1. לפניי בקשת התובעים למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
2. התובעים נפגעו לטענתם בעקבות תאונת דרכים מיום 25.1.2020, בה נדרסה למוות בתם בת השנה על ידי רכב הנהוג על ידי התובע כאשר רעייתו, התובעת, הייתה עדה לכך.
3. לבקשתם צירפו התובעים מסמכים שונים המעידים על קבלת טיפול ונטילת תרופות בשל מצבם הנפשי. כמו כן צירפו התובעים לבקשתם חוות דעת רפואיות של מומחה מטעמם, במסגרתן נקבעה לתובעים נכות נפשית בגין האירוע. לטענתם, אין מניעה לצרף חוות דעת כאמור לבקשה למינוי מומחים, ובלבד שחוות הדעת לא יומצאו למומחה שימונה.
4. הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי אין די המסמכים שצורפו כדי להוות ראשית ראיה כנדרש. כן מתנגדת הנתבעת לצירוף חוות הדעת הרפואיות לבקשה וטוענת כי הדבר מנוגד להוראות חוק והתקנות.
5. אין חולק שהמסמכים שצורפו, הכוללים הערכת נכות, הם חוות דעת. ב"כ התובעים מאשר זאת במפורש ואף מציין כי הם לא יומצאו למומחה.
6. סעיף 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, קובע כדלקמן:

"(א) נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה –

(1) בקשה למינוי מומחה, לפי טופס 1;

(2) תצהיר שבו יתן תשובות לשאלות המפורטות בטופס 2;

(3) כתב ויתור על סודיות רפואית לפי טופס 3;

(4) העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז.

(ב) לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לענין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לענין טענותיו".

מהאמור עולה כי על התובעים לצרף לתביעתם מסמכים שנערכו לצורך הטיפול הרפואי בהם.

בפסיקה נקבע כי אין להגיש לבית המשפט בשלב של בקשה למינוי מומחים, חוות דעת מטעם הצדדים (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 873).

כן נקבע כי "... המסמך הנזכר בתקנה 2(ב) לתקנות המומחים צריך להיות מסמך שנערך לצורך הטיפול, כלומר נדרשת זיקה הדוקה יותר בין אותו מסמך לבין מהלך טיפולי של ממש. המסמך הנזכר בתקנה 8 לתקנות הוא מסמך בדבר הטיפול הרפואי. אין דרישה שעצם כתיבתו תהיה כרוכה בצורך טיפולי מסוים. בכלל זה, למשל, מצויים מסמכים שלא נערכו ב"זמן אמת", אגב הטיפול, אך יש בהם כדי לתאר או לסכם את הטיפול".

ובהמשך, "... הבחינה הנעשית לאורה של תקנה 8 לתקנות המומחים היא, האם יש למסמך סממנים של "חוות דעת" ובהקשר זה יש חשיבות לשאלה האם המסמך "הוזמן", או האם הוא כולל פרשנות. פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול, שאלה שחשיבותה רבה יותר לענין תקנה 2(ב) לתקנות המומחים" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (16.7.2012)).

על כן, דווקא במסגרת הבקשה למינוי מומחים, יש חשיבות רבה יותר להיות המסמך מסמך שנערך לצורך הטיפול הרפואי, והיותו של המסמך מסמך מוזמן שלא נערך לצורך הטיפול הרפואי, מובילה למסקנה שלא ניתן להתבסס עליו בבקשה למינוי מומחים.

משכך, לא ניתן לקבל חוות דעת כראשית ראיה לצורך מינוי מומחה רפואי.

על כן אני מורה על הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט.

1. יחד עם זאת, בענייננו, אני סבורה כי די במסמכים שצורפו, אם גם בדוחק, כדי להצדיק מינוי מומחה. מהמסמכים עולה כי שני התובעים מקבלים טיפול , לרבות טיפול תרופתי, בשל מצבם הנפשי בעקבות התאונה.
2. בפסיקה נקבע כי יש לנקוט גישה ליברלית בכל הנוגע למינוי מומחים מטעם בית המשפט, שכן דחיית הבקשה תשלול מהתובע את האפשרות להוכיח טענותיו בעניין קיומה של נכות (רע"א 5299/19 פלוני נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב (24.10.2019)).

כן נקבע בפסיקה כי: ": "הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.05.2012)).

1. אני ערה לטענת הנתבעת לפיה נדרשת נכות משמעותית, אולם בשלב זה של מינוי מומחה, לא ניתן לקבוע האם מדובר בנכות משמעותית אם לאו, ואני סבורה כי די בראשית ראיה לקיומה של נכות, כאשר שיעורה יקבע ממילא על ידי המומחה שימונה.

8. על כן, למרות דלות התיעוד הרפואי, אני סבורה כי יש בו די כדי להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי בעניינם של התובעים.

עם זאת, נוכח האמור בדבר דלות התיעוד הרפואי, אני קובעת כי התובעים יישאו בשכרו של המומחה, שלב זה, כמימון ביניים.

9. החלטות מינוי ינתנו בנפרד.

ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.