לפני: כב' השופט כהן יוחנן

פסק דין

1. בפני ערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.1.2021 (להלן - ההחלטה) אשר קבעה כי שיעור נכותו של בגין חבלה בכתף ימין עומד על 15% בהתאם לסעיף 41(4)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות) ושיעור נכותו בגין צלקת בכתף ימין עומד על 0% לפי סעיף 75(1)(א) לתקנות.

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת המערער , שגתה הוועדה עת לא דנה בטענתו כי המדובר ביד דומיננטית ומשלמערער חסר חלק מהעצם בכתפו לאור ניתוחים שעבר, הדבר משפיע על כושר הפעולה הכללי שלו ועל כן היה על הוועדה לבחון מתן פריט ליקוי 35(1)(ג) או פריט ליקוי 40 העוסק בפגיעה גרמית או פריט ליקוי לפי סעיף 42 העוסק בפגיעה בשרירי הגפיים העליונות ולאחר קיום בחינה מעמיקה, לקבוע את פריט הליקוי המקנה את הנכות הגבוהה ביותר.
2. לטענת המשיב, הוועדה פעלה כדין שכן קבעה את נכותו של המערער בהתאם לפריט ליקוי ספציפי עת מצאה אבדוקציה 90 מעלות והלכה פסוקה היא כי התאמת פריט הליקוי היא בסמכותה הבלעדית של הוועדה במיוחד משלא הונחה בפניה חוות דעת הטוענת לפירטי ליקוי אחרים ובדיקת ההדמיה של המערער מלמדת על קיומו של קרע חלקי בלבד.

כן, נטען כי ניתן ללמוד מכך שהוועדה הייתה ערה לבקשת המערער לשינוי פריט הליקוי מכך שקבעה כי מצבו מתאים לפריט ליקוי ספציפי וקיבלה את הערר לעניין תקנה 15.

דיון והכרעה

1. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.
2. במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית-הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה. (ראו: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל (28.4.1999)).
3. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. (ראו: דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

וכן נפסק בעניין זה כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק". (ראו: דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130)

1. דברי בא כוח המערער נרשמו בפרוטוקול הוועדה כך:

"ההכרה היא בכתף ימין.

העורר הינו כבאי מבצעי. הוכר כנפגע בכתף ימין עבר 2 התערבויות ניתוחיות ב- 2017+2015 כולל כריתה של חלק מהעצם.

הוועדה מדרג ראשון נתנה נכות על הגבלת תנועה, אנו סבורים שראוי לסווג את התיק אחרת, מדובר ביד דומיננטית ימין, יש צלקות ניתוחיות ולא הפעילו תקנה 15 בסיכום הפרישה כתוב במפורש שזה לאחר 2 הניתוחים, היו לי אירועים לבביים ב- 2014+2010 והוא פרש לאחר הניתוחים בכתף, העניין הלבבי היה הרבה לפני כן.

מבקשים לקבל את הערר גם לגבי גובה הנכות, וגם לעניין הצלקת.

עבד כ- 30 שנה ככבאי."

1. ממצאי בדיקת הוועדה תועדו בפרוטוקול כך:

"עבר דקומפרסיה בכתף ימין על רקע ארטריטיס של ACJ עבר רזקציה של מפרק ה- ACJ מימין ב- 28.07.15.

ברישומים גידי מסובבי הכתף היו תקינים בארתרוסקופיה, עבר ארתרוספקופיה נוספת ב- 2017 (5.06.17).

עבר אקרומיופלסטיק הוסר גשר גרמי וצלקת איפרתרופית. במכתב השחרור אין עדות לנזק במסובבי הכתף.

2.06.20 MRI – מ.א דקומפרסיה, רזקציה של ACJ, אין עדות לשברים/בצקות.

בבדיקה בוועדה:

צלקות נקודתיות שתיהן מעל כתף ימין קדמית עם קוטר מקסימאלי 0.3, פני שטח אחורי באותה הכתף חתך אורכי כ- 3 ס"מ לא קשור לניתוח.

אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים, אין דלדול שרירים בשרירי הזרוע, פלקציה קדמית ואבדוקציה 90, סיבוב חיצוני 85 פנימי עד בין השכמות, מבחני סובבי כתף שליליים. כח שרירים 5/5 ללא פגם נירואסקלרי. "

1. ומסקנות הוועדה תועדו כך:

"מדובר בצלקות שאינן מכערות ומזיקות הוועדה קובעת נכות צמיתה בשיעור 0% לפי סעיף 75(1)א. מבחינה אורטופדית מדובר בהגבלת תנועה עד לגובה השכם המזכה ב- 15% כפי שנקבע בדרג א. הוועדה כן מקבלת את הערר לעניין תקנה 15 ומפעילה מלא עד למגבלות התקנה שכן לא עובד עקב הפגיעה.".

1. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

אכן כטענת המשיב, הלכה פסוקה כי התאמת פריט ליקוי היא בתחום סמכותו הבלעדית של הוועדה ומאחר ולא הונחה בפני הוועדה חוות דעת לעניין פריטי הליקוי הנטענים, לא מצאתי כי יש להורות לוועדה לבחון את התאמת פריטי הליקוי אשר נטענו על ידי המערער בצורה כללית. עם זאת, שעה שנטען מפורשות על ידי בא כוח המערער כי כושר הפעולה הכללי של שלו נפגע עקב הליקוי שכן המדובר ביד ימין שהיא היד הדומיננטית של המערער, היה על הוועדה לדון בטענה זו ולנמק כראוי קביעתה.

1. על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שזו תדון בטענת המערער כי כושר הפעולה הכללי שלו נפגע עקב הליקוי שכן המדובר בפגיעה ביד הדומיננטית ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מהחלטתה.

המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה בעילת ההחזרה.

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

1. משעה שהערעור התקבל, המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' סיוון תשפ"א, (19 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.