1. בערעור שהוגש לבית המשפט ביום 31.01.2021 משיגים המערערים על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו מיום 02.12.2020 (כבוד השופטת א. גזית, ת"א 15583-07-19) שהורה על מחיקת התביעה שהגישו המשיבים נגד המערערים ועל מחיקת התביעה שכנגד שהגישו המערערים נגד המשיבים, ללא צו להוצאות, בהנמקה לפיה "קיימת תנית שיפוט לפיה הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט בירושלים...", ומשכך "על התובעים להגיש את תביעתם לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום בירושלים".

2. המערערים טוענים כי באין סמכות מקומית, וכפי עתירתם, היה על בית משפט קמא להורות על העברת ההליך לבית המשפט המוסמך, במובחן ממחיקתו ללא צו להוצאות, ולחילופין היה עליו לדון בתביעה שכנגד בלבד, הכל תוך חיוב המשיבים בהוצאות. לעמדתם, מחיקת התובענה שללה מהם יתרון דיוני שעניינו בפגמים שנפלו בכתב התביעה המקורי, שעה שכעת המשיבים יוכלו לערוך, בהנחה שיגישו את תביעתם בירושלים, "מקצה שיפורים" לאחר ש"למדו את הגנת המערערים", מה גם שנוכה מסכום האגרה ששילמו בגין התביעה שכנגד הסכום הקבוע בתוספת.

3. נוכח מועד הגשת הערעור חלות עליו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המורות כי "תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שנפתח ביום התחילה או לאחריו..." (תקנה 180(ג)), ומקנות לבית המשפט שלערעור הסמכות "לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל" (תקנה 138(א)(1)).

הערעור שמספרו ברישא נמנה על אותם הערעורים שאין סיכוי לקבלתם, ולכן החלטנו לדחותו בלא צורך בתשובה.

4. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר חלה במועד מתן ההחלטה, מורה כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום".

אכן, ככלל, "טענת סמכות מקומית היא בגדר 'רשות'. ניתן להעלותה ואין חובה להעלותה" וכי "מגמת הפסיקה היא שלא לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית, בין היתר, בהתחשב במרחקים בין הערים בישראל, שאינם גדולים" [רע"א (ת"א) 1263-01-18 נחמני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח, פסקה 9(ג)], אלא שמי שכפרו בסמכות המקומית והעלו את הסוגיה לדיון היו המערערים.

5. הכלל הוא ש"סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט אינו מחייב את בית המשפט חסר הסמכות להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך אלא רק מעניק לו סמכות לעשות כן לפי שיקול דעתו. בדרך כלל יטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו, אך ישנן נסיבות בהן ימצא בית המשפט כי אין מקום להעביר את הדיון בתיק" (עע"מ 6848/10 איתן ארז נ' עיריית גבעתייים, פסקה 10, ניתן ב-30.05.2012), ו"הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות כגון דא, למעט במקרים נדירים בהם מתעורר חשש לניהול הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים רבים או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה המבררת" (רע"א 7497/20 עיריית באר שבע נ' ביג מרכזי קניות בע"מ, פסקה 8 והאסמכתאות שם, ניתן ב-11.01.2021).

התקנה, כפי הפרשנות שניתנה לה בפסיקה, אינה מחייבת כי הכרעת בית המשפט תתאם דווקא לעתירתו של מי מהצדדים, ושיקול הדעת שמור לו.

6. בענייננו, טענת חוסר הסמכות המקומית הועלתה כאמור ע"י המערערים שטענו כי "התובעים התעלמו מסעיף 24 להסכם (אשר נוסח ונחתם ע"י חברת מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ, חברה שמקום מושבה בירושלים) בו נקבעה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסמך בירושלים". חרף תנית השיפוט המצביעה על ירושלים, עתרו המערערים להתדיינות "במקום מגוריהם... דהיינו במחוז חיפה. בהתאם, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך בחדרה (או אחר במחוז חיפה)" (סעיפים 3, 5 לכתב ההגנה מיום 15.12.2019), ורק במסגרת תשובתם לעמדת המשיבים ביקשו "להורות על העברת התביעה למחוז חיפה... ולחילופין למחוז ירושלים".

7. בהינתן תנית שיפוט, בהינתן העלאת הטענה ע"י המערערים, ובאין סמכות מקומית לבית המשפט בתל אביב, רשאי היה בית משפט קמא שלא להיענות לבקשה חילופית, שהועלתה באיחור ועל דרך האגב, אלא להורות על אכיפתה, תוך מחיקת התביעות. ה"יתרון" שנשמט, עליו מלינים המערערים, לאו יתרון הוא, שהרי המשיבים יכלו, אם אכן נפל פגם בתביעתם, ואיננו קובעים כך, לעתור לתיקונו.

מדובר בהחלטה שניתנה בסמכות בית משפט קמא ולפי שיקול דעתו, וערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות מעין אלו.

8. אשר לעתירה הנוספת שעניינה הימנעות מהוצאות לטובת המערערים.

"רק במקרים חריגים בהם מתגלה פגם מהותי בהפעלת שיקול הדעת של הערכאה המבררת, תתערב ערכאת הערעור בעניין ההוצאות" (רע"א 153/21 סויסה נ' א.ר.ט. שירותי אחסנה בע"מ, פסקה 5, ניתן ב-09.02.2021). אין עסקינן במקרה חריג כאמור, מה גם שמערערים בחרו להגיש את התביעה שכנגד מטעמם לבית משפט שלשיטתם לא היה מוסמך לדון בה. תנית השיפוט חלה, כידוע, על שני הצדדים להליך באופן שווה.

9. משלערעור אין תקומה, אנו מורים על דחייתו.

בהלימה להימנעות בית משפט קמא מפסיקת הוצאות לזכות המערערים, לא נפסוק הוצאות לחובתם, ובכך יושג האיזון המתבקש.

העירבון שהפקידו המערערים יושב להם באמצעות בא כוחם.

ניתן היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.