לפני: כב' הסגן נשיא צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע, יליד 1960, הגיש תביעה לנתבע להכיר בתאונת דרכים שעבר ביום 29.9.19 כתאונת עבודה. לטענתו הוא בעל מניות בחברה להשכרת מוניות ובמועד התאונה הוא לקח את אחת המוניות לטיפול במוסך. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהתובע כבעליה של חברה להשכרת מוניות ומדווח כשכיר בה, לא הרים את הנטל להוכיח שהתאונה הייתה כדי לתקן תקלות ברכב או לעבור טיפול תקופתי כטענתו.

2. התובע הגיש תצהיר בו הצהיר שתפקידו לא היה שונה מתפקידו של כל איש תחזוקה ומנהל בחברה להשכרת רכבים והוא היה איש הקשר בין החברה לבין הלקוח והוא זה שנטל את המונית לטיפולים במוסך. לטענתו המונית הייתה מושכרת לגב' לאה בטיטו וביום 28.9.19 המונית הייתה ליד ביתו כדי שבבוקר ייקח אותה לטיפול במוסך. בתצהיר כתב שהטיפול במוסך היה מתואם ובאותו מוסך נהגה החברה לבצע תיקונים וטיפולים לרכביה. התובע צירף תצהיר של מנהל המוסך מר בוהדנה שלא הגיע להעיד בדיון.

3. בדיון המקדמי בפני כב' השופט כהן ביום 14.7.21 אמר ב"כ התובע שהוא ימציא אישורים מהמוסכים שהרכב הוזמן לטיפול בבוקר (עמ' 1 שורה 17).

4. בדיון ההוכחות שמעתי את עד תביעה 1 מר אולג סולימנוב שעבד במוסך צמיגי אילת. העד העיד שהוא מכיר את התובע והוא טיפול במוסך בכל המוניות שלו. העד אישר שקובעים מועד לטיפול זה נרשם ביומן. הוא נשאל האם יש ביומן של המוסך זימון לתובע ליום 29.9.19, על כך הוא השיב שהוא לא חושב. העד הופנה לחקירתו של התובע בפני חוקר המוסד (נ/2). כשנשאל התובע איך אתה יכול להוכיח שהנסיעה הייתה אך ורק למוסך, הוא השיב שלא היה לו תיאום עם המוסך כי לא צריך לתאם כי זה היה ביקור (עמ' 2 שורה 42). העד נשאל לגבי זמני החלפת שמנים והשיב שיש להחליף שמנים פעם בשנה או כל 10,000 קילומטר וזאת לאור דברי התובע לחוקר שדחיפות הטיפול היה רעש שחייב טיפול והחלפת שמנים (עמ' 2 שורה 29). העד אישר שבמוסך יש רישום של כל הטיפולים שנעשו לרכב.

5. התובע העיד שהחברה עוסקת בהשכרת מוניות. מדובר בחברה משפחתית שלו ושל רעייתו. משנת 2019 היו לו כ-10 מכוניות ובאותו חודש הרכב היה מושכר לשמעון ולאה בטיטו. ההשכרה היא על בסיס חודשי. לדבריו הוא ביקש משמעון בטיטו לשים את הרכב אצלו ערב קודם כי הוא קבע עם אולג מהמוסך למחרת בבוקר. לדבריו הוא היה צריך לקחת את הרכב לטיפול תקופתי וכי היה רעש מהמזגן. התובע אישר שהוא נחקר על ידי חוקר הנתבע ונשאל לגבי תשובתו שלא היה תיאום עם המוסך ועל כך השיב שהוא תיאם עם אולג בטלפון והרבה פעמים היה מגיע בלי תיאום טלפוני ורואה אם יש מקום במוסך. לדבריו אין רישום כי התיאום היה טלפוני עם אולג. התובע אמר שהיו שתי תקלות, אחת לטיפול רגיל בצמיגי אילת והשנייה לחב' אריקור לטיפול במזגן. במעמד הדיון השיב שהוא יכול להציג קבלות מאריקור לגבי הטיפול וכן מהמוסך לגבי קילומטרז' ברכב.

6. בתום דיון ההוכחות ביקש התובע צו למוסך צמיגי אילת ולמוסך אריקור לקבל העתקים של הנתונים של הרכב בו התובע נהג. לאחר הדיון המציא התובע את המסמכים מהם עולה שביום 6.11.19 המונית טופלה בחברת אריקור וביום 7.6.19, 3.9.19 ו – 4.12.19 המונית טופלה בצמיגי אילת, טיפולים של החלפת שמנים. לאחר קבלת המסמכים הודיע ב"כ הנתבע שהנתבע עומד על דחיית התביעה, הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב.

7. בסיכומיו כתב התובע שהוא הוכיח שהוא נסע מביתו למוסך וצירף חשבוניות לאותו מוסך המלמדים על טיפולים שוטפים של המונית ועל כן יש לראות בתאונה כתאונת עבודה. ב"כ הנתבע כתבה בסיכומיה שיש לדחות את התביעה כי התובע כבעל שליטה לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שתאונת הדרכים הייתה תוך כדי נסיעה למוסך, מה גם שמהמסמכים הרפואיים אין אזכור לתאונת עבודה.

8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שתאונת הדרכים שעבר היא תאונת עבודה. התובע לא הוכיח שהוא נסע למוסך כדי לתקן תקלות ברכב או כדי להעביר את הרכב טיפול תקופתי כפי שטען. מהמסמכים הרפואיים אין אזכור לתאונת עבודה או לתאונה בדרכו של התובע לטיפול ברכב. האזכור הראשון היה ארבעה חודשים לאחר מכן בטופס ב"ל 250. לתובע שתי גרסאות לגבי קבלת הרכב קודם ממר בטיטו. בחקירתו בפני חוקר המוסד אמר שהוא לקח את הרכב ממר בטיטו בערב יום התאונה כדי לעשות טיפול (נ'/2 עמ' 1 שורה 18), ואילו בדיון בפני העיד שהוא ביקש ממר בטיטו לשים לו את הרכב יום קודם ליד ביתו ויש לו מפתח נוסף עמו לקח את הרכב (עמ' 9 שורות 5 – 9 לפרוטוקול מיום 23.3.22). כך שלתובע שתי גרסאות לטענה כיצד הרכב הגיע ממר בטיטו אליו. יש משמעות לטענה זו מאחר שלטענת התובע הוא היה צריך לקחת את הרכב לטיפול בשל רעשים שהיו ברכב.

9. גם לגבי טענת התובע לגבי טיפול במוסך עלו מספר גרסאות. התובע בחקירתו בפני חוקר המוסד השיב שאין צורך בתיאום מראש (עמ' 2 שורה 42 נ/2) ואילו בדיון בפניי העיד שהוא קבע עם אולג למחרת בבוקר (עמ' 9 שורה 6 לפרוטוקול מיום 23.3.22). גם עדותו של אולג בפניי לא סייעה לתובע מאחר שאולג העיד שכל תיאום נרשם ביומן (עמ' 5 שורה 4). כאמור, לא היה רישום כזה ביומן והטיפול הבא למונית, מהמסמכים שהציג התובע לאחר הדיון היה ביום 4.12.2019, כך שאם היה צורך להחליף שמנים ביום 29.9.19 לא ברור מפני מה הטיפול הבא היה למעלה מחודשיים לאחר מכן. נוסף על כך הטיפול בצמיגי אילת לפני 29.9.19 היה ביום 3.9.19. באותו טיפול הוחלפו שמנים כך שאין זה סביר שבאותו חודש ביקש התובע להחליף שמנים שוב כאשר מעדותו של אולג עלה שהחלפת שמנים היא פעם בשנה או 10,000 קילומטר (עמ' 6 שורה 32) שכאמור החלפת השמנים הבאה הייתה ביום 4.12.19. גם הטיפול בחב' אריקור כפי שטען התובע היה ביום 6.11.19 כחודש ושבוע לאחר מועד התאונה, היה מועד בו לטענת התובע היה צריך לעשות טיפול לרכב.

10. התובע לא הוכיח שהתאונה ביום 29.9.19 הייתה תוך כדי עבודה. טענותיו לגבי דחיפות נסיעה למוסך נסתרו לאור החשבוניות המאוחרות למועד התאונה (בחברת צמיגי אילת ביום 4.12.19 ובחברת אריקור ביום 6.11.19). ברישומים הרפואיים אין אזכור לתאונת עבודה. על כן, אני קובע שהתובע לא הרים הנטל המוטל עליו ולא הוכיח שהתאונה ביום 29.9.19 אירעה תוך כדי ועקב עבודתו.

11. למרות דחיית התביעה אין צו להוצאות.

12. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה ביום 23.3.22.

13. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ג' אייר תשפ"ב, (04 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.