עמ"ת 8523-03-21 יהושע(עציר) נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופט עידו דרויאן-גמליאל

העתק החלטת בית משפט מיום 04 מרץ 2021

לפני ערר על החלטת בית המשפט קמא להמשך מעצרו של העורר עד לדיון שנדחה לקבלת תסקיר שירות המבחן.עצם הגשת הערר במצב זה אינה מחייבת לדון בו כבר-עתה:
1. מקובל עלי שלעורר יש זכות לערור גם על 'החלטת ביניים' מעין זו, אך "זכות לערור ושיקול דעת ערכאת הערעור אם לדון בערר לחוד" (בש"פ 478/12 אל אעסם נ' מ.י. (2012), סעיף 13). אין על בית המשפט שלערעור חובה להידרש לכל ערר, ורשאי בית המשפט להפעיל שיקול-דעת תוך התחשבות אפילו בשיקולים מעשיים של יעילות הדיון וחיסכון במשאבי שיפוט (בש"פ 5518/13 אבו עראר נ' מ.י. (2013), סעיף 6);
2.. בקו פסיקתי ברור נקבע כי דיון בערר בשלב זה הוא חריג השמור לנסיבות מיוחדות, המתקיימות כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה בעניין קיומן של ראיות לכאורה או כאשר מתעורר חשש ממשי למעצר בלתי חוקי (וראו בש"פ 460/19 דינקו נ' מ.י. (2019) ובש"פ 5145/18 פייסמן נ' מ.י. (2018)).
3. ערכאת הערר בוחנת את קיומן של נסיבות מיוחדות שיצדיקו שמיעת ערר בשלב זה, על-פני הדברים ועל-בסיס הנטען בכתב הערר ובצרופותיו (אבו עראר, שם)).
במקרה דנן, לא מצאתי כי נפלה טעות ברורה בהחלטה שלא לדון באפשרות להיזקק לחלופת מעצר קודם לקבל תסקיר, בוודאי לנוכח טיב האישום, קיומם של הליכים שלא הרתיעו את העורר, שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים כמתואר בחווה"ד הפסיאיטרית, והבקשה לשחררו בהרחקה ואף לא לפיקוח.
סוף-דבר, לא ייקבע דיון והערר נמחק.