1. לפני בקשה לאישור פסק בורר שניתן ביום 2.2.2017 - ו' שבט תשע"ז, על ידי בית הדין לדיני ממונות "חוקת משפט" (להלן - "פסק הבוררות"). הבקשה הוגשה על ידי מר יצחק גבאי, שהוא התובע בהליך הבוררות (להלן - "גבאי").

2. המשיב לבקשה הינו מר יהודה זוהר (להלן - "זוהר").

3. בבקשה נטען, כי הצדדים ניגשו לבוררות, לאחר שפרץ ביניהם סכסוך באשר לפגמים נטענים בפריטי ריהוט שנמכרו לזוהר על ידי גבאי. בפסק הבוררות נקבע, כי על זוהר לשלם לגבאי סכום של 9,300 ₪, באופן מיידי.

4. נטען עוד, כי מאז שניתן פסק הבוררות, פנה גבאי מספר פעמים לזוהר על מנת לקבל את כספו, ובכל פעם דחה אותו זוהר בתואנות שונות, ומכל מקום, עד למועד הגשת הבקשה לא שולם הסכום שנפסק.

5. זוהר (הוא הנתבע בהליך הבוררות), מתנגד לבקשה. לטענתו, לאחר נישואיו, רכשו הוריו והורי אשתו רהיטים מגבאי, ושילמו את מלוא הסכום בהמחאות במספר תשלומים. עוד נטען, כי לאחר שסופקו הרהיטים, התגלו בהם מספר ליקויים ופגמים. נטען שהרוכשים פנו לגבאי מספר פעמים רבות, אך לאור התחמקותו, הקפיאו את התשלומים הנותרים בעסקה.

6. זוהר מתאר התנהלות גבאי לגבי משך ואופן הטיפול בליקויים.

7. זוהר טוען עוד, כי לא הוא זה שביצע הרכישה מגבאי, אלא הוריו והורי אשתו הם אלו שביצעו הרכישה. בנוסף נטען, שהשיח בעניין התשלום היה בין גבאי לבין הוריו.

8. בעניין פסק הבוררות טען זוהר, כי למרות שצויין בו שבית הדין שלח את שליחיו לבדוק הטענות, הרי שהדיינים הגיעו בעצמם על מנת לבדוק האמור. עוד נטען, שלמרות שנקבע בפסק הבוררות כי גבאי יתקן את המיטה שנרכשה, עד לרגע זה לא תוקנה.

9. זוהר מסכם וטוען, שפסק הבוררות אינו מצביע כלל עליו, ולו עצמו לא היה כלל שיח עם גבאי בעניין הרכישה והחוב.

דיון והכרעה

10. סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "חוק הבוררות") שכותרתו "ביטול פסק בוררות", מונה את הטענות שבגינן רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות:

"(1)  לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;

(2)  הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

(3)  הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;

(4)  לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;

(5)  הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;

(6)  הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;

(7)  הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;

(8)  הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;

(9)  תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד."

11. עיון בתגובתו של זוהר מעלה, כי אין בטענותיו אף לא אחת מעילות הביטול הקבועות בדין, וטענותיו מופנות הלכה למעשה לפסק עצמו.

זוהר אף לא טוען כי נפלו פגמים בהליך הבוררות, אשר יש בהם כדי להביא לביטולו.

12. ככלל בתי המשפט יקיימו פסקי בוררות, והתערבות בהכרעות הבוררים תעשה בצמצום (ראו ע"ע (עבודה ארצי) 234/08 מועצה דתית – רבנות אזורית – מרום הגליל נ' הרב דוד אלבז (16.8.2009)).

13. הטענה בדבר היותם של הוריו והורי אשתו בעלי החוב, וכנגזר מכך הם שצריכים להיות בעלי הדין, אינה ברורה, שכן טענה זו בדבר "העדר יריבות" היה אמור זוהר להעלות בפני בית הדין, ומשלא עשה זאת יש בכך משום הודאה בקיומה של יריבות. אין להתפלא על-כך, היות שאין מחלוקת שזוהר הוא הנהנה מן הריהוט שסיפק גבאי, ולפיכך הוא זה שעושה עושר ולא במשפט על חשבונו.

בהתאם, בפסק הבורר נקבע במפורש שהנתבע הוא מר יהודה זוהר, וכי החיוב בסכום של 9,300 חל עליו. לאור האמור לא ברורה גם טענתו של זוהר, כי פסק הבוררות איננו מצביע עליו כמי שחייב לשאת בתשלום.

14. אשר לטענותיו של זוהר, בדבר קיומם של פגמים בריהוט שנרכש, הרי שעניין זה קיבל ביטוי בפסק הבוררות בהפחתת הסכום שישולם לגבאי. אך מעבר לכך, בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על פסק הבוררות, ועל כן אינני נדרש לטענותיו של זוהר בעניין זה.

כך, גם אין להידרש לטענה, כי הליקויים הנטענים בריהוט נבחנו על-ידי הדיינים עצמם, ולא על-ידי שליחים מטעמם.

15. טענת הנתבע, כי בפסק הבוררות נקבע שעל גבאי לתקן את המיטה, אין לה ביטוי בפסק, וממילא אין מקום להידרש לשאלה באם גבאי תיקן את שנדרש לתקן אם לאו. ככל שלזוהר טענות בעניין זה, הוא רשאי לפנות לבית הדין בטענה, כי הפסק לא בוצע.

16. מאחר שזוהר לא העלה כל טענה שיש בו משום עילה על-פי חוק לביטול פסק הבורר, הרי שלאור כל האמור לעיל, אני מקבל את בקשתו של גבאי ומאשר את פסק הבוררות.

17. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את ההליך.

18. זוהר ישלם לגבאי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 ₪.

זכות להגשת בקשת רשות לערער כחוק.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.