1. לפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שמספרו 1104- 2021 שנחתם בתאריך 31-01-21 על ידי מהנדס העיר.

2. צו ההריסה המנהלי ניתן כנגד שלושה רכיבים, שעל פי הצו נבנו שלא כדין, בקומת קרקע ברחוב אלנבי 75 תל אביב,( שם ממוקם "הוטל 75" שבחזקת המבקשת – כך עולה מהבקשה לביטול הצו).

3. שלושת רכיבי הבנייה המפורטים בצו הם :

א. גדר חדשה , בסמוך לגדר קיימת במגרש, שנבנתה מקונסטרוקציית מתכת (עמודים וקורות) וחיפוי קרשי/לוחות עץ וזאת באורך של 20.5 מטר ובגבהים שונים הנעים בין 2 ל- 3 מטר. ( להלן : "הגדר" )

ב. פרגולה מקורות עץ הממוקמת בין קיר מבנה לבין הגדרות החדשים בשטח של 22.7 מ"ר ובגובה 3 מטר.( להלן : "הפרגולה" )

ג. דק עץ בחלק משטח החצר האחורית כולל רמפה בשטח של 43 מ"ר ובמפלסים משתנים הנעים בין 0.35 מ' ל 0.6 מ'.( להלן: "הדק" )

4. אפרט בקצרה את הטענות שהועלו בבקשה לביטול הצו :

א. הבנייה המפורטת בצו חוסה בתקנות התכנון והבנייה ( עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) התשע"ד -2014. ( להלן : "תקנות הפטור" ).

ב. קיים אופק תכנוני להכשרת הבנייה. לאחר קבלת הצו נקטה המבקשת בפעולות הדרושות לקבלת היתר .

ג. הצו לא נחתם על ידי הגורם הסטטוטרי המוסמך.

5. בבקשה נטען שמדובר " בעבודות פנים" בחצר האחורית שאינן דורשות היתר, ובוצעו על ידי אדריכלית שנשכרה על ידי המבקשת לביצוע העבודות " שקבעה על בסיס נסיונה המקצועי, כי העבודות בחצר המלון פטורות מהיתר " ( סעיף 12 לבקשה).

6. על פי הבקשה , שלושת רכיבי הבנייה פטורים מהיתר , מהטעמים הבאים:

א. הדק ,הוא כבש משופע לצורכי נגישות. הדק נבנה על ידי אדריכל מורשה נגישות מוסמך , ונועד למתקשים בתנועה להגיע למתחם האירוח בקומת הקרקע . ב"כ במבקשת מפנה לתקנות 31 ו-32 לתקנות הפטור.

ב. המצללה- היא אלמנט פונקציונלי ונועד לצרכי הצללה ונראות, הפטור מהיתר לפי תקנה 12 לתקנות הפטור ועומדת בהנחיות המרחביות.

ג. הגדר- היא " גדר אסתטית לחיפוי קירות החצר בעיצוב משלים ל"דק" ולמצללה, " ופטורה מהצורך בהיתר לפי תקנה 5 לתקנות הפטור.

7. ב"כ המבקשת מתייחס גם לעבודה הרבה שהושקעה בבניה לצד המשאבים הכספיים הרבים שנדרשו .

8. ככל שנוגע לפגם היסודי בצו , טוענים ב"כ המבקשת שחותם הצו , האדריכל אהוד כרמלי, חתום על הצו בתואר " מהנדס העיר". הסמכות לחתימה על הצו נתונה למהנדס הוועדה המקומית. אומנם קיימת זהות בין חברי מועצת העיר לבין חברי הוועדה המקומית אולם בשני הגופים פועלם החברים על פי הוראות חוק שונות.

9. ב"כ המשיב בתגובתה פירטה שיש לדחות הבקשה . ככל שנוגע לטענת הפגם המהותי הבהירה שמדובר בוועדה מקומית שבה מרחב התכנון כולל רשות מקומית אחת ומהנדס הוועדה המקומית הוא גם מהנדס העיר ולכן לגישתה , הטענה בדבר פגם מהותי בצו ,אינה ברורה כלל.

10. נקבע דיון במעמד שני הצדדים. ב"כ המבקשת עמדו על עתירתם לביטול הצו וביקשו לקבוע מועד לשמיעת ראיות.

11. בתאריכים 14/7/21 וב - 25/11/21 נשמעו העדים.

12. עדי המבקשת:

א. מר יוסף סודרי- סמנכ"ל תפעול של המבקשת.

עד זה חזר על האמור בבקשה כאשר הוא מדגיש שנסמך בביצוע העבודות על " עמדתה של אדריכלית מקצועית" שאת פרטיה אינו מציין בתצהירו. לדבריו, לאחר קבלת הצו, פנה למשרד אדריכלים אחר על מנת שיפעלו בדרך "המהירה והיעילה ביותר " ( ס/ 12 לתצהירו). כמוכן הצהיר הוא שהמבקשת התקשרה עם קבלן ביצוע להתאמת הפרגולה והגדר הפנימית לפרשנות המשיב לתקנות הפטור.

בחקירתו מסר שאת העיצוב הראשוני ביצעה מעצבת פנים בשם תמי לפידות והוא לא ראה צורך לזמנה לעדות בהליך. ( עמ/6 שו 31).

בעדותו לענין הדק הוא מאשר שהוא הוצב על גבי קונסטרוקציה שאושרה על ידי בעל מקצוע. מטרת הדק- נגישות ובטיחות.

ככל שנוגע לגדר לטענתו התאים את גובה הגדר ל1.5 מ מעל הדק, אך הוא מאשר שככל שנוגע לגובה הגדר ביחס לגובה הקרקע גובה הגדר עולה על מטר וחצי (עמ/8 שו 15).

העד חזר על טענתו שמדובר ב " גדר דקורטיבית" שמטרתה להסתיר תשתיות ישנות ורקובות. ( עמ 8 שו/20).

ככל שנוגע לפרגולה מסר שכ- 60% ממנה הוסרו.

ב. האדריכל יזהר יערי

על פי חוות דעתו קיים הפרש גובה בין מפלס הקרקע למרפסת הדק בחצר האחורית של המלון , המשמשת את אורחי המלון. לצורך כך הותקן כבש המחופה עץ אשר גובה העלייה בו אינו עולה על 70 ס"מ ובשיפוע מקסימלי של 8%.

בחקירתו הנגדית אישר העד שהדק מונח על גבי קונסטרוקציה והדגיש שהקונסטרוקציה לא קשורה לנגישות ( עמ/9 שו 27).

לדבריו לא ייעץ למבקשת בנוגע לצורך בהיתר .

העד מסר שלא בדק את הקונסטרוקציה עליה הורכב הדק " זה התפקיד שלהם, אני מנחה אותם שזה יהיה נגיש " ( עמ/10 שו/ 6).

ג. אדריכלית הגר דביר

על פי תצהירה, טיפלה ומטפלת בבקשה לקבלת היתר שימוש חורג לקומות אחרות במלון, מטפלת ברישוי העסק, ובבקשה להרחבה.

מר יוסף סודרי פנה אליה בנוגע לבנייה נשוא הצו סמוך לאחר שקיבל את צו ההריסה המנהלי.

במסגרת טיפולה פנתה לוועדה המקומית לשם פתיחת תיק בקשה להיתר עבודה מצומצמת להכשרת העבודה בחצר הנכס. לאחר קבלת תיק המידע הוגשה בקשה להיתר בנייה .

על פי תצהירה כבש הנגישות עומד בתנאי תקנות הפטור.

ככל שנוגע לרכיבי הבנייה בחצר האחורית עלו דברים במהלך שיחה בינה לבין מר סודרי בנוגע לאופן השימוש בה, אך הם לא הגיעו להסכמות בין נציג המבקשת ובינה . וכפי שהיא מעידה " ...הייתי שם ודיברו על מה לעשות עם החצר זה נשאר מבחינתי באוויר..." ( עמ/10 שו 32).

לדבריה הצורך לטיפול בחצר האחורית נבע מכך שהשמישו את החנות ללובי ואז החצר הפכה להיות הנוף של הלובי. היא מאשרת שהחצר , לפני הבנייה נשוא הצו, נראתה איום ונורא.

לדבריה , הגדר הדקורטיבית , כהגדרת ב"כ המבקשת , איננה גדר. מדובר , בקיר הסתרה למערכות" ( עמ/11 שו 13). לדבריה קיר זה משול לפסל , ופסל, אינו דורש היתר בנייה.

העדה מסרה שאין הגדרה בתקנות הפטור ל "קיר הסתרה" ( עמ/12 שו/17).

העדה מאשרת שקיר ההסתרה נשען על קונסטרוקציה . ( עמ/ 12 שו/ 24).

ככל שנוגע לדק " דרך הגישה", כהגדרתה, היא מאשרת שהיא מונחת על קונסטרוקציה וקונסטרוקציה היא בגדר בנייה . ( עמ/ 13 שו /4).

ככל שנוגע לצרכי הנגישות מוסרת היא שאורח המשתכן במלון והיה מבקש לשהות בחצר , לצורך עישון למשל, היה צריך לרדת במעלת לכניסה הראשית, להקיף את איזור הפחים, ולהגיע לחצר. השימוש במעלית האחרת במלון, המוגבהת, שמגיעה לחצר ,הצריכה את הכבש שנבנה.

13. עדי המבקשת

א. אביטל מרמלשטיין פוקס

מדובר במפענחת תצ"א וחוות דעתה הוגשה בהסכמה וסומנה במ/1.

ב. דוד שיוביץ- מפקח הבנייה

תצהירו הוגש וסומן במ/2.

עד זה התייחס לשלושת רכיבי הבנייה, ועל סמך תצהירו וחוות דעתו נערך צו ההריסה המנהלי ( צו ההריסה ונספחיו הוגשו וסומנו במ/3).

העד ערך ביקור במקום גם לאחר שבוצעו התאמות בנכס ומתייחס להתאמות אלו בעדותו ובחוות הדעת הנוספת שהוגשה וסומנה ( במ/4).

להלן אפרט את הכשלים שמצא בכל אחד מרכיבי הבנייה המצדיקים לגישתו את צו ההריסה המנהלי :

הפרגולה

לגישתו פרגולה ניתן לבנות בסמוך ליחידת דיור ולא בלובי של בית מלון.

בבדיקתו הנוספת מצא שהבנייה הצמודה לקיר קוצרה כך שבולטת מהקיר כ 2 מטר ומחוברת לבניין באמצעות שרשראות ברזל המעוגנות לקיר המבנה המצוי מעל.

לדבריו במתכונתה הנוכחית, קשה לסווג את הבנייה כבנייה הנכללת בתקנות הפטור. גם אם תסווג הבנייה כגגון, כפי שניתן לסבור , הרי היא לוקה בכך שאינה ממוקמת מעל דלת או חלון כנדרש על פי ההנחיות המרחביות .

הגדר

העד מאשר שהגדר הונמכה לגובה של 1.5 מטר מעל גובה הבמה עליה היא מוצבת. לכן יש להוסיף לגובהה את גובה הבמה שנע בין 65 ל 70 ס"מ. לכן גובהה הוא מעל 1.5 מטר בצידה השני. מטעם זה אינה עומדת היא בתקנות הפטור.

מעבר לכך לדבריו לא מדובר בגדר הפטורה מהיתר מהטעם שאינה עומדת בהנחיות המרחביות פיתוח המגרש והסדרי חניה לפיהן לפיהן הקמת גדר ,שאינה צמודה לקווי המגרש, תותר רק לצורך תיחום שטח המוצמד ליחידת דיור. במקרה זה לדבריו מדובר בחצר מלון לכן אין לומר שמדובר בגדר התוחמת יחידת דיור.

הדק

הדק , על פי עדותו, בנוי משני רכיבים. החלק הראשון הוא הבמה. החלק השני הוא הגבהת הקרש המובילה בשיפוע מהכניסה לבמה .

לדבריו לא הבמה ולא השביל המשופע המוביל אליה, פטורים מהצורך בהיתר בנייה.

פגם נוסף ברכיב זה עולה מכך שמדובר בבניה בחצר משותפת. בבניין, בקומת הקרקע , ממוקמות 3 חנויות נוספות שהלינו על כך שהמבקשת מבצעת בחצר המשותפת שימוש פרטי לצרכיה.

כמוכן הוסיף העד שהטענה שמדובר בכבש הנועד להנגשה אין בה ממש מהטעם שניתן ללמוד מההיתר שמספרו 151129 , שצורף לתצהירו, שמפלס החצר הוא אחיד ללא כל הפרשי גבהים .

בחקירתו הנגדית אישר העד שבחוות הדעת והתצהיר שערך , לא נאמר דבר לגבי שימוש ברכוש משותף.

כמוכן אישר העד שקיים פער גבהים בין החצר שגובהה מסומן ב 15.28 למעלית בחצר האחורית, שגובהה 15.99 מ. ( עמ/ 24 שו/12).

על פי עדותו , אורח שהיה מגיע לחצר האחורית דרך " כניסה מרוצפת למרפאה" המסומנת בתוכנית קומת הקרקע , שהוגשה וסומנה מב/6, לא היה נתקל בהפרשי גבהים כלשהם עד שהיה מגיע למעלית , המסומנת במב/6 בצבע צהוב.

על הפרשי גבהים אלו, ניתן היה לגשר, מטעמי נגישות, בדרכים אחרות ולא היה צורך בבניית במה ושיפוע לאורך כל החצר. ( עמ/26 שו 9).

לדבריו ניתן היה להתמקד בשאלת הנגישות אם היה נבנה כבש בסמוך למדרגות המובילות מהצר למעלית. ( עמ/29 שו 26).

14. סיכומי הצדדים

א. סיכומי ב"כ המבקשת.

לא אחזור על טענות שהועלו כבר בפירוט טענות הבקשה ובעדויות.

ככל שנוגע לדק מציינים ב"כ המבקשים שמחוקק המשנה לא הגדיר פירוש של חיפוי

קרקע וריצוף חצר.

הסיכומים מפנים לעפ"א 3501-10-15 צוקרמן נ' ועדה מחוזית לתכנון ובנייה בו קיבל בית המשפט טענה שחיפוי קרקע יכול להתבצע הן על ידי הדבקת ישירה על הקרקע או על קונסטרוקציה " המגביה את הקרקע במספר סנטימטרים".

עיון בערעור ובהחלטת בית המשפט קמא מגלה שאין כל אינדקציה לגבי גובה הקונסטרוקציה עליה נבנה חיפוי הקרקע. לטעמי ברור שהערעור דן בהגבהה של מספר סנטימטרים .

כמוכן יש לציין לגבי ערעור זה שערעור המבקש נדחה מהטעם שהבנייה בוצעה ברכוש משותף.

כמוכן יש לזכור בענינו של הליך זה , שבסופו של דבר צו ההריסה המנהלי אושר לביצוע . ( ראה רע"פ 2949/16 צוקרמן נ יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה.)

ככל שנוגע לפרגולה הסיכומים מעלים שעל פי במ/6 בחלק מהמיקום בו נבנתה המצללה , מופיעה המילה " סבכה" ומכאן מגיעים ב"כ המבקשת למסקנה שמדובר בחידוש בנייה על פי היתר ולא בנייה חדשה הטעונה היתר.

בסיכומים מדגישים ב"כ המבקשת את ההליך התיכנוני שננקט ע"י המבקשת לאחר קבלת צו ההריסה המנהלי.

כמוכן בסיכומים מעלים ב"כ המבקשת טענות חדשות בנוגע לפגם בצו ההריסה המנהלי והן:

א. פגם בחובת ההיוועצות.

ב. מפקח הבניה שהעיד פעל על פי תלונת שכנים ולא בחן את מסמכי נסח הטאבו המלמדים שהבעלות בחצר האחורית היא של המבקשת ולא מדובר ברכוש משותף.

לסיכום עותרים ב"כ המבקשת לביטול צו ההריסה המנהלי מהטעמים שפורטו והן מהטעם שהמבקשת פעלה בתום לב ובהסתמך על חוות דעת אנשי מקצוע.

אציין שלא מצאתי בסיכומי ב"כ המבקשת התמודדות עם שני נושאים שלגישתי היה ראוי לתת עליהם מענה. הראשון בהם הוא דבריה של האדריכלית מטעמם, הגר דביר , מהם עולה שכל קונסטרוקציה היא בנייה( עמ/12 שו/28; עמ/13 שו/4).

כמוכן הסיכומים אינם מבהירים מדוע נמנעה המבקשת מהעדת "בעלי המקצוע" שעל סמך חוות דעתם נשענה בעת בניית הגדר, הבמה.

ב. סיכומי ב"כ המשיב

ככל שנוגע לדק שהוקם ( הבמה) מפנה ב"כ המשיב לכך שהבמה מותקנת על קונסטרוקציה בגובה של כ- 60 ס"מ. ולעניין זה היא מפנה לעפ"א 40245-10-16 קפה מטינה ואח' נ עיריית ת"א יפו בה קבע בית המשפט כי חיפוי קרקע וריצוף חצר לפי תקנה 31 (א) אינם כוללים גם בניית מבנה מוגבה מעל קונסטרוקציית ברזל. בית המשפט בערעור זה מתייחס לערעור בענינו של צוקרמן , המאוזכר בסיכומי ב"כ המבקשת , ומחדד שמדובר בפס"ד מנחה בלבד , וגישת בית המשפט בעניין זה- שונה.

ככל שנוגע לכבש ושאלת ההנגשה טוענת ב"כ המשיב במשתמע שמדובר בצורך הנגשה מדומה. הצורך בהנגשה נועד כדי להנגיש את הבמה שנבנתה. אולם במה זו נבנתה שלא כדין ולכן אין לדון על הנגשתה.

דומה שב"כ המשיב רומזת שאם היה מדובר בכבש מצומצם שכל מטרתו היתה הנגשת החצר למעלית האחורית ניתן היה לבחון הנושא באופן אחר.

בנוגע לקיר הדקורטיבי, הקיר החוצץ, חוזרת ב"כ המשיב וטוענת שלא מדובר בגדר כלל ועיקר וגם אם ניתן לראות בה בדוחק גדר הרי אין היא פטורה מהיתר כי בחלקה האחורי, גובהה מעל 1.5 מטר.

לעניין הפרגולה משיבה ב"כ המשיב שאין מדובר בפרגולה כלל ועיקר , גם לאחר התיקונים שבוצעו בה. ראשית, על פי התמונות היא נשענת על קיר ופרגולה בהגדרתה היא בנייה ללא קירות.

לגישתה מדובר בגגון, ולא בפרגולה .וככזו אינה עונה על תנאי ההנחיות המרחביות.

כמוכן מציינת ב"כ המשיב שהמבקשת בסיכומיה לא מצביעה על פגם של ממש המצדיק ביטול הצו.

לפיכך עותרת היא לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה

15. ראשית אבחן את טענות ב"כ המבקשת לפיהן מדובר בבניה מותרת, החוסה בתקנות הפטור.

16. ככל שנוגע לדק , הבמה, אני מוצא שמדובר בבנייה שאינה חוסה בתקנות הפטור.

17. אין מחלוקת בין הצדדים שמדובר בדק הממוקם על קונסטרוקציה בגובה משתנה בין 35 ל 60 ס"מ. העדה מטעם המבקשת , העידה שכל קונסטרוקציה היא בגדר בנייה הדורשת היתר . כפי שציינתי לעייל סיכומי המבקשת שותקים לעניין אמירתה זו.

18. ב"כ המבקשת מבקשים להפנות לפס"ד בענינו של צוקרמן לפיו לכאורה יש לדחות טענה שחיפוי קרקע אינו יכול להיבנות על גבי קונסטרוקציה.

19. לגישתי העמדה בפסק הדין בענין קפה מטינה עדיפה. גם אם נבקש ליישב בין שני פסקי הדין המנחים, ניתן לומר שפס"ד בענינו של צוקרמן עוסק בדק עץ המחפה מדרגות הפונות לחצר. משמע , שהקונסטרוקציה עליה נבנה חיפוי המדרגות, היא בגובה סנטימטרים בודדים . במקרה שלפנינו לא מדובר בקונסטרוקציה שגובהה סנטימטרים בודדים לכן קשה להיבנות לטעמי מפסק הדין בענינו של צוקרמן.

20. אציין שגם מומחה הנגישות , שדן בכבש שנבנה( הרמפה בלשון הצו), מר יזהר יערי, מציין שחוות דעתו אינה נוגעת בקונסטרוקציה , כלומר בדק. הוא מאשר שלא בדק כלל את הדק.

21. משקבעתי שהדק שנבנה הוא בגדר בנייה שאינה חוסה בתקנות הפטור , נגזרת המסקנה שהכבש שנבנה, אינו חוסה בתקנות הפטור. אינני יכול לקבל שתקנות הפטור מאפשרות הנגשה לפי תקנה 32 לתקנות הפטור לרכיב בנייה שלא נבנה כדין.

22. ההנגשה במקרה זה משרתת לטעמי צורך מדומה להנגשה.

23. לכאורה בהעדר במה , שעל פי התמונות מטרתה לשמש כמקום הסבה לאורחים, אין צורך לאדם עם מוגבלות להגיע לאזור זה של המלון.

24. אין כל סיבה שבעל מוגבלות יגיע למעלית האחורית , זו הצבועה בצהוב במ/6.

25. הוכח בפני שבעל מוגבלות יכול להיכנס למלון מהכניסה הראשית מרחוב אלנבי, לכן לא ברור מדוע יש צורך כלל להנגיש את המעלית האחורית.

26. לפיכך אני מוצא שגם הכבש שנבנה אינו חוסה בתקנות הפטור.

27. ככל שנוגע לגדר, " הקיר הדקורטיבי", ( כהגדרת המבקשת) אני סבור שגם הוא אינו חוסה בתקנות הפטור.

28 השאלה הראשונה שעלי לתת עליה מענה היא כיצד יש להגדיר בנייה זו.

29. ב"כ המבקשת טוענים שמדובר בגדר, כהגדרתה בסעיף 5 לתקנות הפטור.

30. אציין שגם אם נכונה טענתם , הרי מדובר בבניה שסותרת את תקנות הפטור. תקנה 5 מנחה שגובה הגדר אינו עולה על 1.5. מטרים מפני הקרקע משני צידי הגדר.

31. נציג המבקשת , מר יוסף סודרי , מאשר בעדותו בבית המשפט , שגם לאחר שגובה הקיר הונמך , בעקבות צו ההריסה המנהלי, עדיין הגובה בצד השני של הגדר הוא מעל מטר וחצי. לעניין גובהה של הגדר בחלקה החיצוני אני מקבל את עדותו של מפקח הבנייה, דרור שיוביץ, לפיה מגיעה היא אף ל2.20 מטר.

32. כמוכן עיון בתמונות המנציחות את הבנייה , המצורפות לצו ההריסה ( במ/3) מלמד שמדובר בקיר הנשען על קונסטרוקציה ( ראה תמונות המסתיימות בספרות 6818-7; 6818-8). קונסטרוקציה מאונכת לקרקע , עליה נשען הקיר , קונסטרוקציה הנתמכת בתמיכות ברזל מאוזנות המחוברות לגדר החוצצת בין החלקות. לצורך הבהרה אצרף את התמונה שמספרה 6818-7.

הקונסטרוקציה עליה נשענת הגדר

החלק האחורי של הגדר

33. מצאתי שהקיר הדקורטיבי אינו חוסה בתקנות הפטור, גם אם יוגדר כגדר. אציין ,מעבר לנדרש ,שאני מקבל את עמדת ב"כ המשיב שאין מדובר כלל בגדר. יש לפרש גדר בתקנות הפטור באופן מצומצם. קיר בתוך מגרש, איננו גדר. כמוכן קיר שכזה , אינו יכול להחשב כ"פסל" כפי שראתה זאת העדה.

34. נותרנו עם הפרגולה.

35. עיינתי בתמונות המנציחות אותה לאחר ההתאמות שבוצעו.

36. אני מקבל את עמדת ב"כ המשיב לפיה לא ניתן לראות בבניה במתכונתה הנוכחית בגדר פרגולה. פרגולה מוגדרת בסעיף ההגדרות בתקנות הפטור בתור "מבנה בלא קירות". עיון בתמונה הבאה ,המנציחה את הבנייה במתכונתה העכשווית , מלמד שמדובר במבנה עם קיר.

הקורות המוגדרים על ידי המבקשת כפרגולה

קיר

לפיכך אינני סבור שמדובר בפרגולה.

ב"כ המבקש בסיכומיהם טענו שעל פי תוכנית קומת הקרקע שהוגשה וסומנה במ/6, בחלק מהמקום בו הותקנה הפרגולה , מופיע שהיתה קיימת "סבכה", ומכאן מסקנתו שהפרגולה הוקמה בהיתר.

אין מקום לקבל טענה זו ממספר טעמים.

ראשית דומה שהם נפלו לכדי טעות מילולית. ב"כ המבקשים סבורים שיש זהות בין " סבכה" ל " סככה" שהם רואים כחלה על בנייה מסוג פרגולה.

הגדרה מילולית ל "סבכה" כפי שניתן לראות למשל באתר במרשתת " מילוג" היא:

סְבָכָה - נקבה

רשת קלועה של בד, עץ, מתכת וכדומה

מעבר לכך

העד דוד שיוביץ נשאל בעדותו מה משמעות ה"סבחה" ( כפי שנרשם שבטעות בפרוטקול) והבהיר שמדובר " ...לשוקת לעצירת מיים, כפי שיש בירידה לחניונים". ( עמ/20 שו 18)

אינני סבור שזו הגדרתה של פרגולה.

לכן , אינני מוצא שיש עיגון לטענה שהפרגולה שנבנתה מופיעה בבמ/6 כרכיב שנבנה בהיתר.

37. בשלב הבא אבחן את טענות ב"כ המבקשת לעניין פגם בצו.

38. בחנתי את שני הפגמים שהועלו בסיכומים.

39. ככל שנוגע להפרת חובת ההיוועצות אני סבור שב"כ המבקשים לא הציג ראיות שסותרות את חזקת התקינות בהליך. ב"כ מבקש מפנים לכך שעד המשיבה מציין שלא הובאה לידיעת היועמ"ש קיומה של המעלית בחצר האחורית, ולא הובהר לה מטרת כבש הנגישות. כמוכן היועמ"שית לא עיינה בנסח הטאבו.

40. ב"כ המשיבים לא הביא ראייה לכך שהיועמ"שית לא עיינה בתמונות המנציחות את הבנייה האסורה. התמונות מבהירות מדוע מדובר בבנייה אסורה , כאשר הדגש הוא על הדק שנבנה ללא היתר והפרגולה . לכן דומה ששאלת מטרת הכבש חסרת חשיבות. כי כפי שציינתי בפרק הקודם שבחן הבנייה , הנגישות במקרה זה באה לשרת " צורך מדומה".

41. כמוכן לא מצאתי פגם בכך שהיועמ"שית לא עיינה בנסח הטאבו.

42. הצו לא הוצא על בנייה בשטח משותף. ייתכן ואם זה היה הטעם שעמד בבסיס הצו ראוי היה שתבחן שאלת הזכויות בנכס. אולם כאמור לא זה המצב.

43. מטעם זה , אני סבור גם שאין כל פגם בהתנהלות מפקח הבנייה שלא עיין בנסח הטאבו.

44. בסיכומים לא חזרו ב"כ המבקשת על טענתם בבקשה לפיה נפל פגם בצו בכך שמי שחתום על הצו הוא מהנדס העיר תל אביב ולא " מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א". למען הזהירות אציין שדומה שסעיף 18 לחוק , הקובע שבמרחב תכנוני הכולל רשות מקומית אחת תהיה מועצת הרשות הוועדה המקומית, נותן מענה לפגם .

45. ככל שנוגע לטענות ב"כ המבקשים בדבר ההליך התכנוני שברקע וההוצאות שהשקיעה המבקשת בשיפוץ, אינני סבור שהן מגלות טעם של ממש לביטול צו ההריסה המנהלי. הבקשה להיתר שהוגשה מלמדת על כך שהמבקשת מכירה בכך שהבנייה שבוצעה נעשתה שלא כדין. האפשרות שינתן היתר בהליך מצדיקה , אולי, עיכוב ביצוע צו ההריסה, אך לא ביטולו.

46. לגבי המשאבים שהושקעו- המבקשת הייתה צריכה לתת על כך את הדעת בטרם תחילת הבנייה האסורה.

סיכום

לאחר שבחנתי את הראיות , שמעתי העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים , מצאתי שב"כ המבקשת לא הוכיחו בפני שקייים טעם של ממש המצדיק את ביטול צו ההריסה המנהלי.

הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי – נדחיית.

ככל שנוגע לפסיקת הוצאות – אני מורה שהמבקשת תפקיד לטובת המשיבה סכום בסך 3,000 ₪ אשר יופקד תוך 60 ימים מהיום. גובה ההוצאות נשען על היקף הבנייה שנפרס בהליך, ובמספר הדיונים שהתקיימו.

כדי לאפשר למבקשת למצות הליך הוצאת היתר אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד ל – 20/10/2022. אני סבור שבהלקח שמדובר במלון, ואנו נמצאים במהלכה של תקופת חופשת הקיץ שלאחריה תבוא תקופת חגי תשרי, יש מקום להתחשב במבקשת לעניין מועד בו יכנס צו ההריסה המנהלי לתוקף.

יש לזכור שמדובר בהליך שהחל במרץ 2021 – ועבר פרק זמן משמעותי שאיפשר למבקשת לקדם באופן משמעותי הליך היתר- אם ניתן כלל לקבל היתר על הבנייה המדוברת.

מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

ערעור- כמפורט בדין..9999

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.