ניתנה ביום 17 יוני 2021

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המשיבים להורות למערער להפקיד בקופת בית הדין ערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור. הערעור הוגש על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 22.12.2020 (כבוד השופט בועז גולדברג ונציגי הציבור מר אברהם פרקש וגב' נירה גרין; סע"ש 5650-06-19, סע"ש 5670-06-19, להלן – פסק הדין).
2. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.
3. תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה), אינן כוללות הוראות המקבילות לתקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי 1984) או לתקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי החדשות) שנכנסה לתוקף ביום 1.1.2021, העוסקות בחיוב מערער בהפקדת ערובה. ההלכה הפסוקה בבית הדין לעבודה קבעה לאורך השנים, שככלל, ובהעדר נימוקים מיוחדים, אין לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משיב בערעור. עם זאת, במקרים המתאימים, בהם עולה חשש כי בעל דין ימנע מלפרוע הוצאות שיוטלו עליו בערעור, אימץ בית דין זה את ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, והורה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משיב בערעור (ראו: ע"ע (ארצי) 48183-03-17 ברבירו - ניקדו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ, 17.1.2018 וההפניות שם). הרציונל שעמד ביסוד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לאורך השנים בהתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, נכון ויפה גם למצב המשפטי השורר כיום. משכך, דיוננו להלן יתקיים על יסוד ההלכה הנוהגת בעניין זה בבית הדין לעבודה.

אחד הטעמים שהוכרו בפסיקה לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, הוא הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו בעבר (ראו: ע"ע 1064/00 (ארצי) קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע (לה) 625). אמנם, ככלל, אין לחייב בעל דין בהפקדת ערובה בשל אי קיום החיובים המהותיים בפסק הדין קמא. בית הדין אינו לשכת ההוצאה לפועל, ואינו עוסק באכיפת פסקי דין. עם זאת, אי תשלומן של הוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית הוא אחד הנימוקים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה. משקלו של נימוק זה בערעור עולה, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו בפסק דין סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער (ראו: ע"ע (ארצי) 251/03 אילוז – מישל אילת הסעות בע"מ, 22.6.2004).

השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה להפקדת ערובה, מהווה שיקול במארג השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להכריע בבקשה להפקדת ערובה, כאשר שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, עשוי להביא לדחייתה. עם זאת נראה, שאין לקבוע כלל קטגורי בעניין תוצאת השיהוי בהגשת הבקשה להפקדת ערובה ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: ע"ע 28345-09-16 אירנה בלקירסקי – אופטיקה הלפרין בע"מ, 14.12.2017).

1. במקרה שלפני, המערער לא כפר בטענת המשיבים, לפיה לא שילם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 6,000 ש"ח, אשר הוטלו עליו בפסק הדין. זאת, אף לאחר שבקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה בעיקרה בהחלטת כבוד השופט שפיצר מיום 14.3.2021. מבחינה זו עולה חשש, שצפוי למשיבים קושי בגביית ההוצאות בערעור, ככל שיידחה.

לאמור יש להוסיף, כי לאחר עיון בתיק שוכנעתי, שאין בסיכויי הערעור משום טעם מספיק לדחיית הבקשה להפקדת ערובה. זאת, בין היתר, נוכח האמור בהחלטת כבוד השופט שפיצר מיום 14.3.2021, כי סיכויי הערעור - למעט באשר לרכיב הלנת השכר - נמוכים למדי, משום שהערעור מתייחס לקביעות עובדתיות של בית הדין קמא בפסק דינו.

מסקנת הדברים היא, שמקיימות בענייננו נסיבות המצדיקות את חיובו של המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. 

1. אשר למועד הגשת הבקשה – אין לקבל את טענתו של המערער אודות קיומו של שיהוי ניכר בן ארבעה חודשים (ממועד הגשת הערעור) בהגשת הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה. זאת מן הטעם, שבד בבד עם הגשת כתב הערעור, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר התייחסה לסכום הפסוק במלואו, לרבות הסכום בו חוייב המערער כהוצאת משפט ושכר טרחת עו"ד. הבקשה לעיכוב ביצוע הוכרעה כאמור בהחלטה מיום 14.3.2021. עם זאת ניתן לקבוע, שהבקשה להפקדת ערובה הוגשה בשיהוי מסוים, בחלוף למעלה מחודש לאחר שניתנה ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. מכל מקום, לנוכח העובדה שנכון למועד הגשת הבקשה להפקדת ערובה טרם הוגשו סיכומי הצדדים, ולכך שמתקיימים בנסיבות העניין טעמים אחרים המהווים הצדקה לחיוב המערער בהפקדת ערובה, אין בשיהוי המסויים בהגשת הבקשה כדי להביא לדחייתה. עם זאת, השיהוי המסוים בהגשת הבקשה יובא בחשבון במכלול השיקולים בעת קביעת סכום הערובה.
2. לאחר שקילת מכלול נסיבותיו של ההליך ועריכת איזון בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכותם של המשיבים לגבות את הוצאותיהם בערעור, אני מורה למערער, מר לואי חסן, להפקיד בקופת בית הדין, עד ליום 22.6.20201 סך של 4,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בערעור.
3. מזכירות בית הדין תעקוב אחר הפקדת הערובה. אם לא תופקד הערובה במועד, ימחק הערעור בהתאם לתקנות, ויבוטל הדיון הקבוע לפני מותב בית הדין ליום 29.6.2021. ככל שתופקד הערובה כנדרש בהחלטה זו, יגישו המשיבים סיכומים מטעמם עד ליום 27.6.2021, בחמישה עותקי נייר.
4. אין צו להוצאות.

מזכירות בית הדין תוודא קבלת ההחלטה בידי הצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"א (17 יוני 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.