בקשה לביטול פסק דין 02.03.21 בו התקבלה בקשה לביטול פסק בוררות משלא הוגש לה כתב תשובה.

1. פסק הבוררות נושא ההליך ניתן בבית דין צדק 'חניכי הישיבות' ע"י מותב הבוררים הרב יצחק סגל, יהודה רוזנטל, ואברהם משה ברנהולץ ביום י"ז כסלו תשפ"א (03.12.2020), ולפיו חוייב אברהם סרולוביץ (להלן – סרולוביץ) לשלם ליחיאל ינקוביץ' (להלן - ינקוביץ') "סך 650,000$ ועוד 55,000$. סה"כ 705,000$" (להלן- פסק הבוררות)

2. סרלוביץ הגיש לבית המשפט ביום 20.01.21 בקשה לביטול פסק בוררות.

בהחלטה מיום 24.01.21 הוריתי על הגשת תשובה תוך 20 יום, ומשזו לא הוגשה עתר סרלוביץ לפסק דין בהיעדר תשובה, לה צירף תצהיר פקיד מסירה שביקר בדירת ינקוביץ' פעמיים.

בהחלטה מיום 22.02.21 קבעתי כי הנתון לפיו ינקוביץ' ישב "שבעה" לרבות מגיפת הקורונה - "מחייבים השתהות כלשהי". משתשובה לא הוגשה גם בחלוף 10 ימים נוספים, ובהינתן מסירה עוד ביום 26.01.21 - נעתרתי ביום 02.03.21 לבקשה והוריתי על ביטול פסק הבוררות (להלן- פסק הדין).

3. בעתירתו לביטול פסק הדין טוען ינקוביץ' כי לא בוצעה המצאה כדין, כי "בימים האחרונים, במהלכם של סידור ונקיון הבית לפסח כהלכתו, נמצאה מעטפה שמכילה את כתב טענותיו". הוא מעלה סברה לפיה "ככל הנראה אחד האנשים שבאו לעזור בסידור הבית ככל הנראה לקחו את המעטפה אולם לא יידעו את בני המשפחה", שכן בחודש ינואר 2021 ישב "שבעה" על פטירת אמו מקורונה, ועם תום ה"שבעה" השיא את בתו.

בתגובתו עומד סרולוביץ על כך שההמצאה בוצעה כדין בדירתו של ינקוביץ' בשעות הערב ביום 26.01.2021, ונמסרה לידי אישה שפתחה את הדלת, שתועדה בתמונות מתוך סרטון וידיאו, שצורפו לתשובה.

בתשובתו לשאלות בית המשפט, אישר ינקוביץ' כי הוא אכן מתגורר בכתובת בה בוצעה המסירה על פי התצהיר; כי "ישבתי שבעה על אימי בתאריך האמור"; כי תמונת הדלת שצורפה לתצהיר היא של דירתו; אך "האישה עם מסכה על פנייה ככל הנראה אחת המתנדבות/העוזרות שבאו לעזור בקשר לשבעה והכנות לחתונת הבת". בהערה נוספת העיר ינקוביץ כי "... החתימה הנחזית הינה צורנית כמעין 'קשקוש' ואילו חתימת אשתי הינה חתימה שמית בלבד".

לצד זאת ציין כי הגיש לבית המשפט בקשה לאישור פסק הבוררות.

בכך לא תמה הסאגה, משסרלוביץ ביקש לחקור את ינקוביץ' על תצהירו, אף הגיש תמונה נוספת של אותה האשה לה בוצעה המסירה כשפניה גלויות וללא מסיכה והיא ניתנת לזיהוי.

דיון והכרעה

4. חוששני כי ההליך יצא מכל פרופורציה.

החקירה על התצהיר מיותרת לחלוטין שהרי ינקוביץ' לא מכחיש כי הבקשה לביטול פסק הבוררות אכן נמסרה בביתו ביום הנטען, וטענתו היחידה היא שהבקשה נמסרה לאשה כלשהי שבאה "לעזור בסידור הבית...אולם לא יידעו את בני המשפחה".

בהינתן שינקוביץ גם מציין כי "... החתימה הנחזית הינה צורנית כמעין 'קשקוש' ואילו חתימת אשתי הינה חתימה שמית בלבד", אף שסרלוביץ לא טען כלל כי מדובר באשת ינקוביץ', אני מטילה ספק ברושם שניסה ינקוביץ' ליצור לפיו אין הוא מכיר את אותה האשה שהסתובבה בביתו. משמדובר בבית חרדי, ובאשה ששהתה בדירה בשעות הערב, הדעת נותנת כי זו קרובת משפחה, אולי גם אשתו. החקירה התייתרה אפוא.

5. תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מורה כי "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו...".

שיקול דעת נרחב.

בהתאם לסמכות האמורה, באתי לכלל מסקנה כי חרף מחדל ההימנעות מהגשת תשובה למרות המסירה יש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, אך באיזון הנדרש להתנות את הביטול בתשלום הוצאות, וזאת מהסיבות הבאות:

אחת, ביום 04.02.2021, כשבוע לאחר המסירה שאינה שנויה במחלוקת, הגיש ינקוביץ' בקשה לאישור פסק הבוררות (נפתח ע"י המזכירות תיק נפרד) באופן המצביע על אי זניחתו של פסק הבוררות (הפ"ב 10513-02-21) והמחזק את ההנחה כי לו אכן ידע על הגשת בקשת ביטול היה מזדעק להגיש תשובה;

שתיים, לא נטענו ולא הובהרו הסתמכות או שינוי נסיבות מצד סרולוביץ הכרוכים בפסק הדין שניתן לזכותו;

שלישית, לא התבקשה תגובת ינקוביץ' לבקשה למתן פסק דין בהיעדר תשובה;

רביעית, אופי הסכסוך, סכומו המשמעותי של פסק הבוררות והאמור בו לפיו הבוררות התנהלה כשלוש שנים, הגם ש"העובדות שהציג התובע אושרו בדיון הראשון ע"י הנתבע";

חמישית, ראוי לו לסכסוך כי יבורר לגופו של עניין במובחן מהכרעה על יסוד תקלה דיונית.

6. בה בעת, התנהלותו הדיונית של ינקוביץ' ראוי לה שתקבל ביטוי ממשי בשאלת ההוצאות.

סרולוביץ והשליח מטעמו עשו כל שאפשר על מנת לוודא קיומה של המצאה כדין. בפעם הראשונה ביקר השליח בבית ינקוביץ' ביום 21.01.21 ולאחר מכן, תוך התחשבות בישיבת השבעה, נערכה הגעה חוזרת לביתו של ינקוביץ' בניסיון לבצע המצאה ישירות לנמען, ועריכת תיעוד מלא של הליך המסירה. לשליח מטעם סרולוביץ לא הייתה אפשרות לזהות את האישה לה נמסר כתב ב"ד לאור סירובה להזדהות, וטענת השלח לפיה "בקשה ממני להמתין ונכנסה אל הבית, לאחר זמן קצר היא חזרה...[ו]חתמה על אישור המסירה"- כלל לא הוכחשה.

הדעת נותנת שהאשה ששהתה בביתו של ינקוביץ' בשעות הערב אינה זרה לחלוטין ומתחייבת ההנחה שאת שקיבלה אכן מסרה. מכל מקום, ינקוביץ' נמנע מפירוט הנמנים על בני ביתו ומצירופם של תצהירים מתבקשים מטעמם, לרבות אשתו, לפיהם הם אינם האישה הנדונה.

7. באיזון המתבקש אני מורה שפסק הדין מיום 02.03.2021 יבוטל באם ינקוביץ' ישלם לסרולוביץ סך של 15,000 ₪ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, וזאת עד לא יאוחר מיום 03.05.21.

לא יעשה כן – יעמוד פסק הדין על כנו.

ישלם- יוכל להגיש כתב תשובה עד ליום 10.05.21 ושני התיקים יאוחדו.

תז"פ ליום 11.05.21

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.