1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.4.20.
2. התובעת טענה כי נסעה ברכבה וחלפה על פני שער חשמלי המותקן ביציאה ממושב עזריקם כאשר השער פתוח לחלוטין. לפתע, החל השער להיסגר בפתאומיות תוך כדי חציית רכב התובעת ופגע בחלקו הימני.
3. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי רכב התובעת ניסה לעבור בפתח שנותר בשער חשמלי, כאשר השער היה לקראת סגירה מוחלטת.

דיון:

1. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שיש לקבל התביעה, כפי שיפורט להלן.
2. ראשית, התרשמתי מעדותה של נהגת התובעת והיא מהימנה בעיניי. נהגת התובעת העידה כי נסעה במהירות איטית לכיוון המושב בו ארעה התאונה, כאשר לפתע רכבה נפגע מהשער של המושב בצדו הימני. לאחר התאונה התקשרה למזכיר המושב וביקשה את עזרתו כאשר הלה טען כי יש מצלמה במקום. ברם, כאשר ביקשה להבין מדוע השער נסגר נתקלה בסירוב, התעלמות והעדר מענה לטלפונים מצדו. הנהגת הכחישה את הטענה כי ניסתה "לגנוב את השער" וטענה: "מה יש לגנוב. לא מיהרתי לשום מקום. אם יש שער אני עומדת ומחכה ואם נסגר אין לי בעיה למי להתקשר שיפתח לי את השער. אנו רגילים לשער הזה." (עמ' 1 שורות 21-20). בחקירתה הנגדית העידה נהגת התובעת כי השער נשוא התביעה הינו שער חדש ושכנראה העינית בקצהו הייתה תקולה ועל כן לא נעצר כאשר חלפה על פניו. עוד העידה נהגת התובעת כי אף במושב בו היא מתגוררת מקרה דומה לא ארע מעולם שכן השער אמור להיפתח בנסיבות אלה. כמו-כן, נהגת התובעת העידה כי נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבים והשער התחיל להיסגר מכיוון ימין, קרי קרוב מאוד לרכבה והיא לא הבחינה בשער הנסגר. כאשר נשאלה ע"י ב"כ הנתבעת מה היה המרחק בינה לבין השער השיבה כי הייתה במרחק חצי מטר מהפס הצהוב וכן כי השער נע במהירות יחסית לשערים אחרים שהיא מכירה וכי היא נסעה במהירות איטית ובזהירות.
3. מנגד, מזכיר המושב העיד כי נהגת התובעת יצאה מביתה והייתה בנתיב הימני של הכביש. לאחר התאונה בעלה של נהגת התובעת התקשר אליו ושאל אם יש מצלמות במקום. מזכיר המושב השיב שיש חברת ביטוח וכי קיימת מצלמה המוצבת על אחד הבתים במושב. המזכיר טען כי לבקשת בעלה של נהגת התובעת, בדק את הדברים עם בעלת הבית במושב עליו מוצבת המצלמה אשר אמרה כי המצלמות לא עבדו במועד התאונה. מזכיר המושב העיד כי בעלה של נהגת התובעת התקשר אליו מספר פעמים, כאשר בחלק מהפעמים לא ענה כי הדבר הטריד אותו, והפנה אותו לחברת הביטוח. בחקירתו הנגדית נשאל מזכיר המושב האם עדכן את בעלה של נהגת התובעת בתשובתה של בעלת הבית במושב כי המצלמות לא עבדו במועד האירוע, ומזכיר המושב השיב בחיוב. ברם, כאשר מזכיר המושב נשאל ע"י ב"כ התובעת אם אכן עדכן את בעלה של נהגת התובעת מדוע הלה המשיך לפנות אליו ביחס למצלמות, השיב: "ביקש לעזור. תשאל אותו." (עמ' 3 שורה 3). כאשר התבקש להבהיר האם בעלת הבית במושב עליו הוצבה המצלמה אמרה שהמצלמה לא עבדה או שלא הייתה מכוונת למקום, השיב: "לא יודע לומר מה היה לפני שנתיים. שורה תחתונה לא היה מצלמה לראות את המקרה." (עמ' 3 שורה 5). במסגרת חקירתו הנגדית אף העיד מזכיר המושב כי הוא משמש כיו"ר וועד המושב, כאשר השער הינו באחריות הוועד. כאשר נשאל מתי לאחרונה נבדק השער ע"י מתקין מורשה השיב מזכיר המושב כי הוא יכול להמציא את המסמכים. בנוסף, העיד מזכיר המושב כהאי לישנא: "לשער יש עינית דו כיוונית, יש סף בטיחות לשער והסיטואציה שקרתה לא הדוגמה שקרתה. היא נסעה בנתיב התנועה שהשער נמצא בו. יש שלט על השער שאסור לחצות אותו בתנועה, אסור לעמוד באמצע השער כ-150 מ' לפני השער יש שלט זהירות שער חשמלי. בסיטואציה שאתה מתאר היא חצתה את השער כאשר השער היה בתנועה ובמהירות שהיא נסעה בה השער נתקע בה שהיא במצב שתיארת במראה. ברגע שהיה מרחק סביר היא לא הייתה פוגעת בשער. השער לא יכול להיסגר עליה." (עמ' 3 שורות 22-16). יחד עם זאת, כאשר נשאל ע"י ב"כ התובעת היכן נמצא השלט המדובר במסגרת התמונות שהוצגו השיב מזכיר המושב כי לא צולם כל המבנה אלא 20 מטרים מהשער. בהמשך, כאשר ב"כ התובעת הציג בפני מזכיר המושב תמונה של 100 מטרים מהשער, העיד מזכיר המושב כי לא רואים את השלט בתמונה וכי יש שלט על השער עצמו. מזכיר המושב הציג בפני בית המשפט הצעת מחיר עבור השלט.
4. מכתבי הטענות והעדויות שהוצגו בפני עולה כי הנתבעת לא הביאה ולו בדל ראיה אחת בדבר תקינות השער במועד האירוע, לרבות התקנה של עינית ותקינות העינית, על אף שמדובר היה בשער חדש, לרבות אסמכתא בדבר ביצוע בדיקה של השער על ידי מתקין מורשה או עבודות תחזוקה כאלה ואחריות ואף לא ראיה בדבר קיומו של שלט אזהרה המותקן על גבי השער. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בשער חדש. כל שהוכח ע"י הנתבעת הוא שקיבלה הצעת מחיר עבור שלט אך לא כי הלה הותקן או הוצב במועד האירוע. יתר על כן, הנתבעת לא זימנה את בעלת הבית במושב אשר עליו הוצבה המצלמה שלכאורה לא פעלה בעת התאונה והעדות ביחס לסיבה שהאירוע לא צולם לא הובהרה ונשארו בגדר עדות שמיעה. בנוסף, לא הובאו עדים מטעם הנתבעת לאופן קרות האירוע. ככלל, הימנעות מהבאת עד לעדות יוצרת הנחה לרעת הנתבעת כי לו היה מובא לעדות היה הדובר פועל לרעתה (ראו: ע"א 641/87‏ ‎זאב קלוגר‎ ‎נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ''ד מד(1) 239, 245).
5. לפיכך, לאור גרסתה המהימנה של נהגת התובעת מחד: כאשר התובעת הבהירה שסגירת השער נעשית בסמוך אליה שכן שהיא נוסעת בנתיב הימני ומכאן שלא יכולה להבחין בסגירת השער, בנוסף, מיקום הנזק בדלתות רכב התובעת מעידות כי התובעת היתה כבר באמצע המעבר בעת שהשער החל להיסגר ולא בתחילתו ומכאן שאין מדובר ב"גניבת שער". יתרה מכך, גם אם היתה התובעת כביכול "גונבת שער" הרי שבמידה והעינית היתה תקינה היה השער אמור להיעצר. ומנגד בהעדר כל עדות, צילום או אסמכתא אחרת הסותרת את גרסת נהגת התובעת, ביחס לאופן האירועים, תקינות ותחזוקת השער, הצבת שלטים ותקינות העינית של השער, בפרט כאשר מדובר בשער חדש - שוכנעתי שהתובעת עמדה בנטל להוכיח כי בעת שנסעה לאיטה כדין בנתיב הימני מבין שני נתיבים, כאשר שער המושב החשמלי היה פתוח לרווחה ובאין כל מפריע. לפתע מסיבה בלתי ברורה, החל השער להיסגר בתנועה מהירה ופגע ברכב התובעת. בנסיבות אלה האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת ואין להשית אחריות או אשם תורם על התובעת.

סוף דבר:

1. התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,178 ₪ בצרוף אגרה משפט בסך 754 ₪. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום 21.2.21 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,840 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן תשא הנתבעת בשכר העדים.
2. התובעת תשלם את המחצית השנייה של האגרה, בתוך 7 ימים מהיום שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. למעקב וטיפול המזכירות בלבד.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשפ"ב, 30 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.