הנתבעת והתובעת גרות בשכנות בבית משותף ברחוב סעדיה פז בחיפה. דירתה של הנתבעת ממוקמת קומה אחת מעל דירתה של התובעת.

לטענת התובעת, לאחר ביצוע שיפוץ בדירת הנתבעת, החלו לחדור מים מדירת הנתבעת לדירתה. למרות בקשותיה לתקן את הנזילה היא נענתה בשלילה. מכאן התביעה.

הנתבעת טענה מנגד, כי לפני כשנה החלה בשיפוץ ביתה. התובעת פנתה אליה, טענה, כי הבחינה בנזילה בחדר הרחצה שלה, מיד לאחר השיפוץ, וביקשה לטפל בדבר. הנתבעת לגרסתה, פנתה מיד לבעלי מקצוע לטיפול בתקלה. אלא שהתובעת סירבה לשתף פעולה וסירבה להכניס לדירתה, אנשי מקצוע שפעלו בשליחות הנתבעת.

לטענת הנתבעת, התובעת פעלה בחוסר תום לב כשפנתה לבית המשפט. ביתה של התובעת מבוטח בפוליסת ביטוח וביכולתה להפעיל את פוליסת הביטוח. הנתבעת מציינת, כי לא שמרה קבלות בגין טיפולים שבוצעו על ידה.

ביום 29.11.20 בוצעה בדיקה על ידי שמאי מטעם התובעת. בהתאם לדוח השמאי, התובעת מתגוררת בקומה השנייה והנתבעת בקומה מעליה. לטענת התובעת, מזה זמן מה חודרים מים רבים מחדר הרחצה של הנתבעת לדירתה. בביקור שערך השמאי בבית התובעת, הבחין בקילופי צבע נרחבים בחדר הרחצה של התובעת, אשר נגרמים עקב נזילה מחדר הרחצה של הנתבעת. הערכת הנזק בהתאם לדוח השמאי עומדת על סך של 7,635 ₪ בסה"כ; העלות המוערכת בגין תיקון תקרות וצביעה עומדת בדוח השמאי על סך של 5,000 ₪; בדיקת חשמלאי צפויה לעלות בסך של 500 ₪; הוצאות שמאות 1,200 ₪. בסה"כ עלות תיקון הנזקים לרבות שכר טרחת שמאי מסתכמת בסך של 7,635 ש"ח.

לאור חילוקי הדעות בין הצדדים הוריתי למנות מומחה מטעם בית המשפט. מונה כמומחה לאיטום איזנשטט יוסף. בהתאם לדוח המומחה מטעם בית המשפט, נקבע, כי בדירת התובעת, הבדיקות הצביעו על כך שבמטבח ובחדר נוסף, המשטחים נמצאו יבשים. בתקרת חדר האמבטיה נמצא מוקד הרטבה פעיל ונמדדה לחות כלואה בשיעור של 9.99%.

בהתאם לדוח המומחה, בבדיקות בדירת הנתבעת נמדדו אחוזי לחות תחת רצפה חדר האמבטיה, תחת ריצוף מקלחון ותחת ריצוף חדר סמוך בשיעור של 3-4% לחות. כלומר, הבדיקה הייתה תקינה. כמו כן, נבדק משטח חיפוי קרמי בקיר מקלחון שבו מותקנת צנרת הזנה של מים חמים וקרים. נמצאה לחות בשיעור 9.99% . נבדק משטח חיפוי קרמי בקיר מקלחון שבו מותקנת צנרת הזנה של מים חמים וקרים. בבדיקה זו נמצאה לחות בשיעור של 9.99%.

המסקנה היא כי בדירת הנתבעת אותר כשל בצנרת הזנה, אשר דולפת מאחורי החיפוי הקרמי בקיר מקלחון, אשר עוקפת את מערכת האיטום התת רצפתית במקלחון ומהווה מוקד הרטבה פעיל. קיים צורך לבצע פירוק החיפוי, והחלפת צנרת מים חמים קרים בצנרת חדשה תקנית. כן, יש צורך לבדוק את תקינות האינטרפוץ. במקרה של כשל יש להתקין אינטרפוץ חדש.

בבית התובעת יש לבצע תיקון וצביעה של הקירות. דוח השמאי מטעם התובעת מקובל על דוח המומחה מטעם בית המשפט. וזאת מלבד בדיקת חשמלאי שעלותה 500 ₪.

מסקנות כלליות אשר נקבעו בדוח המומחה לאיטום:

דירת הנתבעת היא המקור למפגעי הרטיבות ועל הנתבעת מוטלת האחריות לנזקים שנגרמו בגין הרטיבות; השיפוץ בדירת הנתבעת בוצע ברשלנות וכתוצאה מכך התקיימה הרטבה משמעותית מרוחקת מחדר האמבטיה ששופץ ב-3 תקרות חדרים; הנתבעת לא ביצעה פעולות ייבוש ריצוף דירתה כמתחייב לצמצום נזקים בתקרת התובעת.

מכל המקובץ, האחריות לנזק בדירת התובעת רובצת על הנתבעת. אי לכך הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 20 יום:

העלות בגין תיקון תקרות וצביעה עומדת בדוח השמאי על סך של 5,000 ₪; בדיקת חשמלאי צפויה לעלות בסך של 500 ₪; הוצאות שמאות 1,200 ₪. בסה"כ עלות תיקון הנזקים לרבות דוח שמאי מסתכמת בסך של 7,635 ש"ח. בניגוד לדעתו של מומחה האיטום מטעם בית המשפט, אני סבור שיש מקום בבדיקת חשמלאי ומחייב את בדיקתו, וזאת מטעמי זהירות. הנתבעת תשלם הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ וזאת בהתחשב בעלות מומחה לאיטום.

יוער כי בהינתן שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות לא ניתן לתת צו עשה לנתבעת, אך הבדיקות היסודיות שנעשו ותוכניות העבודה שהועלו יכולות להוות תשתית ראויה לכל הליך שיינקט בעתיד.

זכות בקשת רשות ערעור בהתאם לדין.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"ב, 27 יוני 2022, בהעדר הצדדים.