01 אוגוסט 2022

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 27.5.20 אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו הן: כאבי צוואר ושכם ימין. הנתבע דחה את התביעה להכרה בפגימות הבאות: כאבי כתפיים וגב תחתון.
2. בנסיבות אלו, בהסכמת הצדדים מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 27.5.20 (להלן – התאונה) לבין הפגימות בכתפיים ובגב התחתון של התובע.
3. בחוות דעתו אשר התקבלה ביום 16.8.21 קבע המומחה כדלקמן:

"א. לגבי הכתפיים: בכתף שמאל נראה בבדיקת אולטראסאונד בנובמבר 2020 קרע חלקי בגיד השרוול המסובב. בכתף ימין נמצא כבר בינואר 2014 קרע חלקי בגיד השרוול המסובב ונזק שנקרא SLAP במפרק.

לגבי הגב התחתון: לא בוצע ברור לאזור הגב התחתון לאחר התאונה. עוד לפני התאונה (באוקטובר 2018) רשום כי הוא עבר ניתוח לכריתת דיסקוס בגובה L4-5 בגב התחתון.

ב. לדעתי מחלת הגב התחתון והכתפיים לא ארעה או החמירה בתאונה וזאת מהסיבות הבאות:

*אין במסמכים שקבלתי רישומים שמתאימים למצב בו נזק לכתפיים או לגב התחתון ארע או החמיר בתאונה. כאשר נגרם נזק ממשי לאזורים אלה בחבלה אקוטית צפוי הדבר לבוא לידי ביטוי ברישומים בסמוך אחרי התאונה.

הערה: אני ממליץ עם זאת לבדוק אם אין רישומים נוספים בסמוך לאחר התאונה (כמו רישומים בחדר מיון או רישומי רופא מחוץ לקופת החולים).

*נזק בכתף ימין אותר עוד לפני התאונה.

*יש בתיק הרפואי רישומים רבים שמתייחסים לכאב גב תחתון לפני התאונה וידוע גם כי הגב התחתון נותח עוד לפני התאונה.

*התובע עסק בפעילות ספורט של חתירה ופולו מים (פעילות שמאמצת מאוד את הכתפיים).

*מנגנון התאונה היה פגיעה ברכב אחר לפניו (מנגנון שיכול לגרום טלטול בצוואר אולם בדרך כלל אינו מתאים לגרום נזקים לגב התחתון והכתפיים).

ג.... ".

1. התובע הגיש בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ולחילופין להתיר לו להפנות למומחה שאלת הבהרה. בית הדין דחה את הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, אולם נעתר לבקשת התובע להפניית שאלת הבהרה למומחה בשינוי נוסח.
2. ביום 3.1.22 ניתנה החלטה לפיה התבקש המומחה להשיב לשאלת ההבהרה הבאה:

"א. לטענת התובע, מנגנון התאונה אירע כאשר התובע התנגש ברכב שלפניו. האם במנגנון זה יש כדי לגרום נזקים לגב התחתון ולכתפיים ובכך לשנות מסקנתך בחוות הדעת מיום 15.8.21? מהו המנגנון השכיח לפגיעה בעמ"ש מותני ובכתפיים בתאונת דרכים?".

1. ביום 23.1.22 התקבלה תשובת המומחה כדלקמן:

"א. תאונות התנגשות של רכב שפוגע ברכב שעצר לפני הן התאונות הכי שכיחות. יכול להיות טלטול של הצוואר. וגם זאת בעיקר ברכב שנפגע מאחור, משום שהנהג לא רואה את הפגיעה ואינו מוכן לה. כאשר נהג פוגע ברכב שעצר לפני הוא רואה את הפגיעה המתקרבת, השרירים "מתכוננים" לפגיעה, ואין בדרך כלל טלטול ניכר.

הגב התחתון שישוב בתוך הכסא המרופד אינו עובר טלטול דומה והוא בדרך כלל יפגע רק בתאונות קשות כמו התהפכות או התנגשות חזיתית במהירות ניכרת.

לכן, למרות שבתביעות רבות מקובל מאוד לצרף גם את הגב התחתון לצוואר ברוב המקרים של התאונות הבנאליות והשכיחות, אין לכך במקרים רבים הצדקה אמיתית.

כתף יכולה לעיתים להיפגע, בעיקר כאשר היתה פגיעה בצד המכונית ואז הכתף מקבלת מכה מהדלת. נדירה פגיעה בכתף כשרכב פוגע ברכב שעצר לפניו.

כלומר, פגיעות ניכרות באזורים אלה אינן שכיחות כלל בתאונות מהסוג שהיה כאן.

ובכל מקרה, כשיש פגיעה חבלתית משמעותית, צפוי הדבר לבוא לידי ביטוי ברישומים בסמוך לאחר התאונה (מה שלא קיים כאן)".

1. לאחר שהתקבלה תשובת המומחה הגיש התובע הודעה לפיה, הוא עומד על המשך בירור תביעתו ולפיכך ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, אין כל נימוק ובסיס לדחיית התביעה ביחס לפגיעותיו בכתפיים ובגב התחתון. במענה לשאלת ההבהרה השיב ד"ר אנג'ל כי כתף יכולה לעיתים להיפגע, בעיקר כאשר הפגיעה בצד המכונית ואז הכתף מקבלת מכה מהדלת וכי נדירה פגיעה בכתף כשרכב פוגע ברכב שעצר לפניו, כפי שארעה בתאונה הנידונה. אולם לא שלל מכל וכל וציין כי מקרים אלו הינם נדירים.

עוד טוען התובע, כי מנגנון הפגיעה מלמד בבירור על פגיעה במנגנון וויפלש ועל טלטול קדמי של הגוף כתוצאה מפגיעת רכבו של התובע ברכב צד ג' מאחור ומוסיף שטופס בל/211 מציין במפורש את הכתפיים והגב כאיבר שנפגע. ההתעלמות מהפגיעה בכתף ובגב התחתון נוגדת את הלכות בית הדין הארצי (ר' עב"ל (ארצי) 60844-06-15 שלמה אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי (10.12.17)) (להלן – פס"ד שלמה אזולאי). לסיכום טוען התובע כי בהתאם לחוות דעתו ולתשובת המומחה על שאלת ההבהרה, ישנה סבירות של למעלה מ-50% כפי הדרוש במשפט האזרחי, שהפגיעה בכתף ובגב התחתון הינה בעלת קשר סיבתי לתאונה ולעובדה שהתובע נפגע במנגנון וויפלש ודי בעובדה זו בכדי לקבוע כי אכן הפגימות בכתף ובגב התחתון בעלות קשר לתאונה הנידונה.

1. לטענת הנתבע, המומחה שלל קשר סיבתי בחוות הדעת וחזר על עמדתו זו גם בתשובתו לשאלת ההבהרה. משכך טוען הנתבע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה במישור הרפואי ויש לדחות את התביעה.

להלן הכרעתי

1. לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק, לרבות חוות דעת המומחה, תשובת המומחה לשאלת ההבהרה וסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות, ואנמק.
2. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.1999)).
3. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, (9.5.2012)).
4. מקרה זה אינו ממין המקרים המצדיקים סטייה מקביעות חוות הדעת. חוות דעתו של המומחה הרפואי מפורשת, ברורה, מעמיקה ומקצועית, הנותנת מענה גם לשאלת ההבהרה שנשאלה על ידי התובע, ואין בה פגמים ואף אינה בלתי סבירה.
5. המומחה בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי מחלת הגב התחתון והכתפיים לא ארעה או החמירה בתאונה. המומחה מנה לא פחות מחמישה נימוקים אשר על פיהם ביסס את קביעתו זו, לרבות מנגנון התאונה אשר תואם למנגנון לו טוען התובע בתביעתו – פגיעה ברכב אחר לפניו.
6. כמו כן, המומחה ציין כי ליקויים בכתפיים ובגב התחתון אותרו אצל התובע עוד לפני התאונה (בכתף ימין נמצא כבר בינואר 2014 קרע בגיד השרוול המסובב והגב התחתון נותח באוקטובר 2018) וכי התובע עסק בפעילות ספורט של חתירה ופולו מים שמאמצת מאוד את הכתפיים.
7. המומחה נימק את חוות דעתו, ניתח את מצבו הרפואי של התובע ופירט את כל השיקולים שעמדו בפניו במתן ההחלטה. לא מצאתי סיבה לסטות מחוות דעתו המנומקת של המומחה.
8. לא מקובלת עלי טענת התובע שישנה סבירות של למעלה מ-50% שהפגיעות בכתף ובגב התחתון הינן בעלות קשר סיבתי לתאונה, עת המומחה ציין ברחל בתך הקטנה שהגב התחתון אינו עובר טלטול אלא כאשר מדובר בתאונות קשות כמו התהפכות או התנגשות חזיתית במהירות ניכרת והוסיף כי נדירה פגיעה בכתף כשרכב פוגע ברכב שעצר לפניו וסיכם שפגיעות ניכרות באיזורים אלה אינן שכיחות כלל בתאונות מהסוג שהיה כאן.
9. בהתייחס לפס"ד שלמה אזולאי אליו הפנה התובע בכתב התביעה ובסיכומיו, הרי שמעיון בעובדות שפורטו בפסק הדין ובהנמקת בית הדין הארצי, עולה כי מדובר במקרה חריג הקשור לנסיבות המיוחדות של אותו עניין. מכאן כי לא ניתן להסתמך במקרה דנן על האמור בפסק דין זה.
10. ויוסבר, בפס"ד שלמה אזולאי היה קיים תיעוד רפואי מפורש מרופא אורטופד מקופת החולים בסמוך לאחר התאונה בדבר כאבי גב תחתון ורגישות למישוש בגב התחתון. זאת להבדיל מהמקרה דנן בו המומחה ציין מפורשות, כי אין במסמכים שקיבל רישומים שמתאימים למצב בו נזק לכתפיים או לגב התחתון ארע או החמיר בתאונה וכאשר נגרם נזק ממשי לאזורים אלה בחבלה אקוטית צפוי הדבר לבוא לידי ביטוי ברישומים בסמוך אחרי התאונה.
11. המומחה אף הדגיש כי נזק בכתף ימין אותר עוד לפני התאונה וכי יש בתיק הרפואי רישומים רבים שמתייחסים לכאב גב תחתון לפני התאונה וידוע גם כי הגב התחתון נותח עוד לפני התאונה.
12. ויובהר, טופס בל /211 אינו בבחינת אישור רפואי.
13. עוד נקבע בפס"ד שלמה אזולאי כי "כאשר מנגנון הפגיעה עשוי באופן טבעי לגרום לכאב גב תחתון; כאשר המערער התלונן בסמוך לאחר תאונת העבודה על כאבים בגב התחתון; כאשר קיימים ממצאים אובייקטיבים התומכים בכך... – די בדברים אלו כדי לקבוע כי טעתה פקידת התביעות בדחותה את ההכרה ב"כאב גב תחתון" כאיבר שנפגע במהלך תאונת העבודה שהוכרה...".
14. כלל התנאים הללו לא מתקיימים בעניינו של התובע במקרה דנא, עת המומחה השיב לשאלת ההבהרה של התובע והסביר כי במנגנון פגיעה מסוג זה שהתרחש במקרה דנן (רכב שפגע ברכב שעצר לפניו) הגב התחתון שישוב בתוך הכסא המרופד אינו עובר טלטול, אלא כאשר מדובר בתאונות קשות כמו התהפכות או התנגשות חזיתית במהירות ניכרת. לכך יש להוסיף שאין כל תיעוד רפואי בסמוך לתאונה על נזק לכתפיים ולגב התחתון וכן לא קיים כל ממצא אובייקטיבי התומך בטענות התובע.
15. נוכח כל האמור לעיל, בשים לב לחוות דעתו של המומחה, אני קובעת כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הפגימות בכתפיים ובגב התחתון של התובע.

סוף דבר

1. התביעה נדחית. עם זאת, כמקובל בתיקים מתחום הביטחון הסוציאלי, לא אעשה צו להוצאות חרף דחיית התביעה.
2. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ד' אב תשפ"ב, (01 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.