לפניי בקשה מיום 16.1.22 מטעם הנתבעת להתיר לה משלוח הודעה לצד שלישי (הראל חברה לביטוח בע"מ), בנימוק לפיו הצד השלישי ביטחה אותה ואת רכבה המעורב בתאונה מושא התביעה בביטוח אחריות רלוונטי, במועד התאונה.

יצוין כי בעבר טופל התיק ע"י מותב אחר, ורק אתמול הועבר המשך הטיפול בו אליי והמזכירות קבעה לי בו ישיבת קדם משפט ביום 24.4.22 בשעה 09:00 (יצוין כי התיק מוגדר כתיק כספי, ולא כתיק רכב!).

הבקשה נדחית, ללא צורך בתשובת התובעת.

כתב ההגנה וגם הבקשה שבנדון אינם כוללים שום טענת הגנה ממשית כנגד התביעה. מדובר בתביעה שבה מייחסת התובעת לנתבעת (ולנהג רכבה) אחריות נזיקית בשל פגיעת רכב הנתבעת בעמוד תאורה של התובעת (וגם ברכב חונה אחר, שאינו חלק מהתביעה שלנו). כל שטוענת הנתבעת (מעבר להכשות כלליות וסתמיות, שאינן מהוות הגנה של ממש) הוא שיש לה ביטוח רלוונטי אצל הצד השלישי. אך טענה זו אינה מהווה טענת הגנה אל מול התובעת. העובדה שלנתבעת (לשיטתה) יש כיס עמוק בדמות חברת ביטוח, אינה מהווה טענת הגנה מפני תביעת נזיקין כזו. כמובן שהנתבעת תוכל בעתיד, אם וכאשר התביעה נגדה תתקבל, להגיש תובענה נפרדת משלה נגד חברת הביטוח שלה, בעילה חוזית/ביטוחית ובכפוף לכל דין.

יצוין כי הנתבעת נמנעה מלצרף התכתבויות כלשהן עם מבטחתה (שקיימות לפי גילוי המסמכים מטעמה) ואף נמנעה מלהבהיר מדוע המבטחת אינה מעניקה לה כיסוי ביטוחי. בהקשר זה יצוין כי התנהל בעבר בתיק הליך של ביטול פס"ד שניתן נגד הנתבעת בהיעדר הגנה, כך שהיה לנתבעת זמן מספיק לברר הדרוש מול המבטחת. זאת, בנוסף להימנעות הנ"ל של הנתבעת מלהתייחס לגוף התביעה ולגוף התאונה, באופן תמוה לכאורה.

לקחתי בחשבון גם העובדה שהיעתרות לבקשה שבנדון הייתה עלולה בהחלט לסרבל ההליכים.

הוראות דיוניות

עפ"י סמכותי שבתקנה 61(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, נוכח חשיבותה של ישיבת קדם משפט, בכלל, ושל ישיבת קדם משפט בהליך בסדר דין מהיר, בפרט [בתקנה 80(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 נקבע כי "בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם-משפט"], נוכח ביטול הפטור מהתייצבות אישית פיסית לקדם משפט בסדר דין מהיר שהוענק בתקנה 214יא(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 לבעלי דין שהינם המדינה או תאגיד, ונוכח היתרונות המעשיים הפוטנציאליים הגלומים בהתייצבות כזו עפ"י ניסיוני השיפוטי המצטבר, על כל בעלי הדין להתייצב בעצמם לקדם המשפט, ואם בעל הדין הוא תאגיד, המדינה או רשות מקומית, יתייצב נציג מוסמך ובקיא מטעמו לקדם המשפט.

מובהר כי בכוונתי במסגרת ישיבת קדם המשפט לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(א)(14) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה".

בהתאם להוראות תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת עדים" כמפורט בתקנה.

בהתאם להוראות תקנה 49(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת בקשות" (ככל שישנן) כמפורט בתקנה זו וכן בתקנה 49(ה) לתקנות, ובכפוף לתנאי המוקדם שבתקנה 49(ד) לתקנות. תשומת לב הצדדים לכלל הקבוע בתקנה 49(ז) לתקנות, לפיו "בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט".

בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, על הצדדים להגיש, עד 14 ימים לפני מועד קדם המשפט, "דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו".

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ב, 25 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.