טוען...

גזר דין שניתנה ע"י מיטל חלפון-נזריאן

מיטל חלפון-נזריאן20/07/2022

בפני

כבוד השופטת מיטל חלפון-נזריאן

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

1.אושר אברהם – לא בעניינו

2.הראל אלעזר

הנאשמים

גזר דין בעניינו של נאשם 2

  1. הנאשם 2 הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין") (להלן: "התיק העיקרי").
  2. מהחלק הכללי של כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי עולה כי בסמוך לבניין בקרית גת ישבו יחד על ספות א.ג (להלן: "המתלונן"), מ.מ (להלן: "קטין א'"), ש.ג (להלן: "קטין ב'"), ש.ד (להלן: "הקטינה") וקרינה בורכוב (להלן: "קרינה"). הנאשם 1, אושר אברהם, ניהל בעבר מערכת יחסית זוגית עם קרינה.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 27.03.20, בשעה 01:00 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם 1 אל המתלונן ואמר לו "תשמור יפה על ידידה שלי", עת היה עמו הנאשם 2, ובהמשך תקף את המתלונן בכך שהכה באגרופיו בגופו. הנאשם 2 ניסה לתקוף את המתלונן בכך שהניף קרש לכיוונו של המתלונן, בכוונה לפגוע בו.

  1. הנאשם צירף תיק נוסף, ת"פ 1272-08-21, בו הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) +7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים") (להלן: "התיק המצורף").
  2. מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק המצורף עולה כי ביום 26.05.20, בשעה 18:20 או בסמוך לכך, בקרית גת, נהג הנאשם ברכב. באותו מעמד, החזיק הנאשם ברכבו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.10 גרם, זאת ללא היתר כדין או רישיון מאת המנהל.

הסדר הטיעון

  1. בתיק העיקרי, הציגו באי כח הצדדים הסדר טיעון ביום 19.9.21, במסגרתו הוסכם כי הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע ויופנה לקבלת תסקיר, תוך שתיבחן שאלת הרשעתו. עמדת ב"כ המאשימה היא הרשעת הנאשם והטלת מאסר מותנה, קנס והתחייבות. הנאשם יטען לעונש באופן חופשי.
  2. בתיק שצורף, הציגו באי כח הצדדים הסדר טיעון ביום 08.11.21, במסגרתו הוסכם כי הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע ויופנה לקבלת תסקיר, תוך שתיק זה יצורף לתיק העיקרי.

תסקירי שירות המבחן

  1. ביום 05.04.22 הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם, בתיק העיקרי. בתסקירו מפרט שירות המבחן כי הנאשם בן 22, רווק, מתגורר יחד עם הוריו באשקלון, בעל 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות ולדברי הנאשם אובחן בילדותו עם בעיות קשב וריכוז. הנאשם גויס לצה"ל לטירונות צבאית בחוות השומר, אולם לאחר חודשיים שוחרר משירות צבאי על רקע קשיי הסתגלות ואי התאמה. לאחר שחרורו, החל לעבוד בעבודות מזדמנות וכיום עובד כשנה ב"פיצוציה" באשקלון. שירות המבחן ציין כי הנאשם לא היה מעוניין במעורבות שירות המבחן, מגלה חשדנות ומתקשה לשתף פעולה ועל כן שירות המבחן ביקש דחייה בת שלושה חודשים, על מנת לבחון אפשרויות טיפוליות עבור הנאשם.
  2. ביום 12.07.22 הוגש תסקיר משלים ומלא בעניינו של הנאשם, בתיק העיקרי ובתיק המצורף. שירות המבחן שב וסקר את הרקע האישי של הנאשם. שירות המבחן ציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי. באשר לעבירת ניסיון התקיפה, שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע חרטה, מבין כי פעל באימפולסיביות, כי אינו בעל דפוסים עבריינים וכי בהתאם לערכים בהם גדל מתנגד לאלימות. עוד הוסיף וציין כי המתלונן היה שיכור, כי התפתח ויכוח בינו לבין הנאשם 1 וכתוצאה מכך הנאשם נבהל והרים את הקרש. מיד, כשהתעשת, זרק את הקרש בחזרה ולא תקף את המתלונן. שירות המבחן ציין כי הציע לנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית, אך הנאשם סירב שכן לתפיסתו אינו זקוק לסיוע טיפולי בכל תחום.

באשר לעבירת החזקת הסמים, ציין הנאשם כי היה בדרכו לבילוי והחזיק ברכבו סמים מסוג קנבוס לצורך שימוש עצמי. עוד הוסיף כי כחודש לפני האירוע המתואר בכתב האישום החל לצרוך סמים ואף המשיך בכך כשנה לאחר האירוע, אולם כיום הפסיק לגמרי לצרוך סמים, מתוך הבנה בדיעבד של ההשלכות במעשים אלו. יצוין כי הנאשם זומן מספר פעמים לבדיקות למציאת שרידי סם במסגרת שירות המבחן, אליהן לא הגיע.

שירות המבחן ציין כי מדובר באדם צעיר נעדר רקע פלילי, אשר עורך מאמצים תעסוקתיים, בעל גורמי תמיכה משפחתיים ובעל שאיפות לקיים אורח חיים נורמטיבי. עם זאת, הוסיף שירות המבחן כי התרשם שמדובר בנאשם אשר במקרי לחץ עלול לפעול באימפולסיביות, לנהוג בחוסר שליטה וכי קיים קושי בוויסות ובמיתון תגובותיו. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות אלימות נמוכה וכך גם לגבי המסוכנות.

לסיכום, שירות המבחן התרשם כי לנאשם נזקקות טיפולית, אך לצד זאת הנאשם נעדר מוטיבציה לטיפול ומשכך שירות המבחן לא בא בהמלצת טיפולית בעניינו והמליץ על ענישה מוחשית ומחדדת גבולות.

טיעוני ב"כ הצדדים

  1. באות כח המאשימה, עו"ד לימור כהן ועו"ד ליטל נאוי, הפנו בטיעוניהן לערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם - הגנה על שלום הציבור במובן הרחב. כמו כן, הפנו לכך שהוגשו שני תסקירים בעניינו של הנאשם, נטען כי על אף שנערכו ניסיונות רבים מטעם שירות המבחן לשלב את הנאשם בהליך טיפולי, הנאשם בחר שלא לשתף פעולה עם שירות המבחן ומשכך המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית ומחדדת גבולות. הוגש לעיון בית המשפט עברו התעבורתי של הנאשם אשר התיישן זה מכבר אך לא נמחק מהמרשם (ת/1). לסיכום, ביקשו באות כח המאשימה לכבד את ההסדר ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, קנס והתחייבות.
  2. ב"כ הנאשם, עו"ד ליאור רונן, התייחס בטיעוניו לעבירת החזקת הסם לצריכה עצמית במסגרת התיק שצורף תוך שציין כי המדיניות הנהוגה היום ובחודשים האחרונים היא אי הגשת כתבי אישום בגין עבירה זו ובטרם מענה אף מחיקת אישומים שהוגשו תוך התייחסות לעבירה זו בעבירת ברירת קנס. לגישתו, לא ראוי שאדם שהודה בביצוע העבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית וביקש תסקיר מטעם שירות המבחן, יוצא נפגע מכך ועל כן נטען כי אין להשית על הנאשם מאסר מותנה בעבירות סמים. באשר לעבירת ניסיון התקיפה, ציין ב"כ הנאשם כי עולה בבירור שהנאשם לא נקט באלימות פיזית, אלא החזיק קרש, זרק אותו, לא פגע באף אחד והאירוע הסתיים. עוד הוסיף, כי הנאשם מעוניין לסיים ההליך דנן כעת על אף הרשעתו בדין ואי ביטול ההרשעה וזאת בניגוד להמלצת סנגורו. ב"כ הנאשם התייחס לתסקיר וציין כי שירות המבחן ציין כי הערכת הסיכון להישנות עבירת אלימות היא נמוכה וכך גם המסוכנות. ב"כ הנאשם טען כי לנאשם יתקיים נזק עתידי בשל הרשעתו וכי המסוכנות הנשקפת ממנו נמוכה ומשכך ביקש להסתפק במאסר על תנאי מרתיע אך לא ארוך, לצד קנס סמלי, תוך שהתייחס לכך שבפועל לא נפגע אף אדם וכי הנאשם הוא אדם נורמטיבי אשר נקלע לאירוע התקיפה.
  3. הנאשם, במעמד הטיעונים לעונש, הצטער על המעשים, ציין כי מאז לא נפתחו לו תיקים חדשים וביקש מבית המשפט להקל עמו.

קביעת מתחם העונש ההולם

  1. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון ייקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה, בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע – פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על שלום הציבור, ובשלב השלישי, ככל שבית המשפט לא סטה ממתחם העונש, ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם שנקבע, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.
  2. במקרה זה מדובר בשני אירועים אשר בעניינם יש לקבוע שני מתחמי עונש הולמים.
  3. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

עבירת ניסיון תקיפה סתם

  1. הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מעבירת ניסיון התקיפה, עליה נותן הנאשם את הדין הם זכותו של אדם לשמירה על שלמות גופו ובטחונו האישי. יפים הדברים שנאמרו בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני על ידי כב' השופט ג'ובראן: "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים'... שישקפו ערכים של גמול והרתעה."
  2. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ביצוע עבירת ניסיון התקיפה מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, זאת בשים לכך שהנאשם רק החזיק בקרש ולאחר מכן זרק אותו ולא השתמש בו כלפי המתלונן כאשר ההתנהגות האלימה באירוע לא יוחסה לנאשם כי אם לאחר. כמו כן, לא נגרם כל נזק מהתנהגות הנאשם עצמו.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

  1. בחינת מתחם העונש ההולם מלמדת כי קיים מנעד ענישה רחב, החל מענישה צופה פני עתיד ועד למספר חודשי מאסר בפועל, זאת בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה וחומרתה. ראו לדוגמה:

רע"פ 1529/18 חי ליבני נ' מדינת ישראל (10.06.18) – הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון תקיפה סתם, לאחר ניהול הוכחות. בית המשפט השית על הנאשם מאסר מותנה. הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, באשר לטענת הסייג בדבר זוטי דברים ובית המשפט הותיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ת"פ (ק"ג) 5317-11-18 מדינת ישראל נ' מרסייר (21.1.20) - הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה סתם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לצד ענישה נלווית לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, בעל עבר פלילי שכולל 2 רישומים בעבירות אלימות שהתיישנו ושבהם נמצא כי הנאשם לא כשיר לעמוד לדין, שהודה במיוחס לו, שחסך בזמן שיפוטי יקר, שייתר את העדת המתלונן, תוך התחשבות בכך שהיה עצור למשך מספר ימים מאחורי סורג ובריח ולאחר מכן שהה תחת תנאים מגבילים, נסיבות חייו שפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, מצבו הנפשי, השיקום והטיפול שעבר, עונש של מאסר מותנה למשך 4 חודשים, צו מבחן, פיצוי בסך 300 ₪ למתלונן והתחייבות כספית על סך 3,000 ₪.

ת"פ (תל אביב - יפו) 43449-08-17 מדינת ישראל נ' יצחק (17.7.19) - הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה. על פי עובדות כתב האישום, המתלונן טייל בשוק התקווה בתל אביב. באותה העת, צעק הנאשם ובתוך כך תקף את המתלונן, ללא כל התגרות בכך שדחף אותו באמצעות כתפו בעוצמה. המתלונן נהדף ונגרמו לו כאבים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בעבירה מסוג דא נע בין מאסר על תנאי למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות. בית המשפט גזר על הנאשם, עונש של מע"ת בן 3 חודשיים למשך שנתיים לצד התחייבות כספית בסך 1,000 ₪.

  1. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לכך שהנאשם ביצע את העבירה ביחד עם נאשם נוסף, תוך שציין כי התנהגותו הייתה כתוצאה מכך שנבהל מהוויכוח שהתפתח בין הנאשם הנוסף למתלונן. בסופו של יום, הנאשם לא גרם למתלונן כל נזק. מנגד, הנאשם הניף קרש לעבר המתלונן ועל כן ככל שהיה משתמש בו היה יכול להיגרם נזק חמור למתלונן.

עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית

  1. הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מעבירת החזקת הסמים לצריכה עצמית, עליה נותן הנאשם את הדין הם הגנה על בריאות הציבור, שלומו ובטחונו, מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגמרים כתוצאה משימוש והפצת סמים וההשפעה הממכרת וההרסנית שנגרמת.

בע"פ 8988/16 בן סימון נגד מדינת ישראל קבע כב' השופט ג'ובראן כי: "ההלכה בעניין עבירות סמים קובעת כי נוכח חומרתן הרבה של אותן העבירות יש להתמודד מולן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה ... כי יש לבכר את שיקולי ההרתעה על השיקולים האישיים בעבירות מסוג זה ... וכי יש חשיבות בענישה כלכלית בעבירות סמים שעיקרן הוא בצע כסף".

עוד יפים דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים: "אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

  1. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ביצוע עבירת החזקת הסמים לצריכה עצמית מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, זאת בשים לב לסוג הסם – קנבוס ולכמות אותה החזיק הנאשם, שאינה גבוהה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

  1. בשנים האחרונות ישנו שיח ציבורי אודות הלגליזציה של השימוש בסמים מסוכנים מסוג קנבוס, הרואים בהם כסמים "קלים" וניתן לראות את השינוי במדיניות האכיפה, זאת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה הנחייה 4.1105, הגשת כתבי אישום נגד בגירים בעבירות של סמים קלים.

בנוסף, חוקק חוק הסמים המסוכנים [עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה], התשע"ח – 2018 הקובע כי עבירה של החזקת סמים יראו אותה כעבירת קנס על כל המשתמע מכך, אשר נכנס לתוקף ביום 1.4.19.

  1. עיון בפסקי דין שניתנו מהעת האחרונה מלמד כי השינויים במדיניות מחייבים למעשה קביעת מתחם ענישה שיבוא בהלימה עם אותם שינויים, ראו לדוגמה:

בש"פ 8640/20 סבאח אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.20), ציין כב' השופט ע' גרוסקופף: "הגם שכמצוות המחוקק קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן, על כל המשתמע מכך, לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס, ואף לייצורו, מצוי בתהליכי שינוי. האפשרות לבטל את ההפללה של השימוש בקנאביס מצויה מזה זמן על שולחן הממשלה והכנסת, ויש לה תמיכה ציבורית ופוליטית לא מבוטלת".

בת"פ (ירושלים) 34839-10-20 מדינת ישראל נ' דוד גמיש (30.3.22) – הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-8 גרם קנבוס ו-2.79 גרם חשיש. הנאשם בעל עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שעות של"צ, התחייבות ומאסר על תנאי וקנס ועד חודשיים מאסר בפועל. בית המשפט הטיל על הנאשם קנס בסך 200 ₪ והתחייבות, תוך שבית המשפט נתן משקל רב לשיח המשתנה בדבר השימוש בקנביס והמדיניות המשתנה בהקשר זה.

בת"פ (תל אביב – יפו) 43682-06-20 מדינת ישראל נ' חן דקל (17.11.20) – הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-45 גרם אשר נתפסו בדירתו. בית המשפט ציין כי השינויים הנורמטיביים מחייבים קביעת מתחמי ענישה שאינם נמצאים בתוך בועה מנותקת מהשינויים הנ"ל. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין קנס והתחייבות ועד עונש מאסר מותנה, לצד ענישה נלווית. בית המשפט הטיל על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות כספית.

בת"פ (תל אביב – יפו) 53117-09-19 מדינת ישראל נ' דניאל זאדא (26.7.20) – הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, כאשר החזיק עציץ מסוג קנבוס בכמות שאינה ידועה. בית המשפט בחר שלא להרשיע את הנאשם והשית עליו התחייבות כספית, זאת בשל נסיבות אישיות ורפואיות של הנאשם.

  1. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נשא את הסמים ברכבו, בדרך לבילוי, כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן ולסיכון הפוטנציאלי להפצת הסמים ולנזקים הישירים והעקיפים שנגמרו ועלולים להיגרם כתוצאה משימוש בסמים והפצתם. מנגד, נתתי דעתי לכך שהעבירה לא בוצעה בתחכום וכן התחשבתי בסוג הסם, "קנבוס", ובכמות שאינה גדולה.
  2. הואיל ומדובר בשני אירועים כפי שקבעתי מעלה, הרי שבהתאם לסעיף 40 י"ג (ב) לחוק העונשין, ביהמ"ש יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד ויינתן עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
  3. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת ניסיון התקיפה נע בין מאסר מותנה קצר ועד למספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ומתחם העונש ההולם בגין עבירת החזקת הסמים המסוכנים לצריכה עצמית נע בין עונש של קנס והתחייבות ועד למאסר מותנה קצר.
  4. באשר לשיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה לשם הגנה על שלום הציבור או סטייה מהמתחם לקולה לשם שיקומו של הנאשם לפי סעיף 40 יד (3) לחוק, לא מצאתי כי ישנם שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

  1. ביחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ענייננו בנאשם בן 22, רווק, נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה, צירף תיק נוסף, לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם בחר שלא לשתף פעולה עם שירות המבחן ולא להתחיל הליך טיפולי כלשהו. מנגד, שירות המבחן ציין כי הסיכון להישנות עבירות אלימות נמוך וכך גם המסוכנות. כאמור, הנאשם צירף לתיק העיקרי (שעניינו עבירת ניסיון תקיפת סתם) תיק נוסף שעניינו החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ויש לתת משקל למדיניות המשתנה בצריכת העצמית בקנבוס בגזירת העונש.
  2. באיזון בין השיקולים השונים כמפורט לעיל, שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם ענישה ברף הנמוך של המתחמים תוך קביעת עונש אחד.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום שלא יעבור שוב עבירת אלימות כנגד גופו של אדם, לרבות ניסיון.
  2. קנס בסך 1,500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום, ומובהרות לנאשם הוראות החוק ביחס לאפשרות החיוב בתוספת פיגורים כמו גם אפשרות הפעלת המאסר חלף הקנס.

  1. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף – 2019 על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 2,500 ₪.

תשומת לב הנאשם כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו בגזר הדין.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ הפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

  • בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  
  • במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
  • במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ניתן בזאת צו כללי למוצגים - להשמיד, לחלט, להשיב לבעלים לפי שיקול דעת היחידה החוקרת וזאת, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

סמים, סכין – להשמדה.

טלפון נייד - להשיב לבעלים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום מהיום .

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ב, 20 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
07/03/2021 החלטה שניתנה ע"י טל לחיאני שהם טל לחיאני שהם לא זמין
07/03/2021 החלטה שניתנה ע"י טל לחיאני שהם טל לחיאני שהם לא זמין
09/11/2021 הוראה לשירות המבחן למבוגרים להגיש תסקיר- נא' 2 טל לחיאני שהם צפייה
16/02/2022 החלטה שניתנה ע"י טל לחיאני שהם טל לחיאני שהם צפייה
05/04/2022 החלטה שניתנה ע"י מיטל חלפון-נזריאן מיטל חלפון-נזריאן צפייה
12/07/2022 החלטה שניתנה ע"י מיטל חלפון-נזריאן מיטל חלפון-נזריאן צפייה
20/07/2022 גזר דין שניתנה ע"י מיטל חלפון-נזריאן מיטל חלפון-נזריאן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל עדי קרן קלינר
נאשם 1 אושר אברהם שרית עוז אסום
נאשם 2 הראל אלעזר ליאור רונן