו של הסכם 73. בנסיבות אלה לא מן הנמנע שאף אילו היה מקום לפרש את סעיף 3 להסכם 73 כמתייחס לסכסוך קיבוצי כלכלי, הרי שנוכח השינוי במציאות יחסי העבודה, יתכן כי עמידה דווקנית על יישום סעיף זה, עשויה היתה לעלות כדי חוסר תום לב, במיוחד נוכח חלוף הזמן (47 - 48 שנה) וגודל הקבוצה.
4. בחירת ההסתדרות לגבי אופן ניהול המשא ומתן מטעמה בנוגע לעובדי המחקר ולעובדי הפרויקטים, אינה מחייבת את האוניברסיטה להסכים לכך שיחולו הסכמים קיבוציים נפרדים ביחס לקבוצות עובדים אלה. עיצוב ההסכמ/ים הקיבוצי/ים העתידי/ים כפוף להסכמת הצדדים, וכל צד אוחז באמצעים החוקיים העומדים לרשותו כדי לשכנע את משנהו.
5. עמדתה של האוניברסיטה, המבקשת שלא לפצל את ההסכמים הקיבוציים החלים על הסגל המינהלי, מובנת. עם זאת, תנאי העבודה של עובדי המחקר ועובדי הפרויקטים מוסדרים כיום בהסכם קולקטיבי נפרד - נהלי ההעסקה הנוגעים להעסקתם של עובדי קבוצות אלה, כך שהלכה למעשה כבר כיום על הסגל המינהלי חלים שני הסדרים קולקטיביים - על חלקם הנהלים הנ"ל ועל חלקם ההסכם המיוחד.
6. משהדיון לפנינו עסק בסכסוך קיבוצי כלכלי ולא ביישום של הסכם 73, לא נדרשנו לפירוש סעיף 3 להסכם 73 בהיבט של היחס שבינו, אם יתפרש כעמדת האוניברסיטה, לבין חוקת ההסתדרות, ובכללן ההוראות הנוגעות להסדרי האוטונומיה, ההוראות הנוגעות לפיצול ועדי העובדים וכיוצ"ב^[17].
7. סוף דבר - ערעור האוניברסיטה נדחה - נדחית טענתה בכל הנוגע לפירוש הסכם 73 וממילא נדחית טענתה שלפיה עסקינן בסכסוך משפטי שלא ניתן לשבות לגביו. בנסיבות העניין וכמקובל בסכסוכים קיבוציים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"א (21 יוני 2021) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. סעיף 99 להסכם 73. ↑

2. בסעיף 1 לנספח 6 להסכם 73 הוסף סעיף 1.7 לפיו: "אין הסכם זה בא לגרוע מתנאי עבודתם של עובדים אשר הושגו טרם חתימת ההסכם, אלא אם שינויים אלה כלולים בהסכם". כפי שנראה בהמשך, בהעדרו של "נוסח משולב" הנטייה היא לפנות להסכם המקורי ו"לשכוח" את תיקוניו. על מנת להימנע מתקלות דומות לעתיד לבוא ראוי להם לצדדים לשקול לערוך נוסח משולב של ההסכם הקיבוצי. ↑

3. סעיף 4 להסכם 73. ↑

4. זהו הנוסח הקבוע בהסכם 73 המקורי ואליו התייחסו הצדדים ובית הדין. בסעיף 2 לנספח 6 להסכם 73 נקבע כי נוסח סעיף 3.1 יהיה כך: "ועד העובדים אשר נבחר ע"י עובדי אוניברסיטת ת"א, בהתאם לתקנון ארגון עובדי אוניברסיטת ת"א, הוא המייצג את כל העובדים, כולל נוער עובד וחניכים בכל הנוגע להוראות הסכם זה והנובע מהן". מאחר והסיפא של שתי ההוראות זהה לא ראינו חשיבות לדקדק בענייננו בבירור ההוראה שבתוקף. ↑

5. זהו הנוסח הקבוע בהסכם 73 המקורי ואליו התייחסו הצדדים ובית הדין. בסעיף 3 לנספח 6 להסכם 73 נקבע כי נוסח הגדרת ועד העובדים בסעיף 4 להסכם המקורי תתוקן ותהיה כך: "ועד העובדים (הועד) - ועד העובדים אשר נבחר ע"י עובדי אוניברסיטת ת"א בהתאם לתקנון ארגון עובדי אוניברסיטת ת"א, ואושר ע"י ההסתדרות". במסגרת הערעור הפנתה האוניברסיטה לנוסח הנכון. מבחינה מהותית לנוסח הנכון אין חשיבות ומטעמי נוחות בחרנו אפוא להפנות לנוסח ששימש בבית הדין האזורי. ↑

6. ראו למשל דברי יו"ר הוועד הכללי בישיבת המשא ומתן מיום 8.1.2020 שלפיהם הוסבר לה על ידי האוניברסיטה וההסתדרות כי אינה מייצגת עובדים אלה (מוצג יב לבקשת הצד מטעם ההסתדרות). ↑

7. נספח 23 לבקשת הצד מטעם האוניברסיטה. ↑

8. פסק הבוררות אושר בפסק דינו של בית הדין האזורי (ת"ב 63847-01-20). ↑

9. ע"ע (ארצי) 1411/02 אלון - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (2.5.2005); דב"ע (ארצי) לח/3-61 לוי ספקטור - רשות הנמלים, פד"ע י 118 (1979). ↑

10. סע"ש (ת"א) 53870-07-20 ועד אצ"א חברת אל על נתיבי אוויר בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית (20.10.2020) בסע' 62. ↑

11. דב"ע (ארצי) נד/4-7 תנובה-אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ - ההסתדרות הכללית של העובדים, פד"ע כז 283 (1994) (להלן - עניין תנובה). ↑

12. הכוונה לפסק הדין בהליך: דב"ע (ארצי) 41-96/97 תדיראן קשר בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לב 306 (1998) (להלן - עניין תדיראן קשר). ↑

13. השוו: דב"ע (ארצי) נז\4-45 ההסתדרות הכללית החדשה - אוניברסיטת תל-אביב (5.5.1997). ↑

14. דב"ע (ארצי) לא/4-5 ההסתדרות הכללית - התאחדות האיכרים, פד"ע ג 253 (1972). ↑

15. שם. ↑

16. השוו: האמור בסעיף 10 לפסק הדין ב: עס"ק (ארצי) 43439-05-17 חברת נמל אילת בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב אילת (14.12.2017). ↑

17. השוו עניין תנובה. ↑