ניתן ביום 07 דצמבר 2021

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (סגן הנשיא (כתוארו אז) השופט כאמל אבו קאעוד; ב"ל 3457-08-16), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באירוע לב מיום 10.9.2014 כפגיעה בעבודה.
2. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק אנו קובעים כי דינו של פסק הדין להתאשר מטעמיו בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. על האמור נוסיף דברים אחדים.
3. תחימת ההרצאה כאירוע החריג נעשתה על ידי המערער לאורך כל ההליך. לענייננו חשוב לציין כי המומחה הרפואי ביקש מבית הדין האזורי הבהרה לגבי תחימת האירוע החריג, והמערער בהודעתו מיום 5.12.2019 התייחס לבקשת המומחה הרפואי באומרו:

"סבור התובע, וכפי שהובהר בסיכומים מטעמו (ס' 36) שההרצאה, בה נכחו כמות גדולה מאד של שומעים, לה היה צריך להתכונן במשך ימים רבים, וללמוד ולשנן חומר מקצועי רב, ואשר הייתה קריטית להצלחת העסקה, היא אותו אירוע חריג והיא המוקד אליו צריך להפנות המומחה".

יודגש כבר בשלב זה, כי המערער לא טען כי האירוע החריג החל ערב קודם, בעת שהתכונן להרצאה.

בהמשך לכך, הבהיר בית הדין בהחלטתו מיום 13.12.2019 כי -

".... המתח בו היה שרוי התובע במהלך ההרצאה ביום 10.9.2014 הינו אירוע חריג ...".

1. בחוות דעתו של המומחה הרפואי, פרופ' קרן, נקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב, שכן תחילת אירוע הלב הייתה לפני ההרצאה, דהיינו קדמה לאירוע החריג.
2. בערעור בפנינו, ביקש המערער להתייחס להרצאה ולהכנה לה ערב קודם כאירוע החריג, תוך הדגשה שהמתח הלך וגבר ככל שקרב מועד ההרצאה. אין בידינו לקבל טענה זו, משני טעמים השלובים זה בזה. ראשית, הטענה הועלתה בדיעבד, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי ובהתאמה לה. אכן המערער העיד שהיה במתח גם קודם להרצאה, אולם מהודעתו מיום 5.12.2019 עולה כי תהליך ההכנה להרצאה היה ממושך, וכלשונו "היה צריך להתכונן ימים במשך ימים רבים וללמוד ולשנן חומר מקצועי רב", ולא הצביע בזמן אמת על הבחנה בין ההכנה בערב שלפני ההרצאה לבין הימים הרבים שקדמו לה. מכאן, שלא הצביע על כך שההכנה ערב ההרצאה הייתה בגדר "אירוע שיא". שנית, גם אם אין הכרח כי אירוע חריג יהיה "רגעי וקצר ויכול כי אותו אירוע 'יתקיים במהלך יממה או ימים אחדים' ובלבד שמשכו אינו עולה כדי מתח מתמשך" [עב"ל (ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי – תשתש (9.10.2021)], משההכנה ערב ההרצאה הייתה חלק מתהליך הכנה שנפרש על "ימים רבים", הרי שמדובר במתח מתמשך. נדגיש, כי עצם העובדה שהמערער חש ברע ערב ההרצאה אינה מצביעה על כך שההכנה ערב ההרצאה הייתה בגדר "אירוע חריג".
3. סוף דבר – הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' טבת תשפ"ב (07 דצמבר 2021) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.