ערעור על החלטת כב' הרשמת ר' ערקובי, בה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.8.2020 שהעניקה למשיב פטור חלקי מאגרה.

הרקע העובדתי

המשיב הגיש זו הפעם השניה תביעה נגד המערערים. במסגרת הדיון בתביעתו הראשונה (ת.א. 40752-04-14), הוענק לו פטור מאגרה ביחס לסכום של מיליון ₪ מסכום התביעה (14,464,368 ₪).

ערעורים שהוגשו על החלטה זו נדחו.

הליך זה נמחק מחוסר מעש מכיוון שהמשיב לא שילם את סכום האגרה.

בתאריך 6.2.2020 הגיש המשיב את התביעה שבמסגרתה ניתנה ההחלטה מושא הערעור (ת"א 17764-02-20) כשהסכום הנתבע הפעם הוא 6,440,000 ₪.

בהחלטה מיום 3.8.2020 קבעה כב' הרשמת ערקובי, כי המשיב זכאי לפטור מאגרה ביחס לסכום של מיליון ₪ בלבד, וזאת בהסתמך על החלטות שניתנו בהליך הראשון מכיוון שמדובר בתביעה זהה.

על החלטה זו לא הוגש ערעור והיא הפכה חלוטה.

בתאריך 14.01.2021 הגישו המערערים בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.8.2020. בבקשתם פירטו המערערים בהרחבה יתרה את גלגוליו של התיק ונסיבותיו; אשר לנימוק לעיון חוזר נטען, כי: "נוכח מידע אשר נאסף לאחרונה על ידי חוקר פרטי אשר את שירותיו שכרה מבקשת 2 – חברת קלינטון סחר בינלאומי בע"מ, מידע המפריך לחלוטין את גרסתו של המשיב ומוכיח כי הוא חי ברמת חיים גבוהה ביותר.", התבקש בית המשפט לקבוע מועד דיון קרוב לצורך חקירתו של המשיב, על התצהיר התומך בבקשתו ליתן לו פטור מתשלום אגרה.

בהחלטה מיום 17.1.2020 דחתה כב' הרשמת את הבקשה בציינה, כי עובר למתן ההחלטה הראשונה, ניתנה למערערים האפשרות להתייחס לבקשה והם ניצלו את זכות הטיעון.

אשר לטענות למידע החדש נקבע, כי לא נטען על ידי המערערים, כי לא יכלו להגיע לאותם מידעים, עובר למתן ההחלטה הראשונה.

הערעור

בערעורם, שבים המערערים ושוטחים את השתלשלות העניינים בתביעה הראשונה והתביעה הנוכחית, ומתייחסים להחלטות שניתנו בתביעה הראשונה לענין הפטור מאגרה. הם מוסיפים ומפרטים את חוסר תום לבו של המערער בהתנהלותו המשפטית.

אשר למידע החדש, טוענים המערערים, כי אילו היה בידם המידע הנטען בעת שהמשיב הגיש את בקשתו לפטור מאגרה, לא היו מסתירים מידע זה מידיעת בית המשפט.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, החלטתי לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה בהתאם להוראת תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

כפי שציינתי לעיל, מרבית טענותיהם של המערערים מתייחסות לפן המשפטי אשר שימש בסיס להחלטה הראשונה. אם סברו המערערים, כי שגתה כב' הרשמת בהחלטתה הראשונה, היה עליהם לערער עליה במועד הקבוע בתקנות.

הנימוק היחיד שניתן להגדירו כעילה לעיון חוזר והמתייחס למידע חדש, נטען על דרך הסתם באופן מעורפל.

המערערים לא ציינו מהו המועד בו קיבלו לידם את חומר החקירה הנטען, כשם שלא ציינו מדוע לא טרחו לשכור שירותי חוקר פרטי סמוך להגשת הבקשה לפטור מאגרה, והעובדה שבחרו לעשות כן "לאחרונה", אינה מצדיקה עיון חוזר בהחלטה.

אמנם, הבקשה כוללת פרטים עסיסיים על אורח חייו של המשיב, אולם אין בה כדי להשיב לשאלה העיקרית מדוע התמהמהו המערערים בהצגת המידע.

למותר לציין, כי לבקשה לא צורף תצהיר המבהיר שאלה זו.

טענה נוספת שהעלו המערערים בערעורם מתייחסת להקטנת סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן מיום 10.12.2020, בו העמיד המשיב את תביעתו על סכום של 3,000,000 ₪ לצורכי אגרה בלבד.

אין בתיקון זה כדי לשנות מתוקפה של ההנמקה שבהחלטה הראשונה.

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן בלשכתי היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.