לפניי תביעה כספית בסך 30,476 ₪, לפיצוי התובע בגין נזק שנגרם לרכבו, כתוצאה מפגיעת רכב אחר.

טענות הצדדים:

לפי התביעה, התובע העמיד את רכבו בחניה ברחוב, סמוך לביתו בקיסריה. מאוחר יותר זיהה כי הרכב נפגע בחלקו הימני, באופן משמעותי. התובע טען כי רכבו נפגע ממשאית ניקוי כבישים ירוקה (להלן: "המשאית"), שחלפה במקביל לרכבו, ובחוסר זהירות פגעה בו וגרמה לנזקים. לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי, ממנה עולה כי ערך הנזק 23,721 ₪ ודמי שכר טרחת שמאי 1,755 ₪.

על אלה הוספו דמי פיצוי בסך 5,000 ₪, בגין 7 ימי עמידה של הרכב לצורך תיקון ובגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה טוענים הנתבעים שאין עילת תביעה נגדם, משום שהמשאית בה נהג הנתבע 1 לא הייתה מעורבת באירוע.

אין מחלוקת, כי זמן מה לאחר האירוע זימן התובע את הנתבע עם המשאית למקום, על מנת להשוות את מוקדי הפגיעה ברכב, לחלקים הבולטים במשאית. התובע טוען להתאמה מושלמת של מוקדי הפגיעה בין כלי הרכב, לרבות סימני צבע, ואילו הנתבעים טוענים כי ההשוואה נערכה כשבוע לאחר מועד האירוע הנטען, ואין בה כדי ללמד על מעורבות המשאית באירוע.

עוד יוער, התובע טען שפנה אל החברה לפיתוח קיסריה (להלן: "החברה לפיתוח"), על מנת לצפות בסרטוני מצלמות המותקנות ברחוב. בסרטון הרלוונטי צפה כי בבוקר האירוע נכנסו לרחוב שלוש משאיות, שתיים לבנות ומשאית ירוקה. לשיטתו, וכפי שניתן להבחין מתמונות רכבו, סימני הפגיעה ברכבו הם ירוקים.

העדויות:

העידו לפניי התובע, הנתבע ובא כוח התובע (שהתפטר מייצוג על מנת להעיד).

התובע חזר על הדברים הנ"ל והסביר כי הגיע לחברה לפיתוח, צפה בסרטון והבחין בשלושה רכבים גדולים אשר נכנסו לרחוב במועד האירוע: משאית לפינוי אשפה, משאית הובלת חומרי בניין והמשאית, כאשר רק האחרונה ירוקה. עוד העיד, כי לבקשתו נערכה השוואה במיקומי הנזק ברכבו לחלקיה השונים של משאית פינוי האשפה, והסתבר: "... שאין התאמה בכלל, כי הוא מאוד גבוה ושלי מאוד נמוך" (עמ' 1 שורה 17-18 לפרוטוקול). בנוסף, נערכה השוואה עם המשאית המובילה חומרי בנין, ללא תוצאות התאמה.

להבדיל מכך, ביום השלישי לאחר האירוע, עצר את המשאית ברחוב, וביקש את הנתבע לערוך השוואה אשר העלתה: "לא היה ספק, היו שלושה מוקדים: הצבע של המראה שלי באותו גובה הייתה על הרכב שלו, הפגיעה בצלחת הגלגל, אפשר היה לראות שזה מחלק שמורכב במשאית הטאטוא, שאריות הצבע שלו היו על הרכב שלי בדיוק באותם המקומות. ניהלתי איתו שיחה, הוא הכחיש שהוא פגע" (שם בשורות 21-23).

הוסיף והעיד התובע, שמנהל העבודה של הנתבע, בשם עבד, הפנה אותו לקצין הרכב של בעלת המשאית, אשר הציע לתקן את רכב התובע, ושלח אותו למוסך הסדר ביפו. אלא, כאשר הגיע לשם נבדק הרכב ומנהל המוסך, סאמר, סירב לתקנו במחיר שבעלת הרכב מוכנה הייתה לשלם. התובע הציג, בחקירה הנגדית, את ההתכתבות בוואטסאפ בינו לבין קצין הרכב.

בחקירה הנגדית נשאל התובע מדוע לא הגיש לבית המשפט את הסרטון, המעיד כי המשאית חלפה ברחוב בו חנה רכבו, והשיב כי החברה לפיתוח אינה מוסרת סרטונים אלא בצו בית משפט. בהמשך העיד ב"כ התובע כי אכן שלח את התובע לחברה לפיתוח, במועד מאוחר יותר, ואז התברר, לכאורה, שהסרטון לא נשמר.

התובע נדרש לשאלה כיצד נפגעה מראת רכבו בחלקה החיצוני, בהינתן כי הרכב עמד עם כיוון הנסיעה של הרכב הפוגע, והשיב שמראות רכבו אינן מתקפלות אוטומטית ועליו לקפלן ידנית. על כן, אם הייתה מקופלת טרם הפגיעה, כפי שהוא נוהג לעשות ברוב המקרים, הדבר מסביר כיצד נפגעה בחלק החיצוני. עוד נשאל, על פגיעות נוספות ברכב והצביע, לרבות בתמונות צבע, שמדובר בסימנים ירוקים ובגבהים התואמים לחלקים בולטים במשאית.

יש לציין שהתובע שלל אפשרות כי נפגע ממשאית לחלוקת גז שצבעה ירוק, על יסוד אי התאמת הגבהים, לשיטתו (בהשוואה לתמונה שהציגו הנתבעים). יחד עם זאת, הודה שלא ערך השוואה בפועל בין רכבו למשאית חלוקת הגז.

הנתבע מסר כי הוא מכיר את המקום היטב ונוהג על משאית מסוג זה שנים רבות. הוא סיפר בעדותו על אירוע אחר, במהלכו פגע ברכב, בתחילת העסקתו, שלאחריו השאיר פרטים לבעלת הרכב. לטענתו, לא היה מעורב כלל באירוע דנא, אחרת היה נוהג באותו אופן. הוא ציין: "משאית הטאטוא עוברת יום כן ויום לא, ביום זה הספציפי לא נסעתי, אני עבדתי בדרום. ניתן לבדוק זאת, אני לא משקר". לשיטתו, הוא שהציע לתובע לבצע השוואת גבהים, אך ההשוואה העלתה שאין קורלציה בין מיקומי הנזק. כמו כן, טען כי שכנתו של התובע, שנכחה באותו זמן, ציינה כי ניקבו את גלגלי רכבה, והמשאית שפגעה ברכב התובע היא משאית זבל ולא משאית לניקוי כבישים.

גם בחקירה הנגדית העיד הנתבע שעבד באזור אחר ביום האירוע.

עוד אישר, כי תמונות שהוצגו לו מתעדות אותו נוהג במשאית, כשאינו מרכיב משקפיים, הגם שעל פי תנאי רישיון הנהיגה עליו להרכיב משקפיים בזמן הנהיגה. לשיטתו, בזמן עבודת הטאטוא המשאית רועשת בשל שימוש בלחץ אוויר גבוה, אך שלל אפשרות שפגע ברכב בצד שמאל (ההגה בצד ימין), ולא שמע זאת.

הנתבע העיד עוד, כי באירוע הקודם שילם השתתפות עצמית, אך לטענתו: "לא יורידו לי יותר אף פעם, ככה סגרתי עם מנהל העבודה שלי אז במקרה הראשון כשהורידו לי מהמשכורת" (עמ' 8 שורות 15-18 לפרוטוקול).

ב"כ התובע העיד כי הוא תושב קיסריה והבחין בנתבע לא מעט פעמים כאשר הוא נוהג במשאית הטאטוא ללא משקפיים, ולכן צילם את התמונות ת/1 המתעדות זאת. כמו כן, העיד כי ניהל מו"מ כב"כ התובע עם הנתבעת, ובפרק הזמן שחלף הסתבר כי הסרטון של החברה לפיתוח לא נשמר.

דיון ומסקנה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לרבות בסיכומיהם, בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם ועיינתי במוצגים, ולאחר ששמעתי את עדויות התובע והנתבע, ואת עדות עו"ד בנתאי, באתי לכלל מסקנה כי במאזן ההסתברויות, עמד התובע בנטל הוכחת תביעתו, וכי סביר יותר לקבוע כי הנתבע אשר נהג במשאית ברכבו של התובע, יותר מאשר הקביעה כי משאית אחרת, כלשהי, פגעה בו.

אמנם הסרטון, אשר ממנו עולה כי המשאית עברה ברחוב הרלוונטי ביום האירוע לא הוגש, אך לטעמי ניתן הסבר מניח את הדעת. מנגד, הנתבע העיד, פעמיים ומיוזמתו, שעבד במקום אחר באותו היום. למרות שניתן היה להוכיח זאת בנקל, באמצעות יומן עבודה, תיעוד כלשהו של מיקום המשאית במועד המדובר, הדבר לא נעשה, ללא הסבר.

הנתבעת, אשר בכוחה היה להביא עדים, שישללו את טענת התובע, כי מי מטעם בעלת המשאית עמד אתו בדין ובדברים, והסכים, עקרונית, לשאת בתיקון רכבו, לא עשתה זאת, מבלי ליתן לדבר כל הסבר. ודוק, לפי עדותו של הנתבע, במעמד בדיקת ההשוואה, נכח גם מנהל העבודה שלו. כלומר, נציג המעסיקה היה במקום, הטענות כי דווקא המשאית היא שפגעה ברכב התובע, היו ידועות עוד טרם הגשת התביעה. ההימנעות מהבאתו של מנהל העבודה לעדות, מחזקת את דברי התובע, כי מנהל העבודה קיבל את עמדתו, ולפיה המשאית פגעה ברכבו.

הנתבעים לא ראו לזמן לעדות את השכנה, שלדברי הנתבע אמרה כי המשאית הפוגעת היא משאית זבל ולא משאית ניקוי כבישים. גם לכך לא ניתן הסבר.

וחשוב מכל, הנתבעים אשר טרחו לבדוק ולמצוא, כי בקיסריה עובדת משאית חלוקת בלוני גז בצבע ירוק, וסברו כי היא זו שפגעה ברכב התובע, לא טרחו לזמן מי מטעם חברת "פז גז" על מנת לאשש טענתם.

לטעמי, בהינתן כי הצבע על רכבו של התובע במיקומי הפגיעה הוא ירוק, אזי האפשרות כי רכב ירוק כלשהו פגע בו, הרבה יותר מאשר סבירה. על דרך האלימינציה, ובהינתן שבסרטון עליו העיד התובע, כמי שצפה בו במו עיניו, נצפות שלוש משאיות שנכנסו לרחוב, ורק אחת, המשאית דנא, ירוקה, אני סבורה כי יש בכך חיזוק משמעותי לטענה שהמשאית בה נהג הנתבע פגעה ברכב התובע.

אם אוסיף לכך את נכונותם של מעסיקי הנתבע לטפל בתיקון רכב ולשאת בעלות התיקון, אזי אני מוצאת כי האפשרות שדווקא המשאית דנא מעורבת היא הסבירה ביותר.

לאור כל האמור, התביעה מתקבלת במלואה. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, את סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשתה ועד התשלום בפועל. כן יישאו באגרות בית המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ₪.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"ג, 07 אוקטובר 2022, בהעדר.