1. עניינה של התביעה שלפני תאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.8.20 במעגל תנועה (להלן: "הכיכר") ברחוב האומן בירושלים.

מדובר בכיכר אשר לה שלוש נקודות כניסה/יציאה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע (בתא"מ 52862-03-21), קדוש דוד, (להלן: "התובע") נכנס לכיכר מהכניסה אשר נמצאת משמאל לנקודת הכניסה לכיכר של נהגת הרכב המבוטח ע"י הנתבעת (בתא"מ 59264-01-21 שהיא גם צד ג' בתביעת התובע) (להלן" הנהגת").

עוד אין מחלוקת כי התאונה התרחשה ביציאה השלישית מהכיכר, לפני מעבר החציה הנמצא מיד לאחר היציאה מהכיכר.

למען הנוחות אתייחס לנקודת הכניסה של התובע כאל נקודת הכניסה/יציאה הראשונה של הכיכר, לנקודת הכניסה של הנהגת כאל נקודת הכניסה/יציאה השניה של הכיכר, ולנקודת היציאה של שני הרכבים כאל נקודת הכניסה/יציאה השלישית.

1. לטענת התובע, הוא נכנס לכיכר לפני הנהגת, זכות הקדימה היתה שלו, ולפיכך האחריות לתאונה מוטלת עליה. לטענתו, הנהגת לא היתה בכיכר בעת שהוא נכנס אליה, ואף לא עת חלף בנסיעה בכיכר על פני הכניסה השניה, ורק בעת התרחשות התאונה או שניה לפני כן הוא הבחין בה.
2. לטענת הנהגת, בעת שהיא נכנסה לכיכר, התובע לא היה בכיכר ואף לא התחיל להיכנס אליה. כאשר היא היתה כבר בתוך הכיכר וסמוך לפני שהתחילה לצאת ממנו, היא הבחינה בתובע במראה נכנס בכניסה הראשונה ונוסע במהירות גבוהה מאד. לאחר שעבר את המרחק בין הכניסה הראשונה ליציאה השלישית התנגש בה. לדבריה, נוצר אצלה רושם שהוא התנגש בה בכוונה.
3. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות ובחנתי את הראיות, אני מעדיפה את גרסתו של התובע שלפיה הוא נכנס לכיכר לפני הנהגת. לפיכך היה על הנהגת ליתן לתובע זכות קדימה (ראה תקנה 64(ז) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961), ולהתאים את כניסתה ויציאתה מהכיכר לרכבו של התובע שהיה שלפניה. משלא עשתה כן האחריות לתאונה מוטלת עליה. עם זאת, בנסיבות הענין אליהן אתייחס בהמשך, לתובע יש אשם תורם לקרות התאונה.

להלן עיקרי הטעמים אשר הביאו אותי למסקנות אלה:

1. טענת הנהגת כי התובע נכנס לכיכר רק כאשר היא כבר היתה תוך כדי נסיעה בכיכר, אינה מתקבלת על הדעת בשים לב למרחק שהיה על התובע לעבור מהכניסה לכיכר ועד ההתנגשות, ביחס למרחק שעברה הנהגת באותו פרק הזמן. מדובר בנסיעה בכיכר וגם אם אקבל את טענת הנהגת כי התובע נסע במהירות גבוהה מאד הרי בכל זאת מדובר בנסיעה במעגל תנועה סביב כיכר והתובע שלט ברכב.

מהראיות אשר הוצגו בפני (תמונות ממקום התאונה ת/1 ותמונות מאתר גוגל מפות ת/2) עולה כי נקודת הכניסה של הנהגת לכיכר קרובה מאד למקום התאונה - כחמישה עשר מטרים (ניתן לאמוד את המרחק לפי סימון אבני השפה). לא מתקבל על הדעת שבפרק הזמן שלקח לנהגת לעבור את המרחק הקצר הזה הספיק התובע לעבור מרחק של 2/3 או לכל הפחות 1/2 כיכר.

משהגעתי למסקנה כי התובע נכנס לכיכר לפני הנהגת, זכות הקדימה היתה שלו, ועיקר האחריות לתאונה מוטל על הנהגת שנכנסה לכיכר מבלי ליתן לתובע זכות קדימה, ומבלי להתאים את כניסתה ויציאתה מהכיכר לרכבו של התובע שהיה שלפניה.

1. עם זאת הגעתי למסקנה, כי יש לייחס לתובע אשם תורם.

אינני מקבלת את טענת התובע בעדותו, כי בעת שחלף בנסיעה בכיכר הנהגת עדיין לא היתה בכניסה לכיכר, ולכן לא הבחין בה. ראשית, גם כאן בשים לב למרחק הקצר שהיה על הנהגת לעבור מנקודת הכניסה שלה לכיכר ועד מקום התאונה, לא מתקבל על הדעת שבעת שהתובע חלף על פני נקודת הכניסה השניה לכיכר, הנהגת עוד לא היתה שם. סביר יותר להניח שהנהגת כבר היתה שם, אולם התובע לא הבחין בה מחמת חוסר תשומת לב.

שנית, התובע העיד כי הכיכר רחבה דיה לנסיעת שני כלי רכב במקביל וכי הוא נסע בחלקו הפנימי של מעגל התנועה (משמאל), ויצא ביציאה השלישית לכיוון צידו השמאלי של הכביש (עמ' 4 ש' 14-22). הדבר אף עולה מתמונות התאונה בזמן אמת בהן רואים כי בעת התרחשות התאונה היה רכבו של התובע משמאל לרכבה של הנהגת. עת יצא התובע ביציאה השלישית לאחר שנסע בכיכר בחלקה הפנימי השמאלי, היה עליו ליתן את הדעת לכלי רכב נוספים שאולי נמצאים מימינו ומעט מאחוריו, כפי שאכן קרה.

שלישית, התובע העיד כי ברכבו מותקנת מצלמת רכב שמתעדת את הנסיעה. התובע אף העיד כי לאחר התאונה אמר לנהגת כי יש בידיו סרטון מהמצלמה המתעד את התאונה. סרטון כאמור לא הוגש ע"י התובע. כשנשאל לענין זה בחקירתו הנגדית השיב כי המצלמה לא היתה מחוברת. תשובת התובע לא היתה משכנעת, ואני סבורה כי יש לזקוף את הענין לחובתו.

על יסוד כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30% להתרחשות התאונה ולנזקים שנגרמו בעקבותיה.

למען הסר ספק, מדובר באשם תורם אשר גם מקים אחריות.

1. פסק דין סופי יינתן לאחר שתוכרע שאלת הנזק, בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.

תז"פ ליום 29.9.21.

ניתן היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.