לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2016 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

כללי

ביום 4.2.21 הגיש אורן חכם (להלן: "חכם") בקשה לאישור תובענה ייצוגית ולצידה תובענה ייצוגית (להלן ובהתאמה: "הבקשה לאישור" ו-"התובענה") כנגד 911 אופנה בע"מ (להלן: "סטורי").

על פי הנטען, עניינה של הבקשה לאישור נסב על מצגי שווא והטעיה ביחס למכירות מיוחדות ומבצעים באתר האינטרנט ובסניפיה הפיזיים של סטורי, עת הציגה היא לצד מחירי המבצע מחירים "קודמים" פיקטיביים, אשר אינם משקפים לטענת חכם את המחיר הנכון של המוצר.

עוד נטען, כי במכירות מיוחדות הנמשכות מעל 35 ימים, לאחר היום ה-35 למכירה המיוחדת הופך מחיר המבצע של המוצר למחירו הרגיל. לטענת חכם, משסטורי ערכה מבצעים שעלו 35 ימים היה על מחירי המבצע של מוצריה להפוך למחירם הרגיל של אותם מוצרים לאחר היום ה-35 למכירה המיוחדת.

הקבוצה הוגדרה בבקשה לאישור ככוללת את כלל הלקוחות אשר רכשו או אשר ביקשו לרכוש, מוצרים מסטורי, באמצעות אתר האינטרנט המופעל על ידה, ואשר הוצג בפניהם מצג שווא ביחס למחירם הרגיל או הקודם של המוצרים שרכשו ב"מכירה מיוחדת", במהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור ועד למועד שיקבע בית המשפט.

חכם ביסס את הבקשה לאישור ואת התובענה על עילות שונות ובכללן הטעיה בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; הפרת הוראות תקנה 6(1) לתקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), תשמ"ד-1983; הפרת הוראות תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי שירותים ונכסים), תשנ"א-1991; הפרת חובה חקוקה לפי הוראות סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; התעשרות שלא כדין לפי הוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

ביום 5.9.21 הגישה סטורי את תשובתה לבקשה לאישור, במסגרתה דחתה את טענותיו של חכם, וטענה, בין היתר, כי היא אינה מוכרת את מוצריה במחירים "פיקטיביים". שכן, המחיר לפני ההנחה שהיא מציגה לצד מוצריה, הוא בהכרח המחיר האמיתי בו הוצעו המוצרים למכירה ואף המחיר בו נמכרים הפריטים באתר האינטרנט שלה בפועל, בשיעור של מעל ל-50% מהמוצרים.

עוד נטען, כי סטורי מוכרת מוצרים שהינם ברובם עונתיים. בתחילת העונה מוצריה מוצעים למכירה במחירם הרגיל ובהמשכה הם מוצעים למכירה בהנחה, לפרקי זמן סבירים ובתום לב. בניגוד לטענת חכם, מחירם הרגיל של המוצרים בתחילת העונה רלבנטיים לצרכן גם במהלכה כאשר המוצרים מוצעים למכירה בהנחה, שכן כאמור במחיר אמיתי עסקנין ממנו למד הצרכן, בין היתר, על ערכו ואיכותו של המוצר, כמו גם על כדאיות העסקה. בהקשר זה מציינת סטורי כי לקוחותיה מתאפיינים ברובם בהיותם לקוחות חוזרים, אשר מכירים את המותגים של החברה ואת דרך תמחור מוצריה, והם מחפשים את מחיר המקור של המוצר כדי למקם עצמם על ציר הזמן ביחס למחיר והתקדמות העונה.

בנוסף הבהירה סטורי, כי מחירם המקורי של המוצרים ביחס למותגים המיובאים מחו"ל נגזר גם ממחיר המוצרים בחו"ל, והמחיר מהווה נתון רלוונטי, מהותי וחשוב ביותר ללקוחות בשוק בו פועלת סטורי. באמצעות מחיר זה, בין היתר, "ממקם" הצרכן את השלב בו מצוי המוצר, בהתאם לעונה, ויכול לתכנן את השלב בו הוא מבקש לרכוש את המוצר, תוך איזון בין שיעור ההפחתה ההולך וגדל ממחיר הייחוס לבין הסיכון שבמהלך ההמתנה יקטן המלאי הקיים, ובכך יצטמצמו אפשרויות הקניה.

כמו כן נטען, כי בניגוד לטענת חכם, אין כל הגבלה שבדין על משכו של מבצע לתקופה של 35 ימים. לשיטת סטורי, התקנות הנזכרות בבקשה לאישור נועדו להסדיר את הדרך הטכנית בה יש לפרסם מבצעים, ולא להסדיר מהותית את אופן ניהול המבצעים, כפי שהמחוקק עצמו עמד על כך בדיוניו השונים בוועדת הכנסת ובהצעת החוק, התלויה ועומדת, (הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54 (מכירה מיוחדת), תשע"ז- 2017), שטרם התגבשה לכדי חוק מחייב. בעניין זה הפנתה סטורי לדברי הצעת החוק ולדברי מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן מישיבת ועדת הכלכלה מס' 590 שנערכה ביום 25.10.17.

עוד נטען, כי ממילא אין בדוגמאות שצורפו לבקשה לאישור כדי לסייע לחכם, שכן אין בהן כדי ללמוד על "מחיר פיקטיבי".

בנוסף טענה סטורי כי היא פועלת בענף המסחר הקמעונאי של ביגוד וטקסטיל. לענף זה התנהלות סדורה במשך שנים, אשר במסגרתה מחיר המוצר בעת כניסתו לשוק הינו מחיר המוצר הרלוונטי לכל אורך חיי המוצר. במסגרת הענף מתקיימות הורדות מחירים מעת לעת והכול ביחס למחיר המקורי, שהינו מחיר אמיתי שמשמש לתקופת החדרת המוצר כמחיר המוצר ולאחר מכן כנקודת עוגן, ביקורת וייחוס כדי לבחון את השלב בו מצוי המוצר. לטענת סטורי, עובדה זו הינה מן המפורסמות, מהווה את אחת מההתנהלויות השכיחות, והיא למעשה "ידע כללי" לפיו נוהג הענף כולו, באופן שכלל הלקוחות מכירים.

מעבר לכך טענה סטורי, כי באופן מעשי, חכם מנסה לשנות באמצעות תביעתו את התנהלותו של שוק שלם, באופן שיפגע בצרכנים ולא ישרת כל מטרה צרכנית, וזאת ללא כל עילה שבדין. ממילא, סטורי אינה שחקן משמעותי כלשהו, ואין ביכולתה לבצע כל שינוי ללא שינוי חקיקתי שיכפה את השינוי על כל השחקנים בענף.

לבסוף טענה סטורי שלא ברורה לה איזה נזק נגרם לחכם וכי התנאים להכרה בתובענה כייצוגית לא התקיימו.

ביום 23.11.21 הגיש חכם את תשובתו לתשובה לבקשה לאישור, במסגרתה דחה את טענות סטורי. לטענתו, הוראות הדין ברורות ושילובן מביא למסקנה כי מבצע אינו יכול להימשך מעל 35 ימים. חכם טען, בין היתר, כי עת המבצע נמשך מעל 35 ימים, המבצע אינו יכול להיחשב "מבצע" עוד, ומחיר המבצע הופך למחירו הרגיל של המוצר.

ביום 7.12.21 התקיים בפני דיון, במהלכו העליתי את הקשיים העולים מהבקשה לאישור, ובסיומו ביקשו הצדדים שהות בת 10 ימים בכדי להידבר ביניהם.

ביום 28.12.21 הוגשה הבקשה שלפי להסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה להסתלקות").

לבקשה להסתלקות צורפו תצהירי חכם ובא-כוחו, לפיהם מלבד התמורה האמורה בבקשה להסתלקות, לא קיבלו, במישרין או בעקיפין, ולא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה מכל גורם שהוא הקשור עם הבקשה לאישור, בקשר להסתלקותם מהבקשה לאישור ומהתובענה.

מעיון בבקשה להסתלקות עולה כי בין הצדדים הוסכם, כי סטורי, בכפוף לאישור הבקשה להסתלקות, ומבלי שהדבר יהווה משום הודאה בטענות שהועלו בבקש לאישור, תתחייב כדלהלן:

1. סטורי תקפיד שמבצעים או מכירות מיוחדות ביחס למוצריה הנמכרים באתר האינטרנט שלה ובסניפיה לא יימשכו מעבר ל-35 ימים רצופים;
2. בנוסף, בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין תעניק סטורי הנחה בגובה 10% בכל רכישה באתר האינטרנט שלה, עד לסכום מצטבר של כ-120,000 שקלים;
3. סטורי תבצע ריענון נהלים ביחס לעריכת מכירה מיוחדת באתר האינטרנט ובסניפיה כאמור, וכן בדבר אופן הצגת המכירה המיוחדת כלפי הצרכנים.

עוד עולה מעיון בבקשה להסתלקות, כי הצדדים הסכימו לאור היקף ההשקעה והטרחה של חכם ובא-כוחו בעבור הקבוצה ולאור שהבקשה לאישור והתובענה הביאו תועלת משמעותית לציבור, ראוי לפסוק לחכם גמול בסך של 5,000 שקלים ולבא-כוחו שכר טרחה בסך של 27,000 שקלים בתוספת מע"מ. בנוסף, תשיב סטורי לחכם את המחצית הראשונה של האגרה ששילמה בסך 5,544 שקלים. הסכומים האמורים ישולמו לחכם ולבא-כוחו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין בבקשה זו.

בנוסף עולה מהבקשה להסתלקות, כי חכם, בא-כוחו או מי טעמם מתחייבים שלא להגיש או ליזום הליכים אחרים כנגד סטורי בקשר עם הטענות מושא הבקשה לאישור. כמו כן, חכם מסכים לוויתור סופי ומחולט, על כל טענותיו, מכל סוג ומין, כאמור בבקשה לאישור ובתובענה, נגד סטורי או מי מטעמה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה להסתלקות שלפני ובחנתי את המתווה המוסכם המפורט בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להיעתר למבוקש, בשים לב לכך שהמטרות שלשמן הוגשה הבקשה לאישור והתובענה הושגו.

בהתאם להוראת סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".

בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת, כבמקרה שלפני, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (נבו 5.8.18) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם.

ככלל, קבע בית המשפט, כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא-הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. יחד עם זאת נקבע, כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה במקרים המתאימים בלבד.

לעניין זה נקבע, כי על-מנת לאשר בקשה להסתלקות "מתוגמלת", נדרש בית המשפט לבחון תחילה אם התובענה מגלה עילה לכאורה, היינו, איננה תביעת סרק; לאחר מכן, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. כך, בית המשפט נדרש להתרשם, כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לשם הגעה למסקנה זו, אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא, האם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה מלכתחילה או שניתן היה להגיע לתוצאה זו בדרך אחרת.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות שהוגשו, וכן את הבקשה להסתלקות שלפני הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לאשרה, בהיותה מאוזנת וסבירה. סבורני, כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה, ולו לכאורה. כמו כן, נוכח התחייבויותיה של סטורי כפי שאלו פורטו בהסדר ההסתלקות, מצאתי שההסדר הביא ערך לחברי הקבוצה.

על רקע דברים אלה, אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו בין הצדדים, כפי שפורטו בבקשה להסתלקות.

בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.

איני רואה טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים וכן לאור בקשת הצדדים איני מורה על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר שיהא כרוך בהכרח בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך. הדברים אמורים במיוחד, שעה שאין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי מי מחברי הקבוצה, למעט חכם ובא-כוחו.

סוף דבר

אשר על כן, אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין;

כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים כפי שאלה פורטו בהסדר ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה;

אני מחייב את סטורי לשלם לחכם גמול בסך 5,000 שקלים. כמו כן תשלם סטורי לבא-כוחו של אור שכר טרחה בסך 27,000 שקלים בתוספת מע"מ. וכן סטורי תשיב לחכם את חלקה הראשון של האגרה ששולמה בסך 5,544 שקלים. הסכומים האמורים ישולמו לחכם ולבא-כוחו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין;

כמו כן, אני מאשר את הסתלקות חכם מהבקשה לאישור ומורה על מחיקתה;

תביעתו אישית של חכם – נדחית;

אני פוטר מאגרת פסק-דין.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ב, 03 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.