1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.7.20.

2. התובעת טענה שרכבה נסע בנתיב השמאלי כדין. לפתע, רכב הנתבעת סטה לנתיב נסיעתה בחוסר זהירות ופגע ברכבה.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו שרכב הנתבעים נסע בנתיב. לפתע, בלם רכב שנסע לפניו. רכב הנתבעים הספיק לבלום במרחק בטוח מרכב צד ג' אך אז פגע רכב התובעת ברכב הנתבעים מאחור והדף אותו לפגיעה ברכב צד ג'.

4. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שיש לקבל את התביעה ולחייב הנתבעים, בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של העד מטעם התובעת והיא מהימנה בעיני. העד טען שנסע בנתיב השמאלי כל אותה העת. לפתע, רכב צד ג' אשר נסע בנתיב הימני בלם, רכב הנתבעים אשר נסע מאחוריו בנתיב הימני, בניסיון להתחמק, סטה לנתיב הנסיעה השמאלי בו נסע באותה שעה רכב התובעת ופגע בו בצד בגלגל הקדמי ימני עם פינתו השמאלית אחורית. העד הכחיש גרסת הנתבעים לפיה נסע בנתיב הימני לאחר רכב התובעת ופגע בו מאחור ואף טען שלו היו הדברים כך הרי שהפגיעה שלו היתה מקדימה ולא בצד הימני. לאחר התאונה, החליף פרטים עם נהג רכב הנתבעים בלבד, כאשר הסביר שחילופי הדברים והנזקים ברכב הנתבעים וברכב צד ג', לו היו מעניינו ועל כן לא נטל בהם חלק. השתלשלות זו לפיה הנהג מטעם התובעת לא החליף פרטים עם נהגת רכב צד ג', אף היא מעידה על חוסר מעורבותו בתאונה שהתרחשה בין השניים. גרסתו חוזרת למעשה ותואמת את הגרסה שנרשמה בטופס ההודעה שהוגש מטעמו לפיה רכב פרץ לנתיבו ופגע ברכבו וברכב אחר. בעדותו חידד העד מטעם התובעת וציין שקודם פגע רכב הנתבעים ברכב צד ג' ואז פגע ברכבו.

מנגד נתבע 1 לא נתן למעשה גרסה פוזיטיבית באשר לא ידע לומר מהיכן הגיע רכב התובעת. הנתבע 1 טען שנסע בנתיב הימני לאחר רכב צד ג' שלפתע בלם. הוא עצר רכבו ללא פגיעה ברכב שלפניו אך רכב תובעת שהגיע מאחור פגע בו והדף אותו קדימה אל עבר רכב צד ג.

יתרה מכך, תיאורו את השתלשלות האירועים לא יכול לעמוד בקנה אחד עם תמונות הנזק של שלושת הרכבים שהוצגו בפני במהלך הדיון. בהם נראה בבירור פגיעה בצד אחורי שמאלי ברכב צד ג' ופגיעה בפינה ימנית קדמית של רכב הנתבע 1 דבר שמעיד שלא מדובר בפגיעה מאחור קלאסית של רכב הנתבעים ברכב צד ג' והפגיעה בצד השמאלי אחורי ברכב הנתבעים והפגיעה בצד ימני בגלגל של רכב התובעת, מעיד שלא יתכן כי רכב התובעת נסע לאחר רכב הנתבעים. במידה ונכונה היתה טענה הנתבע 1 הרי שהנזק היה אמור להיות במרכז אחורי של רכב צד ג' ובמרכז אחורי של רכב הנתבעים עם קדמת רכבו של רכב התובעת ולא צידו הימני.

אך, מיקומי הנזקים מתאימים בצורה מושלמת לתיאור עובדות שניתן ע"י נהג רכב תובעת.

5. לפיכך, משהוכח בפני שרכב התובעת נסע בנתיב השמאלי ואילו רכב הנתבעים אשר נסע בנתיב הימני, ביצע סטייה חדה שמאלה לנתיב נסיעת רכב התובעת בניסיון להתחמק מרכב צד ג' שבלם לפניו בנתיב הימני ותוך כדי הניסיון פגע הן ברכב צד ג' והן ברכב התובעת, הרי שמלוא האחריות בגין התאונה מוטלת על הנתבע 1 אשר לא שמר מרחק בלימה מרכב צד ג' ובניסיון להתחמק שלא צלח פגע, כאמור, הן ברכב צד ג' וברכב התובעת ואחראי לנזקיהן.

6. סוף דבר, התביעה מתקבלת. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 8,318 ₪ בצרוף אגרת משפט בסך 760 ₪. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום 21.1.21 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן תשא הנתבעת בשכר העדים.

התובעת תשלם את המחצית השנייה של האגרה, בתוך 7 ימים מהיום. שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. למעקב וטיפול המזכירות.

ניתן היום, ד' תמוז תשפ"א, 14 יוני 2021, בהעדר הצדדים.