בפניי "בקשה מטעם התובעים להפסקת תובענה מכח תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 ולמחיקתה ללא צו להוצאות" וזאת, "לצורך הגשתה בני פורום מוסמך"

הבקשה הוגשה בעקבות דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 14.9.2021.

מטיעוני הצדדים בכתבי הטענות ובדיון שהתקיים עלה, שהסמכות העניינית בנושאים שבמהות המחלוקת בין הצדדים, היא למפקח על רישום המקרקעין.

(ראה לעניין זה, ע"א 3700/15 אורי ואוולין רוט נגד מיכל וראובן אגנון).

הבקשה הוגשה בעקבות הדיון שהתנהל ביום 14.9.2021.

בקשת התובעים היא להפסיק את התובענה, על מנת להגישה מחדש לדיון בפני המפקח על רישום המקרקעין.

בדברי התגובה כותבים הנתבעים בין השאר:

6. ...

יובהר כבר עתה, כי בעצם הגשת ההודעה מודים המבקשים כי לפחות חלק מהתובענה אינה בסמכות בית המשפט ובכך מאשרים כי יש לקבל את טענות המשיבים לסילוק על הסף שהועלו על ידי המשיבים במסגרת כתב ההגנה בכל הנוגע לטענות מכוח חוק החיזוק.

7. עם זאת, עיון בבקשה מגלה כי הלכה למעשה המבקשים מבקשים שהתובענה כולה תמחק באופן שיאפשר למבקשים להגיש תביעה חדשה גם בטענות ו/או עילות שאינן כלל בסמכות המפקח על רישום מקרקעין ואשר ביחס אליהן לא הועלו כלל טענות בדבר חוסר סמכות.

על פניו עולה החשש, כי המבקשים בוחרים לבקש מחיקת התביעה כולה לא רק בכדי להגיש תביעה מצומצמת בפני המפקח על רישום המקרקעין ביחס לטענות מכוח חוק החיזוק, אלא גם בכדי לאפשר ליצור להם יתרון דיוני בלתי הוגן ולהותיר להם את האפשרות להגיש את התביעה מחדש גם ביחס לטענות אחרות שאינן בסמכות המפקח על רישום המקרקעין (כגון טענות הסרק בדבר "חוקיות" התקנון המוסכם משנת 1988) בתקווה שהתביעה החדשה תתברר בפני מותב אחר (בין היתר לאור הערות שהושמעו במהלך הדיון מחוץ לפרוטוקול).

יתרה מזאת, התנהלות המבקשים עד כה מלמדת כי כל מטרתם למנוע בכל דרך אפשרית את חיזוק הבית המשותף מפני רעידות אדמה ולעכב ביצוע עבודות, לרבות בדרך של הגשת הליכי סרק וחזרה מטענות בכדי למנוע חיוב בהוצאות. כך למשל, המבקשים הגישו התנגדות סרק שנדחתה ולאחר מכן הגישו ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר בכדי לעכב את הליכי הוצאת ההיתר ובדיון בערר הודיעו כי הם מושכים את הערר בכדי למנוע חיובם בהוצאות".

עתירת הנתבעים:

"10. אמנם במקרה שמוגשת בקשה להפסקת תובענה על-ידי התובע הנטייה הינה להפסיק את התובענה, אך לבית המשפט שיקול דעת שלא להיעתר לבקשה במיוחד כאשר עולה חשש לניסיון ליצירת יתרון דיוני או העברת ההליך למותב אחר (בגדר "פורום שופינג").

11. המשיבים סבורים כי במקרה דנן מן הדין לקבל את טענת הסף שהועלתה על-ידי המשיבים ולהורות על דחייה או מחיקה התביעה ככל שהיא נוגעת לטענות מכוח חוק החיזוק מחמת חוסר סמכות, תוך חיוב המשיבים בהוצאות משפט בגין קבלת טענות המשיבים.

באשר ליתר הטענות המועלות בתובענה (שאינן נוגעות לחוק החיזוק), ככל שהמבקשים חוזרים בהם מטענות אלו הרי שדן התביעה להידחות תוך יצירת מעשה בית דין. ככל שהמבקשים עומדים על טענות אלו ואינם מסכימים לדחיית התביעה, הרי שמן הדין להמשיך בהליך ולא להורות על מחיקת התביעה רק בכדי לאפשר הגשתה מחדש (אולי בפני מותב אחר), תוך גרימת הוצאות מיותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר.

12. לחלופין ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, ככל שיסבור כב' בית המשפט כי יש להורות על הפסקת התובענה, הרי שלכל הפחות יש להורות על חיוב המבקשים במלוא ההוצאות הריאליות ששולמו בפועל ע"י המשיבים בגין ניהול הליך זה בסך של 46,800 ₪ (ראה הסכם שכ"ט המצורף לתגובה זו) ובנוסף להורות בהתאם להוראות תקנה 41(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית".

בדברי התגובה כותבים התובעים בין השאר:

"4. בדיון קדם המשפט ביום 14.9.2021 התייחס ביהמ"ש הנכבד לשאלת סמכותו לדון במכלול הטענות נשוא כתב התביעה והביע ספק באשר לסמכותו לדון במכלול הטענות, ואף קבע בהחלטתו כי תינתן החלטה נפרדת בעניין זה.

5. התובעים שקלו את עמדתם והגיעו למסקנה כי ראוי לקבל את הערות בית המשפט בין היתר על מנת שניתן יהיה למצות את הסעדים שהדין ("חוק החיזוק") מעניק לתובעים מבלי לפצל את הדיון בין הערכאות השונות.

6. כמו כן התובעים הקפידו לקבוע עמדתם בטרם תינתן החלטת בית המשפט בעניין, זאת במטרה לחסוך זמן שיפוטי יקר.

7. בהמשך להמלצת בית המשפט הנכבד בדיון מיום 14.9.2021, ביקשו התובעים להורות על הפסקת התובענה מכח תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי 2018, בדרך של מחיקת התביעה, תוך שהם מציינים כי מחיקה זו נעשית לצורך הגשתה בפורום המוסמך.

8. ההליך מצוי בראשיתו ובשלב זה היה דיון קדם משפט אחד בלבד בו הקשיבו התובעים לדברי ביהמ"ש הנכבד ולמעשה קיבלו את המלצות כפי שבאה לידי ביטוי בדיון בפרוטוקול ובע"פ.

9. כל שעשו הנתבעים בשלב זה הוא הגשת כתב הגנה, ברי כי אותו כתב ההגנה, שהגישו הנתבעים ישמש אותם בפורום הבא אליו תוגש התובענה.

10. למעשה לנתבעים לא נגרם כל נזק של ממש, מאחר ואותן טענות בהתאמה, צפויות להידון בפני הערכאה המוסמכת בהתאם להמלצת ביהמ"ש הנכבד. למעשה כל השינוי הצפוי להיות בפורום הדן, היינו שינוי פרוצדוראלי ולא מהותי.

11. ראוי לציין, כי לפי תקנה 44 (ב), "הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה" בלבד. ואולם, הנתבעים מרהיבים עוז, ומבקשים 'לדחות את טענותיהם תוך יצירת מעשה בית דין', מבלי שטענות אלה התבררו כלל ועיקר (ר' בסעיף 11 לתגובת הנתבעים). בקשה זו מלמדת כאלף עדים שמטרת הנתבעים האמיתית הנה לשלול מהתובעים את זכותם הבסיסית שטענותיהם יתבררו בערכאות.

...

13. לשם הזהירות ולמען הסר ספק בלבד, יובהר כי התובעים מתנגדים מכל וכול לדחיית טענותיהם באופן שיהווה מעשה בית דין ומעולם לא עתרו לכך.

...

17. בניגוד לטענות הנתבעים, התובענה הצפויה להיות מוגשת בפני הפורום המוסמך תכלול מטבע הדברים אך ורק טענות בהן יוכל לדון הפורום המוסמך. ברי כי במידה והתובעים יהיו סבורים כי טענה כל שהיא שתועלה תהיה בחוסר סמכות, יהיו הנתבעים רשאים לטעון כנגד זאת והדברים ברורים.

18. מכל מקום, טענת חוסר סמכות בהליך הזה הועלתה אף ע"י הנתבעים עצמם, אלא שהם מנסים להפיק ממנה מה שלא ניתן, קרי חסימת התובעים מהאפשרות להעלות את טענותיהם ולממש את זכויותיהם".

לאחר שעיינתי בטיעונים ההדדיים של הצדדים; ולנוכח הנאמר ב" בקשה מטעם התובעים להפסקת תובענה" כי "מתכבדים התובעים להודיע על הפסקת התובענה בדרך של מחיקתה לצורך הגשתה בפני פורום מוסמך"; ולנוכח הנאמר בדברי התגובה של התובעים "כי מחיקה זו נעשתה לצורך הגשתה בפורום המוסמך" (סעיף 7) וכי "התובענה הצפויה להיות מוגשת בפני הפורום המוסמך תכלול מטבע הדברים אך ורק טענות בהן יוכל לדון הפורום המוסמך" (סעיף 17) – אני מחליט לאפשר לתובעים את הדבר.

אני נעתר לבקשת התובעים ומפסיק/מוחק את התובענה בהתאם לסעיף 44 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 על מנת לאפשר לתובעים – כבקשתם – להגישה למפקח על רישום המקרקעין בעילות ובסעדים שבתחום סמכותו העניינית.

הוצאות.

עתירת הנתבעים: "שלכל הפחות יש להורות על חיוב המבקשים במלוא ההוצאות הריאליות ששולמו בפועל ע"י המשיבים בגין ניהול הליך זה בסך של 46,800 ₪ (ראה הסכם שכ"ט המצורף לתגובה זו)"

הסכם שכר הטרחה שצורף לתגובת הנתבעים הוא "עד לסיום ההליכים בערכאה הראשונה". עת הסתיים תיק זה בשלב מוקדם של הדיון (לאחר קדם משפט ראשון), יש לפסוק את ההוצאות הראויות לשלב זה. זאת ועוד, תמים דעים אני עם ב"כ התובעים, ככל שתוגש תביעה למפקח על רישום המקרקעין, כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים יוכל לשמש אותם ו/או להיות להם לעזר בתביעה זו. בסיומה, יש להניח, שהמפקח יקבע את ההוצאות הראויות להליך שהתקיים בפניו, ומי זכאי להן.

נוכח האמור, סבור אני שהחזר הוצאות כולל בסך של 10,000 ₪ הוא הסכום ההולם והראוי.

סוף דבר

אני נעתר לבקשת התובעים ומפסיק/מוחק את התובענה בהתאם לסעיף 44 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 על מנת לאפשר לתובעים – כבקשתם – להגישה למפקח על רישום המקרקעין בעילות ובסעדים שבתחום סמכותו העניינית.

אנו מחייב את התובעים לשלם לנתבעים את הוצאותיהם בהליך זה בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ב, 28 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.