1. בפני בקשת המבקש/התובע להורות למשיבות להשיב לשאלון מטעמו אשר הומצא לידיהן ביום 10.3.2019.
2. תיק זה עניינו תובענה לפיצוי כספי בגין נזק גוף כתוצאה מתאונה מיום 10.3.2014.

1. לטענת המבקש, חרף חלוף זמן רב, טרם נמסרו תשובות מטעמן של המשיבות לשאלון.

1. הבקשה דחופה נוכח המועד שהוקצב לתובע להגשת תצהירים מטעמו.
2. המשיבות מתנגדות לבקשה וטענו כי מדובר בניסיון להסיג את ההליך לאחור ולנהל מחדש את שלב ההליכים המקדמיים, בשים לב לעובדה שהתיק נפתח בשנת 2018.
3. במסגרת ההפניה להוראות תקנה 59(א) לתקנות סד"א, תשע"ט -2018 ותקנה 149(ב) לתקנות סד"א, תשמ"ד-1984, טענו המשיבות כי מדובר בשאלון הכולל שאלות מכבידות שרובן נסוב על הסקת מסקנות משפטיות, נחזה לניסיון לנהל מסע דייג והשאלות אינן מתאימות לשאלון אלא לשלב החקירה הנגדית.
4. במסגרת התגובה לתשובה טוען המבקש כי במשך הזמן שחלף ניהלו הצדדים מו"מ בניסיון לסיים את ההליכים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, על כן חשב המבקש כי מתייתר הצורך בניהול ההליכים המקדמיים. מטרתו של השאלון הינה צמצום המחלוקת והשגת איזון בין האינטרסים העומדים בבסיס הליכי הגילוי.

דיון והכרעה:

1. תקנה 56 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת:

"(א)לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תינתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט.

(ב)השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי – השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה."

1. תקנה 59(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת:

"(א) בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג)."

1. מטרותיו של השאלון אוזכרו בת"א 71274-01-17 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שרון שפורר (פורסמה בנבו, 22.9.2019), שם נקבע:

"הפסיקה והספרות בנושא ציינו כי לשאלון הנשלח במסגרת הליכי הביניים מספר מטרות, אשר הראשית שביניהן הינה תרומה לגילוי האמת, וזאת על סמך ההנחה כי ניהול ההליך ב- "קלפים פתוחים" יש בו להביא לגילוי האמת. מטרות נוספות וחשובות של הליכי השאלונים הן: תרומה ליעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי וחידוד המחלוקות בין הצדדים.

1. בת"א 2487/04 אס.טי.אי. תעשיות וטכנולוגיות בע"מ נ' פנסילבניה השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 9.12.2007) נקבע:

"מענה לשאלונים המופנים לצדדים, הוא בבחינת כלי עזר, לשם שמירה על עיקרון השוויון שבין הצדדים המתדיינים אליו מכוון הליך גילוי המסמכים. המענה על שאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, לשם הכנת תצהירי עדות ראשית, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה אורי גורן בספרו, שם, בעמ' 176)."

1. ברע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.5.00) נקבע:

"כידוע, מטרת השאלון היא לצמצם ככל האפשר את שמיעת המשפט גופו, כשם שמטרתם של הפרטים הנוספים היא לצמצם ולהבהיר את השאלות השנויות במחלוקת. בית המשפט גם רשאי להורות לבעל דין להשלים את תשובותיו וכן להורות לו להוסיף פרטים כאשר התשובות או הפרטים שנתן אינם מספקים. (תקנות 65ו- 110לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית ­תשנ"ה-1995), בעמ' 370 ואילך וכן 452). מטרתם העיקרית של הליכים אלה היא, אפוא, לייעל ולקצר את הדיון, אך אין ללמוד מכך שיש למצות באמצעותם את הדיון עד "טיפת הראיות האחרונה". במלים אחרות, השאיפה היא לייעל אך לא לבטל."

1. ברע"א 6720/13 סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' anton hubner gmbh (פורסם בנבו, 16.10.13), עמד ביהמ"ש על בחינת השאלון ביחס לחקירה הנגדית וקבע כדלקמן:

"הליכי גילוי מסמכים ושאלונים הינם הליכים מקדמיים שלא ניתן להפריז בחשיבותם. ברגיל, העובדה כי ניתן לקבל תשובות גם בחקירה נגדית בשלב ההוכחות, אינה מייתרת את הצורך במתן תשובות לשאלון (להבדיל מסוגים של שאלות, שאין לשאול אלא בחקירה נגדית ולא בשאלון). עם זאת, ההליכים המקדמיים הם אך הפרוזדור לטרקלין, וכאשר נוכחת הערכאה הדיונית כי בעלי הדין מתעכבים בפרוזדור יתר על המידה, רשאית היא לומר "עד כאן" ולהורות על הגשת תצהירי עדות ראשית אף אם לא נסתיימו הליכי הגילוי המוקדם".

מן הכלל אל הפרט:

1. ביישום הפסיקה דלעיל ועל מנת לעמוד על זכותו של כל צד להליך הוגן וראוי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, השלב בו נמצא ההליך ועיינתי בשאלות שהוצגו בשאלון, סבורני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
2. הנני מתיר את השאלות 1 רישא, 2 (א-ה), 3, 4, 5 א., 6 סיפא, 7 א-ג, 7ה, 8 א., 8 ג., 8 ד. 9. 11 ז-טז. 12 ג'-ח' (לא כולל פיורט נוהלי פיקוח במוסך), 12 ט' – יב. 12 יד' – יז. 13, 14.
3. איני מאשר את יתר השאלות אשר לא התייחסתי לעיל.

יתרה מכך, הליך התשובות לשאלון אינו המקום בו צד נדרש להוכיח את טענותיו במסגרת ראיות וככל שלא אישרתי את האמור באופן מפורש, אין מקום להצגת המסמכים המבוקשים בשאלון.

1. יתרה מכך, השאלות שלא אושרו אין להן מקום במסגרת הליך של שאלון. מדובר בשאלות שיש בהן כדי להוות תחליף לחקירה נגדית ואף לסיכומים של טענות משפטיות. אין מקום למצות במסגרת השאלון את טיפת הראיות האחרונה והטיעונים המשפטיים של הצדדים.
2. תשובות לשאלון תימסרנה תוך 30 ימים מהיום.
3. מאחר והבקשה התקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.
4. לאור האמור המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יידחה עד ליום 1.6.22.

תצהירי הנתבעות יוגשו עד ליום 1.7.22.

תצהירי צד ג' יוגשו עד ליום 30.9.22.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.