במסגרת ההליכים שבפני, ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

בחלוף זמן קצר פנתה הנושה, הזכאית למזונות, בבקשה להורות על איסור דיספוזיציה של כספים המוחזקים על ידי המחזיק, ואשר בקשר אליהם התנהל הליך משפטי בין צד ג' שהינו אחיו של היחיד (אשר לטענת הנושה, צד ג' מהווה כסות לעיסוקו של היחיד), ת"א 1713-08-15.

על פי הוראתי, פנה הנאמן בבקשה להעברת הכספים המוחזקים לקופת הנשייה. הוריתי לכל הצדדים להשיב, בפועל השיבו המחזיק, הנושה והיחיד, ללא תגובת צד ג'; ניתן לומר כי צד ג' מתעלם במופגן מההליך, לאור הודעת הצדדים כי היחיד וצד ג' מתגוררים באותו בית, ואין ספק בדבר מודעות צד ג' להליך של היחיד או לבקשות בהקשר זה; צד ג' הלין הן על חלוף הזמן והן על הוצאות אשר נסובו לו בשל נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים, אני מורה כמפורט להלן:

1. אני מורה למחזיק להפקיד את הכספים אותם עליו לשלם מכח פסק הדין, לקופת הנשייה (כפי שמבקשת הנושה ומסכים היחיד);
2. הואיל ופסק הדין הינו לטובתו של צד ג', יוכל צד ג' לפנות בבקשה מתאימה בתוך 45 ימים מהפקדת הסכום כאמור בקופת הנשייה, ככל שלא יפנה – ייחשב כמסכים לטענה כי מדובר בכספי היחיד.
3. את ההפקדה יש לבצע בערכי קרן, שכן אין הצדקה להעניש את המחזיק בחלוף הזמן מאז ניתן הצו ועד לקיומו, לאור השתלשלות ההליך;
4. המחזיק טען כי נגרמו לו נזקים מכח נקיטת הליך הוצאה לפועל בגין פסק הדין הנ"ל, אולם אין הדבר מצוי בסמכות בית המשפט של חדלות פירעון, מבלי לגרוע מזכות המחזיק לנקוט בהליך משפטי כנגד צד ג'.
5. עם ביצוע ההפקדה לקופת הנשייה, ייחשב המחזיק כמי שפרע את החיוב שבפסק הדין, על כל המשתמע מכך.

הנאמן ימציא העתק ההחלטה ליחיד, למחזיק, לצד ג', לנושה, במסירה אישית.

ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשפ"ב, 20 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.