העורר עומד לדין בבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה בתת"ע 6693-01-21. הוא לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 16.6.2022, ובית המשפט קמא (השופטת א' וישקין) הוציא נגדו צו הבאה בנתון להפקדה בסך 1,800 ₪. אחר הדיון עתר העורר לבטל את צו ההבאה. בית המשפט קמא קבע ביום 23.6.2022 (כי) "לפנים משורת הדין יבוטל צו ההבאה בכפוף להפקדת 1,200 ₪". העורר הגיש לבית המשפט קמא בקשה נוספת לביטול צו ההבאה, אך זו נדחתה בהחלטה מיום 27.6.2022.

על החלטה אחרונה זו "ערר" העורר לפני בית משפט זה. בית המשפט (השופטת א' פינק) הורה לעורר לפרט את הבסיס הנורמטיבי לערר, וזה הסביר כי, לטעמו, מדובר בהחלטה לפי סעיף 73א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), והחלטה כזו נתונה לערר לפי סעיף 73ב(2) לאותו חוק. כן הפנה העורר לבש"פ 10592/08 בן שושן נ' מדינת ישראל (2008). אִפשרתי לעורר להשלים הסבריו בהתייחס לבש"פ 2100/19 עובדיה נ' מדינת ישראל (24.3.2019) (להלן: בש"פ עובדיה), אך הוא לא ניצל זכות זו.

המשיבה מצדה בקשה לדחות את הערר על הסף בציינה כי צו ההבאה נגד העורר טרם בוצע.

הדין עם המשיבה.

סמכותו של בית המשפט להוציא צו הבאה בעניינו של נאשם מוסדרת בסעיף 99 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), ולא בסעיף 73 לחוק בתי המשפט, שעניינו צו הבאה שרשאי בית המשפט להוציא לעד שזומן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו.

החסד"פ אינו כולל זכות ערר על החלטה להוציא צו מעצר, ועל כן, כפי שהורנו השופט מ' מזוז בבש"פ עובדיה, אין זכות ערר על החלטה כזו, הן מכוח העקרון הכללי כי אין זכות ערר או ערעור אלא מכוח הוראה בחוק המעניקה זכות כזו, הן מכוח הכלל לפיו בהליך פלילי אין ככלל זכות להשיג על החלטת ביניים או החלטה אחרת שלא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, למעט במקרים החריגים בהם נקבעה בחוק במפורש זכות כזו.

אכן, אם יבוצע צו ההבאה, ותינתן החלטה על מעצרו של העורר או על שחרורו, תקום לעורר זכות ערר על החלטה כזו, בהתאם לסעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. כל עוד לא בוצע הצו – אין לעורר תרופה בערכאת הערעור.

עיינתי בהחלטה בבש"פ 10592/08 אליה הפנה העורר במסגרת הסברו. בהחלטה זו לא הוכרעה שאלת הסמכות לערור על החלטה להוציא צו מעצר, להבדיל מן ההחלטה הנכוחה והמנומקת בבש"פ עובדיה.

אשר על כן החלטתי לדחות את הערר על הסף.

הדיון שנקבע מבוטל.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.