עת"מ 54505-02-21 אבו חדאיד ואח' נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים ואח'

בפני כב' הסגן נשיא משה סובל

העתק החלטת בית משפט מיום י"ד אדר ב' תשפ"ב 17 מרץ 2022

ההחלטות שניתנו בתיק זה אינן מצביעות על סתירת טענת המשיב שלפיה הבקשה ליציאת עותר 1 מרצועת עזה לאיו"ש לביקור אמו החולה הועברה לראשונה על ידי הוועדה האזרחית הפלסטינית ביום 3.5.21, למעלה מחודשיים לאחר הגשת העתירה. כמו כן, לא נסתרה תקינות החלטת המשיב שהתקבלה סמוך לאחר מכן לסרב לבקשה בשל כך שהיא לא עמדה במדיניות צמצום התנועה במעבר ארז במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. השינוי שחל לאחר מכן בעמדת המשיב נבע משינוי המדיניות ביום 20.6.21 במסגרת ההקלות בהתמודדות עם נגיף הקורונה. לאחר מכן חל עיכוב נוסף בקידום הבקשה בשל הגשת מסמך רפואי הנושא את הכותרת "מדינת פלסטין", וגם בעניין זה לא ניתנה החלטה שפסלה את עמדת המשיב או הסתייגה ממנה (בעניין זה ראו בין היתר החלטתי מיום 4.8.21). אמנם מאז העברת המסמכים הרפואיים העדכניים ביום 11.8.21 ועד למתן ההיתר ביום 12.10.21 חלפו חודשיים. אולם מנגד ניצבת התקופה שמאז הגשת העתירה ביום 25.2.21 ועד להעברת המסמכים העדכניים ביום 11.8.21 שלגביה אין לומר כי המשיב הוא האחראי לעיכוב (ולמצער אינו האחראי היחיד) כמבואר לעיל. לכך מצטרפת טענת המשיב - שלא נסתרה על ידי העותרים הגם שהוגשה על ידם ביום 17.2.22 בקשה למתן החלטה - כי עותר 1 לא שב לרצועת עזה הגם שתוקף ההיתר שניתן לו פג ביום 18.10.21, וכי מאז יום 14.10.21 שוהה הוא בישראל שלא כדין.
במכלול נסיבות אלה החלטתי כי כל צד יישא בהוצאותיו.