לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 21.12.20, אשר קבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 1.2.2016.

הרקע העובדתי

2. המערערת ילידת 1977, נפגעה ביום 23.7.2015 בתאונת דרכים. המשיב הכיר באירוע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "כאבי צוואר".

3. למערערת שולמו דמי פגיעה מיום 24.7.2015 ועד 25.7.2015 (יומיים).

4. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת ביום 16.8.20 נכות זמנית בשיעור 30% מיום 26.7.15 ועד 31.10.15; נכות זמנית בשיעור 15% מיום 1.11.15 ועד 31.1.16, ודרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.2.2016.

החלטת הוועדה

5. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 21.12.20, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה ברפואה פנימית (להלן: הוועדה). לאחר שהקשיבה לתלונות המערערת, ציינה הוועדה שהמערערת החלה עבודה חדשה בתפקיד מנהלת ייבוא, ולא קיימת ירידה בהכנסות. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים, לרבות בדיקות CT עמוד שדרה, MRI ו- EMG. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו כדלקמן:

"מתהלכת ללא צליעה, אין ספאזם בשרירי הגב והצוואר. תנועות הצוואר יישור יתר ב- 40 מעלות, כיפוף מגיעה עם הסנטר לבית החזה. סיבוב הצדדים 80 מעלות לכל צד. הטיה לצדדים 40 מעלות לכל צד. ספורליניג שלילי דו"צ.

כוח שרירים שמור גפיים.

בבדיקת גב תחתון יישור יתר 20 מעלות לאנך, כיפוף לפחות 80 מעלות לאנך, הטיה לצדדים 30 מעלות לכל צד ללא הגבלה בתנועות סיבוביות של הגב, SLR שלילי דו"צ.

EMG ללא גירוי שורשי".

הוועדה סיכמה את מסקנותיה כך:

"לא נמצאה הגבלה בצוואר והגב התחתון. אין חסרים נוירולוגיים בגפיים, אין גירוי שורשי, אין ממצאים טראומתיים בבדיקות הדימות. הוועדה מקבלת את הקש"ס בין תלונותיה בגב התחתון לבין התאונה הנדונה, אולם לא נותרה נכות גם בצוואר וגם בגב התחתון בעקבות התאונה הנדונה.

הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר ליאור דיין ולא מקבלת את מסקנותיו מאחר ולא מצאה הגבלה בתנועות".

בהתאם לאמור, נדחה הערר ולמערערת נקבעה דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.2.2016.

טענות הצדדים

6. לטענת המערערת, נערכה לה בדיקה קלינית מזלזלת; הרופא הפוסק שבדק אותה הניע את ראשה וכופף את הגו, מבלי שביצעה תנועות בכוחות עצמה; בעודה יוצאת מחדר הבדיקה הכתיב הרופא הפוסק שבדק אותה את החלטת הוועדה, ללא התייעצות ודיון עם יתר חברי הוועדה. המערערת מוסיפה וטוענת שהוועדה הפנתה אליה שאלות בודדות, והבדיקה נערכה דקות ספורות.

7. לטענת המשיב, טענות הערעור מופנות כלפי התנהלות הוועדה ואינן עולות כדי טעות משפטית בפעולת הוועדה.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין כל הצדקה להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

9. למקרא בהחלטת הוועדה עולה, כי הוועדה רשמה את תלונות המערערת, עיינה במסמכים הרפואיים וסקרה את בדיקות הדימות השונות. הוועדה ציינה, כי אין בבדיקות הדימות ממצאים טראומטיים. לאחר מכן, הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה באופן מקיף וברור. מבחינה אורטופדית קבעה הוועדה שלא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי וגב תחתון. מבחינה נוירולוגית קבעה הוועדה, כי אין חסרים נוירולוגיים בגפיים ואין גירוי שורשי. בנסיבות אלה, סבירה ומנומקת מסקנת הוועדה, כי לא נותרה למערערת נכות צמיתה בעקבות תאונת העבודה הנדונה.

10. טענות המערערת בנוגע למשך הבדיקה ואופן עריכתה הן טענות המכוונות כנגד עניין רפואי המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו. גם ההחלטה איזו בדיקה לערוך ובאילו אמצעים, היא החלטה רפואית, שהוועדה היא המוסמכת לקבלה בשים לב לסוג המגבלה הרלוונטית ולפרקטיקה הרפואית המקובלת או הסבירה לגבי דרך בדיקתה. בנסיבות אלה, טיעוני המערערת אינם מצביעים על טעות משפטית בפעולת הוועדה, ודינם להידחות.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.