פתח דבר וטענות הצדדים

1. לפני תביעה קטנה לפיצוי בסך 600 ₪.
2. לטענת התובעת, הנתבעת איחרה מעבר לשלוש שעות באספקת מוצרים שהתובעת הזמינה. משכך, התובעת זכאית על פי חוק לפיצוי בסך 600 ₪.
3. לטענת הנתבעת, הנתבעת התחייבה לספק את המוצר תוך 5 ימי עסקים. הנתבעת לא הייתה חייבת להמתין לשליח מאחר ומדובר במוצר שניתן להשאיר ליד הדלת. הנתבעת אינה יודעת את היום ו/או השעה שהתובעת תיאמה מול חברת השליחויות ולכן אין ביכולתה של הנתבעת למנוע את אי הגעתו של השלוח. הנתבעת ניסתה להגיע עם התובעת להסדר, אך התובעת מתעקשת להגיע לבית משפט.

דיון והכרעה

1. פרק ד'1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, קובע, בין היתר, את אחריותו של יצרן לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, בכללה תיאום ביקור נדרש של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של הצרכן – וחובתו להגיע בטווח הזמנים הקבוע בסעיף 18.א.(ד)(1), ולפיו:

"תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;"

1. בענייננו, עיון בנספחי כתב התביעה מעלה כי התובעת הזמינה דרך האינטרנט מוצרים שסופקו על ידי הנתבעת, וכי חברת השליחויות שהייתה אמונה על אספקת המוצרים לידי התובעת – איחרה למעלה משלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה. (ראו התכתבות מיום 4.12.20).
2. עובדת כך שחברת השליחויות הינה חברה נפרדת, אין בה כדי לאיין את חובת הנתבעת לאחריות ושירות לאחר המכירה, כמפורט בסעיף 18א. לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
3. הנתבע לא טרח להגיש הודעה לצד שלישי.
4. כמו-כן, עובדת כך שנציג הנתבעת העיד שהציע לתובעת, מעבר לסך של 600 ₪, סך נוסף של 500 ₪ הוצאות משפט, מלמדת כי הלה ער לאחריותו ומכיר בה.
5. לאחר עיון בתיק ושמיעת העדים , ולאור המפורט מעלה, ניתן בזאת פסק דין כדלהלן:
6. הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 750 ₪.
7. התיק ייסגר.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.