מונחת לפני בקשת המבקשת להישפט באיחור על הודעת תשלום קנס שנרשמה לחובתה בגין עבירה לפי חוק עזר לתל אביב יפו (פיקוח על כלבים) סעיף 11(א).

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 230 יחד עם סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

בהתאם לאמור בתגובת המשיבה ולאסמכתה המצורפת לה, הודעת תשלום הקנס בגין עבירה מיום 6.5.20 נשלחה למבקשת בדואר רשום לכתובתה המעודכנת במשרד הפנים, אולם חזרה בציון "לא ידוע במען" ביום 19.5.20.

מסירה זו מהווה חזקה כמסירה כדין לפי הוראות תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974,גם בלא חתימה על אישור המסירה אם חלפו 15 יום מיום שנשלחה בדואר רשום. הנטל להפריך חזקה זו מוטל על כתפי המבקשת.

טענות המבקשת בעניין חזקת המסירה ולפיה קיימת תיבת דואר עם שמה בכתובת המסירה ועל כן לא ברור כיצד חזרה בציון "לא ידוע במען" נטענו ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי, לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין לאימות הטענות העובדתיות העולות בה ו/או בפנייה לרשות הדואר ובתשובתה לרבות אסמכתא המעידה מדוע לא נמסרה לה הודעת תשלום הקנס.

משכך, המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה לסתור או להפריך חזקת המסירה ,ולא השתכנעתי כי המבקשת לא ביקשה להישפט במועד בשל סיבות שאינן תלויות בה, וכי הבקשה הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

גם לגופה של הודעת תשלום הקנס לא מצאתי בטענות המבקשת הגנה של ממש.

בהתאם, לא קיים חשש לעיוות דין בדחיית הבקשה או טעם מיוחד אחר המצדיק את קבלתה.

באשר לטענות המבקשת בעניין תוספת הפיגורים וניסיונה להגיע להסדר עם המשיבה ,ביטול תוספת הפיגורים אינה בסמכותו של בימ"ש זה אשר אינו דן בהליכי הגבייה של החוב ואינו מוסמך להפחיתו בנסיבות בהן חל סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , תשמ"ב-1982.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אדר תשפ"א, 03 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.