לאחר עיון בטענות המקדמיות אותן העלתה ההגנה, תגובת ב"כ המאשימה ומענה ההגנה לאותה תשובה, הרי שאני מורה כדלקמן:

1. לעניין טענת פגם או פסול בכתב האישום הרי שלא ראיתי כי ההגנה הרימה את הנטל הראייתי הדרוש לכך ובכל מקרה חלק מטענותיה בהקשר זה, ככל שעדיין תעמוד עליהן, ראוי שיתבררו במסגרת שלב ההוכחות. זה המקום לציין, כי טענות בדבר חוקיות התקנות נדנו בעבר בבג"צ ואין בסמכות הערכאה הדיונית, נכון להיום, להכריע בהן.

2. לעניין הטענה בדבר הגנה מן הצדק הרי שככל שקיימים הקשרים ספציפיים לאפליה, כך שבידי הסנגור פרטים ספציפיים של פרסונות שנכחו באירועים ולא נרשם לחובתם קנס – הרי שפרטים אלו יועברו לתביעה שתבחן כל מקרה ומקרה.

הטענות הרוחביות בהקשר של טענה זו אותן מענה הסנגור בכתבי הטענות – אינן עומדות במבחנים שנקבעו בהלכת בורוביץ.

3. לעניין הטענה בדבר תחולת הסייג לזוטי דברים – מקומה להתברר בהליך ההוכחות או ככל והסנגור יבחר להגיש את כל חומר החקירה בהסכמה ולייתר הליך זה- הרי שניתן לבחון טענה זו ולהכריע בה במסגרת הכרעת הדין.

4. טענה בדבר פטור מטעמי מצפון אינה מוכרת בדין הישראלי ומשכך מורה על דחייתה.

המזכירות תסרוק החלטתי לכלל התיקים המופיעים בכותרת ההחלטה.

הדין הקבוע בתיקים- עומד בעינו.

ניתנה היום, ב' אלול תשפ"א, 10 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.