לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע יליד 1973. עוסק מזה כ -16 שנים כרופא שיניים, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בצוואר, בכתף ימין ובאמצעות יד ימין כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

2. התובע טען שבמסגרת עבודתו הוא נדרש לישיבה ממושכת תוך פיתול וכיפוף הראש והצוואר אל חלל הפה של המטופל ותוך ביצוע תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות בצוואר בעת החלפת כלי עבודה, רכינה לעבר המטופל ופיתול עמוד השדרה. התובע העיד שהוא ישב על כיסא כאשר המטופל ממוקם בכיסא נמוך מכיסאו ולכן נדרש להתכופף לכיוון פיו של המטופל. התובע הצהיר שהוא השתמש במכשירים שונים והוא השתמש בכלי עבודה של רופא שיניים ועסק במגוון סוגי הטיפול.

3. בעדותו טען התובע שלא היו לו כאבי גב וצוואר לפני עבודתו כרופא שינים. כשעומת עם נ/7 (מסמכים רפואיים מעברו) אישר שהיו לו במהלך חייו כל מיני כאבים בצוואר אך לא מצאו כלום ואישר שבעבר היו לו כאבים לאחר אירוע בחדר כושר שמתח שריר אך לדבריו זה נורמלי בחיים. התובע אישר שיש 600 סוגי טיפול שהוא מבצע כמעט את כולם חוץ מאורתודנטיה. התובע העיד שבמהלך הטיפול ראשו של המטופל נמצא בזוויות שונות. התובע הדגים את עבודת היד שהיא לא מעבר לגובה הכתף (עמ' 7 שורה 8 לפרוטוקול) ואישר שכתף ימין נמצאת באותה תנוחה כל הזמן (עמ' 7 שורה 11 לפרוטוקול). התובע העיד שהוא משתמש בכלים רוטטים להשחזות את לא ידע להשיב כמה השחזות יש ביום עבודה (עמ' 8 שורה 8 לפרוטוקול) ואישר שהרטט של מכשיר בשם סקילר הוא רטט כמו של מברשת שיניים חשמלית.

4. בסיכומיו טען התובע שיש להכיר בפגיעות כפי שהוכרו עבודות של רופאי שיניים אחרים. לטענתו הוא הוכיח שקיימת תשתית לפי הלכת המיקרוטראומה. בתום הדיון ביקש התובע להעביר רשימות של מספר מטופלים והגיש אותם לאחר הדיון.

5. ב"כ הנתבע ביקשה בסיכומיה לדחות את התביעה מאחר שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטלת עליו להוכיח תשתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה ואשר לדוגמאות לרשימת מטופלים שהגיש טענה ב"כ הנתבע שלא עולה מהם כדי להוכיח תדירות והיקף עבודה. מדובר בדוגמאות מימי עבודה בודדים ולא דוחות רצופים היכולים להעיד על היקף עבודה לאורך זמן.

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע העיד שהעבודות אותן הוא מבצע מורכבות מפעולות רבות. הוא העיד שמדובר בכמעט 600 טיפולים שהוא מבצע. התובע העיד שהמטופל נמצא בזוויות שונות ובתנוחות שונות של הפה. התובע העיד שיד ימין נמצאת בתנוחה ולא בתנועה וממילא היא לא עוברת את גובה הכתף ועל כן אין פעולה זו עונה על תנאי המיקרוטראומה. אשר לרטט, התובע אישר שמדובר ברטט כמו של מברשת שיניים. אין מדובר ברטט המקים תשתית של מיקרוטראומה ולא של מחלת מקצוע. התובע לא תיאר את הכלים הרוטטים ואת המפרט שלהם. השתכנעתי שהתנועה שהתובע עושה בצווארו היא בזוויות שונות שאינה חוזרת על עצמה (וכדבריו יש מיליון זוויות – עמ' 4 שורה 27 לפרוטוקול). כאמור לאחר הדיון הציג התובע דוגמאות לרשימת מטופלים. מהדוגמאות שצירף עולה שלא בכל יום התובע ביצע השחזות. התובע העיד שבטיפולי השחזות הוא משתמש בכלי רוטט במשך 80% מהטיפול ובשאר הטיפולים 20% בלבד. התובע לא העיד עדים לגבי אופי עבודתו והיקפה וגם מסיבה זו התובע יש לדחות את התביעה.

7. סופו של דבר, התובע לא הניח תשתית עובדתית לקביעה שהוא מבצע פעולות חוזרות ונשנות. עבודתו מגוונת ובזוויות שונות ועל כן אני מורה על דחיית התביעה כבר בשלב זה מבלי למנות מומחה.

8. פסק הדין ניתן כדן יחיד לפי ההחלטה מיום 7.12.21.

9. למרות דחיית התביעה- אין צו להוצאות.

10 זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י' טבת תשפ"ב, (14 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.