1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת שרון הינדה) מיום 2/2/2021 בתא"מ 50581-04-19 ולפיו נדחתה תביעת המערערת והיא חויבה בהוצאות בסך 1,000 ₪.

2. המערערת והמשיבה שכנות הגרות באותו בניין. דירת הנתבעת – המשיבה היא מעל דירת המערערת – התובעת.

המערערת הגישה תביעה בסדר דין מהיר בסך 5,000 ₪ על נזקים שנגרמו לדירתה כתוצאה מצנרת פגומה בדירת הנתבעת (רטיבות בקירות שני חדרים ובמקלחת). כך כמובן לטענתה

3. הנתבעת – המשיבה הדגישה בהגנתה כי אין זו התביעה הראשונה שהוגשה נגדה על ידי התובעת. תביעה קודמת בתיק 53080-02-18 נדחתה. אין כל נזק שמקורו בדירתה. אינסטלטור בדק ומצא כי אין בעיה בצנרת בדירת הנתבעת.

4. בתביעה זו על סך 5000 ₪ שהוגשה בבית משפט שלום ולא בבית משפט לתביעות קטנות התקיימו 3 דיונים. הוצע למערערת כבר בדיון הראשון לשכור שירותי עו"ד אולם היא סירבה. בדיון השני הובהר לה כי את תביעתה תוכל להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה וכי דו"ח שירביט לא נערך כחוות דעת מומחה כדין. לדיון השלישי- דיון ההוכחות לא התייצבו בעלי מקצוע או עורכי המסמכים. רק בעלות הדין העידו.

5. בית משפט קמא בפסק דינו לא חלק על העובדה שיש רטיבות בתקרה ובקירות בדירת המערערת – התובעת אך בכך אין די על מנת להרים את הנטל המוטל על התובעת. עליה להוכיח כי מקור הנזילה מדירת הנתבעת ולא ממקור אחר. למשל: מצינורות הבית המשותף.

בית משפט קמא בפסק דינו נדרש לראיות שביקשה המערערת לבסס עליהם את תביעתה:

דו"ח מחברת הביטוח שירביט – שלא נערך כחוות דעת מומחה כדין.

עורך המסמך לא התייצב להעיד על הדו"ח וכן אין לדעת אם הכתוב בו בנוגע לנזילה מדירת השכן למעלה הוא תוצאה של בדיקת נציג חברת הביטוח או אם אלו הדברים שאמרה התובעת – המבוטחת לנציג חברת הביטוח.

מסמך מיום 22/10/2010 של קבלן שיפוצים בשם אייל יחיה : כתב שביקר בדירת התובעת וראה את הרטיבות. לאחר שהוסבר לתובעת ביום 28/10/2020 כי זו אינה חוות דעת ערוכה כדין הוגש מסמך אחר מיום 16/11/2020 נושא כותרת " חוות דעת" בחתימת אלי יחיה. גם מסמך זה לא נערך כדין כחוות דעת מומחה .עורך המסמך לא הובא לעדות. ב"כ הנתבעת- המשיבה הבהירה בדיון כי לא ביקשה לזמנו לדיון כיוון שאין מדובר בחוות דעת (עמוד 8 שורה 18 לפרוטוקול מיום 25/1/21), לא נכתב במסמך כי ביקש לערוך בדיקה בדירת הנתבעת ויש בו רק אמירה כללית ובלתי מחייבת כי לדעתו הנזילה מדירת הנתבעת.

גם הנתבעת לא הביאה לעדות את האינסטלטור שבדק בדירתה.

כיוון שהנטל הוא על התובעת להוכיח שהנזילה מדירת הנתבע נקבע כי התובעת – המערערת לא הרימה את הנטל. עדות יחידה של בעל דין – עדות התובעת אין בה די.

נקבע כי גם סכום התביעה לא הוכח. בכתב התביעה אין פירוט בנוגע לרכיבי הנזק וגם בדיון לא הובאו ראיות עלויות כלשהן.

התביעה נדחתה כאמור תוך חיוב בהוצאות בסך 1,000 ₪.

6. בערעור ממשיכה המערערת לייצג את עצמה. עומדת על כך שהיא הגישה ראיות וחוות דעת מקצועיות, שלא כמו המשיבה.

בבניין יש רק שתי קומות ואין צנרת חיצונית שממנה יכולה להגיע הרטיבות. על הנתבעת לתקן הצנרת הפגומה ולתקן את קירות דירת המערערת.

המערערת אף הפקידה ערבון בסך 15,000 ₪ לפי דרישת תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות").

7. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו הגעתי למסקנה ולפיה זהו המקרה שבו יש לעשות שימוש בתקנה 138 (א) (1) לתקנות החדשות ולדחות הערעור אף ללא צורך בתשובה.

המערערת הגישה תביעתה לבית משפט השלום ובחרה שלא להיות מיוצגת. זכותה כמובן לעשות כן אך העובדה שאינה מיוצגת אינה יכולה לתקן את המחדלים שנפלו בהתנהלותה בהליך.

על מנת להוכיח כי הרטיבות בדירתה מקורה מדירת הנתבעת היה עליה להגיש חוות דעת מומחה ערוכה כדין וכן ראיות יש להגיש באמצעות עורכן.

בית משפט קמא אף קבע מפורשות לפני ישיבת ההוכחות, כי המסמך לא הוגש כחוות דעת כדין והמערערת היתה צריכה להיערך בהתאם.

לאחר שמיעת העדויות, בית משפט הגיע למסקנה כי הנטל לא הורם הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק.

אין לדעת מדוע הוגשה התביעה על סך 5,000 ₪ וברור שהנטל על התובעת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

יצוין, כי סכום התביעה הוא מתמיה. בהינתן שהנתבעת אחראית לנזקים אזי מדוע סכום התביעה כה נמוך? מכל מקום, מכתב התביעה אין לדעת מדוע סכום התביעה הוא כך ולא אחרת.

במצב דברים שכזה אין מקום להתערבות ערכאת ערעור.

בפסק דינו של בית משפט השלום לא נפלה שגגה עובדתית או משפטית המצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

לפיכך אין להטריח את המשיבה בהגשת תשובה לערעור ולקים דיון וכך להגדיל את ההוצאות שיהיה על המערערת לשלם למשיבה.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, לא אחייב בהוצאות.

ג) הערבון יוחזר למערערת.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.