1. בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח מס' 50119897283 וזאת בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.
2. על פי האמור בדוח, ביום 25/08/20, קיבל המבקש לידיו הדוח לעיל בו מיוחסת לו עבירה של שימוש אסור בטלפון נייד בעת שהרכב היה בתנועה.
3. בגוף הדוח צוין כי המועד האחרון להגשת בקשה להישפט הינו 23/11/20, שהוא גם המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.
4. נטען בבקשה כי המבקש שלח בקשה להישפט במועד. לבקשה צורף אישור משלוח דואר רשום הנעדר פירוט כלשהו המתייחס לדוח או למבקש. בבקשה לא נטען לעיוות דין. המבקש לא צירף לבקשתו תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות המפורטות בבקשה.
5. המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה לא צורף תצהיר לתמיכה בתוכן הבקשה וכך גם אין במערכת הדותן אישור כי אכן נשלחה בקשה להישפט.
6. השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד – סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.

השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03).

1. בחנתי את טענתו היחידה של המבקש לפיה ביקש להישפט במועד. כאמור – לא צורף לבקשה תצהיר לתמיכה בטענה עובדתית מהותית זו. די בכך כדי לדחות הבקשה. למעלה מן הצורך אציין כי אומנם צורף לבקשה אישור משלוח דואר רשום – אך אין באישור זה כל פרט הקושר אותו לדוח ספציפי זה או למבקש ספציפי זה.
2. בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה. ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07).

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

1. לאור האמור, משלא שוכנעתי כי אכן שלח המבקש בקשה להישפט במועד, משלא נטען כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.
2. הבקשה נדחית.
3. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.