לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח חנייה שמספרו 158334-6-0, בהתאם לסמכותי מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982(להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

1. בתאריך 28.04.2019 נרשמה לרכבו של המבקש הודעת תשלום הקנס שבכותרת.
2. ביום 13.05.2019 הגיש המבקש בקשה לביטול הודעת הקנס בהתאם לקבוע בסעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי.
3. ביום 2.01.2020 החליט התובע העירוני לדחות את הבקשה לביטול, ומכתב הדחיה נשלח למבקש ביום 5.01.2020.
4. המבקש ציין, כי הוא מעוניין להישפט ולהציג בבית המשפט תיעוד של עובד עירייה שנכח במקום בו קיבל את הדוח.
5. ב"כ המשיבה טען, כי לפי דואר ישראל מכתב הדחיה לביטול הודעת הקנס התקבל אצל המבקש ביום 15.01.2020, כך שהיה עליו להגיש בקשה להישפט תוך 30 ימים כפי שמורה החוק. משלא הוגשה הבקשה במועד הודעת תשלום הקנס הפכה לחלוטה, כך שלא ניתן לבקש להישפט בגינה. עוד הוסיף ב"כ המשיבה, כי ביום 17.01.2010 תוקנה הוראת סעיף 230 לחוק, כך שהוחמרו התנאים לאישור בקשות להארכות מועד להישפט.
6. לסיום נטען, כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי.

דיון והכרעה

1. דין הבקשה להתקבל, והכל כפי שיפורט להלן.
2. כפי שעולה מתגובת המשיבה, הודעת תשלום הקנס נרשמה לחובתו של המבקש ביום 28.4.2019, כאמור. בחלוף שבועיים לערך הגיש המבקש למשיבה בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס כפי הוראת סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי.
3. תשובת המשיבה לבקשת המבקש התקבלה בחלוף יותר מ- 7 חודשים, משך זמן שאינו סביר לבקשה כגון זו. בעניין זה אומר, כי במספר הזדמנויות התייחס המחוקק לתקופת הזמן הסבירה במסגרתה על עובד הציבור להשיב בבקשת אזרח.
4. במסגרת סעיף 2 (א) בחוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט – 1958 נקבע, כי על עובד ציבור – עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין – להחליט בבקשת אזרח ולהשיב לו בכתב, לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.
5. בנוסף, בדברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 23) (הארכת מועדים לתשלום קנס), התשנ"ו – 1996, עמד המחוקק על משך הזמן לטיפול בבקשת תובע, כמובא להלן:

"תשובת המשטרה לבקשות לביטולה של הודעת תשלום קנס מתעכבת לפעמים מעבר למועד הקבוע לתשלום הקנס. במקרים כאלה, נאלץ המבקש לשלם כפל קנס כי החוק איננו מביא בחשבון את תקופת ההמתנה שבה בחנה המשטרה את בקשתו. לכן, מוצע להאריך את התקופה לתשלום הקנס ל־120 ימים ע ל מנת שהמבקש לבטל את הודעת חשלום הקנס יוכל לקבל את החלטת התובע לבקשתו, בטרם חלפה התקופה שבה יחויב לשלם כפל קנס".

1. בפועל, תוקן סעיף החוק כך שתקופת הזמן שנקבעה עומדת על 90 ימים (ראו סעיף 229 (א) בחוק סדר הדין הפלילי). מכאן, שתכלית התיקון בעניין זה הייתה, שתוך תקופת הזמן שנקבעה – 90 ימים, כאמור – יקבל המבקש את החלטת התובע בעניין.
2. המשיבה העבירה את תשובתה למבקש לאחר שחלפו יותר משבעה חודשים, כאמור. שיהוי זה, לבדו, מצדיק לתת למבקש את יומו בבית המשפט.
3. בנוסף, ב"כ המשיבה העביר לבית המשפט את מכתב התשובה – דחיית הבקשה לביטול הודעת תשלום הקנס - אותו קיבל המבקש. עיון במכתב התשובה מעלה כי אינו חתום, כך שהמבקש לא יכול היה לדעת מי התובע, באם היה כזה, החתום על דחיית הבקשה. משכך, מכתב הדחיה אינו עומד בהוראת סעיף 229 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי.
4. לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

ניתנה היום, כ"ט אב תשפ"א, 07 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.