1. עו"ד ישראל שלו מונה כנאמן בעסקת מכר מניות של החברות בנות של חברת ענדב במסגרת חדל"ת 10134-12-20 ס.יהודה – השקעות ופיננסיים בע"מ נ' פרויקט שער הים בבת-ים הגדול בישראל בע"מ ואח' (להלן: "חדל"ת שער הים") הכל בהתאם להחלטות סגן הנשיא השופט חגי ברנר בתיק זה.

2. בסופו של דבר, עסקת מכר המניות לא יצאה לפועל. הנאמן עו"ד רוזנק ביאר בתגובתו כי לא עלה בידו לקבל הסכמות של 80% מבעלי הזכויות והדיירים הנדרשות שהיוו תנאי מתלה לקיומו של הסכם מכירת המניות ומעבר לכך, לא מצויים בידיו כלל התנאים המפורטים שם. לכן, אומר הנאמן ע"ד רוזנק כי ההסכם מיום 7.3.2021 לא התקיים ואין מקום לדון בבקשת עו"ד שלו במסגרת הליך החדל"ת הנוכחי, בעניין פרשנות הסכם שלא נכנס לתוקף, והכספים האמורים להשתלם בגינו.

3. עו"ד שלו שמונה כנאמן באותה עסקת מכר מניות מחזיק אצלו בנאמנות, סכום כולל של 1,372,955 ₪.

4. מה יהיה גורלו של סכום זה? עו"ד שלו סבור, כי יש לחלק אותו באופן כדלקמן:

סך של 218,875 ₪ כולל מע"מ כשכ"ט לעו"ד שלו בגין העבודה הרבה שהושקעה לאחר חתימת ההסכם.

סך של 51,226 ₪ כולל מע"מ כשכ"ט לעו"ד שלו עבור טיפולו כנאמן בעיסקה.

סך של 368,550 ₪ כולל מע"מ כשכ"ט לעו"ד שלו עבור הכנת ההסכם.

סך של 248,905 ₪ כולל מע"מ למשרד האדריכלים יסקי מור סיון.

בד בבד, עתר עו"ד שלו במסגרת הנוכחית, לקבוע האם מר אבי יוספי ששימש לדבריו כמתווך בעיסקה, זכאי לשכ"ט ובאיזה סכום ולהורות למי להעביר את יתרת הכספים.

5. האם בית המשפט של חדלות פירעון הוא בית המשפט המוסמך להידרש לבקשה זו?

מלכתחילה סברו הצדדים כי מן הראוי שהבקשה תוכרע במסגרת חדל"ת שער הים ואנוכי אישרתי הסכמה זו. ברם, לאחר שתיק חדל"ת שער הים הסתיים בהסכם פשרה בין הצדדים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 17.2.2021, למעשה לא ניתן עוד להגיש בקשות במסגרתו וראו החלטתו של כב' סגן הנשיא השופט חגי ברנר שם.

6. לאור זאת, חידש עו"ד שלו את פנייתו לבית המשפט של חדלות פירעון, הפעם במסגרת ההליך הנוכחי.

כל הנוגעים בדבר לרבות הממונה, התבקשו להביע את עמדתם. הם הצביעו על כך שהליך חדלות הפירעון הנוכחי אינו אכסניה הנאותה להכרעה בשאלות שעורר עו"ד שלו אלא יש להגיש תביעות נפרדות בנושאי שכר הטירחה, דמי התיווך ושכר טירחת האדריכלים.

7. נושא הסכם מכר המניות מיום 7.3.2021 לא נדון במסגרת ההליך הנוכחי ועל כן הגם שמדובר בהליך של חדלות פירעון, אין בהליך הנוכחי כלל כלים להעריך את היקף המאמץ שהושקע, ככל שהושקע, בכריתת הסכם מכר המניות.

לא בתיווך לקראתו, לא בהכנות לקראתו ולא במאמצים אם נעשו לקידומו גם לאחר שנכרת.

נראה, כי בנסיבות שנוצרו, אכן המסלול הנכון הוא בירור מעמיק של השאלות שעורר עו"ד שלו כאן, הינו לצעוד במסגרת הליך משפטי נפרד של תביעת שכר טירחה. הן שכ"ט משפטי, הן שכ"ט תכנוני והן בתחום התיווך. זאת כדי שדרישות שכר הטירחה המבוססות ככל הנראה על שכר ראוי ולא על שכר חוזי, יוכחו ויבוררו כדבעי במסגרת הליך מסודר ולא אגב בקשה בכתב למתן הוראות ותו לא.

8. סכום נכבד של 1,372,955 ₪ עודנו מוחזק בידי עו"ד שלו.

אכן, בזמנו סברתי כי ראוי לנסות לקדם הידברות סביב הנושאים הללו כדי לחסוך הליך משפטי ממושך ולהביא לחלוקת הכספים. אולם, נוכח מעורבות של גורמים רבים שלא הגיעו לעמק השווה, נראה כי אין מנוס מהכרעה שיפוטית בדבר שכר הטירחה בגין עסקת מכר המניות שנכרתה אך לא יצאה בסופו של דבר מן הכוח אל הפועל, היקפו וזהות הגורמים הזכאים לו, ככל וזכאים.

הכרעה כזו תיעשה בהליך משפטי נפרד בו יובאו ראיות ועדויות בדבר השירות שניתן והיקפו, ולא במסגרת ההליך הנוכחי.2

במאמר מוסגר אוסיף, כי הואיל ועו"ד שלו עצמו ציין כי לענדב ונושיה אין זכויות בכספים אלה, ממילא בית המשפט של חדלות פירעון אינו האכסניה הראויה לדיון בכך.

9. אשר על כן, אני מקבלת את עמדת הממונה.

מפנה את הצדדים לקיום הליך נפרד בנושא שכר הטירחה הראוי של כלל הגורמים ואופן חלוקתו.

10. המזכירות תדוור החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.