כתבי האישום בהם הודה הנאשם

הנאשם הודה בשני כתבי אישום ללא הסכמה עונשית כפי שיפורט להלן.

ת"פ 53020-01-21 (התיק הראשון) – בתיק זה הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של סחר בסמים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים. מעובדות כתב האישום עולה, כי שוטר סמוי תיאם עסקת סמים עם נאשם 2 (שותפו של הנאשם כאן) ובמסגרת זו סוכם כי יימכר לשוטר קנביס במשקל 50 גרם תמורת 2,500 ₪. לאחר תיאום העסקה הגיעו הנאשמים ביום 7.10.2018 למקום המוסכם ברכב. השוטר הגיע למקום ולדרישת הנאשמים נכנס לרכבם. אז הוציא הנאשם, שנהג ברכב, מתחת להגה שקית ובתוכה 10 שקיות ובהן 49 גרם קנביס.

ת"פ 60575-07-19 (התיק השני) – בתיק זה הודה הנאשם בהחזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם החזיק ביום 2.1.2019 ברכבו קנביס במשקל 19.10 גרם כשהוא מחולק ל-4 אריזת.

מהלך הדיון

הנאשם הודה בשני כתבי האישום ללא הסדר לעונש, תוך שהוא עצור בתיק אחר בתל-אביב.

רישום פלילי

לנאשם שלוש הרשעות קודמות, האחרונה מ-2019 בגין עבירות סמים מאותה שנה, והוטל עליו באותו תיק מאסר של שנה ויום.

טיעונים לעונש

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם בגין שני התיקים מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות בן שבעה חודשים וענישה נלווית. הסניגור היפנה לשיהוי בלתי סביר בהגשת התיק הראשון וטען שיש להסתפק במאסר מותנה או בתקופת מאסר קצרה.

קביעת מתחם הענישה

בבואו של בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה, עליו לתת בכורה לעקרון ההלימה שהוא נגזרת של הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת.

הערכים המוגנים שנפגעו הם השלום הציבור, בריאותו וביטחונו. הם נפגעו בנסיבותינו במידה בינונית-נמוכה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות – בשני המקרים מדובר בעבירות מתוכננות. אשר לתיק הראשון, מדובר בעבירה שבוצעה בצוותא מתוך תכנון מוקדם, כשלנאשם היה חלק מלא בביצוע העבירה. הוא אחראי למעשיו. בפועל לא נגרם נזק נוכח זהות הלקוח (שוטר סמוי). פוטנציאל הנזק מעבירות הסחר הוא גדול, גם אם מדובר בסם קל ובכמות לא גדולה, באופן יחסי. אשר לתיק השני, הנאשם אחראי למעשיו, החזיק בסם קל לצריכתו העצמית. נסיבה לחומרה כי החזקת הסם ברכב.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת – לרוב הענישה לגבי סחר בסמים היא מאסר בפועל. מפנה לעפ"ג (י-ם) רוזנברג נ' מ"י (מיום 26.6.2017) שם אושר מתחם ענישה שקבעתי לגבי סחר בשני מקרים ביחס ל-95 גרם חשיש בכל פעם, בין 4 ל-14 חודשים וכן אושר עונש של 49 יום מאסר בפועל, בנסיבות בהן הנאשם לא היה בעל עבר פלילי, והוא היה במעצר באיזוק אלקטרוני תקופה ארוכה. לגבי שימוש עצמי, הענישה נעה בין מאסר מותנה לחודש מאסר ספורים.

מתחמי הענישה – לפיכך בתיק הראשון מתחם הענישה יעמוד על בין חודש ל-6 חודשים ובתיק השני בין מאסר מותנה לחודשיים מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשם כבן 35, הודה וחסך בזמנו של בית המשפט בכך שקיבל אחריות ביחס לשני תיקים. לחובתו עברו הפלילי הרלבנטי. לזכותו קבלת האחריות והיעדר הסבר סביר להשתהות המאשימה בהגשת כתב האישום הראשון. על נקלה ניתן היה להגישו בסמוך לאחר ביצוע העבירות ולאפשר לנאשם הזדמנות לצרפו לתיק אחר מאוחר יותר, אך סמוך לו בזמן.

המיקום במתחם

בנסיבות המקרה יש למקם את הנאשם עד אמצעי המתחמים שקבעתי.

גזירת הדין

נוכח כל האמור, מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 45 ימי מאסר בפועל לריצוי החל מהיום. ככל שהנאשם היה עצור בתיקים בהם הודה יש לנכות את ימי המעצר ע"פ חישוב שב"ס שיכריע;
2. חודש מאסר על-תנאי למשך שנתיים משחרורו של הנאשם, שלא יבצע עבירות עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים;
3. 6 חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים משחרורו של הנאשם, שלא יבצע עבירות פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים;
4. 6 חודשי פסילה של רישיון הנהיגה, וזאת על-תנאי למשך שנתיים משחרורו של הנאשם, שלא יעבור בתקופה זו כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
5. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים בתוך שנתיים משחרורו של הנאשם.

מורה על השמדת הסמים ועל חילוט המוצגים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, 30 מרץ 2022, במעמד הצדדים.