לפני בקשה לביטולו של צו הריסה מנהלי שניתן ביום 25.2.21. מושא הצו הינו עבודה אסורה הכוללת בניית מבנה סככה מקונסטרוקציית ברזל וגג מלוחות פח בשטח של 105 מ"ר והצבת מבנה יביל בשטח של 6 מ"ר במשולש עטרות בירושלים, גוש 30601 חלקה 57 , נ.צ. 640496/221276.

הרקע להגשת הבקשה

1. ביום 25.2.21 נחתם ע"י מנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק", או "חוק התכנון והבניה"). הצו ניתן כנגד בניית מבנה סככה מקונסטרוקציית ברזל וגג מלוחות בשטח של 105 מ"ר והצבת מבנה יביל בשטח של 6 מ"ר במשולש עטרות בירושלים, גוש 30601 חלקה 57 , נ.צ. 640496/221276.
2. הצו הודבק על גבי המבנה ביום 2.3.21.

טענות המבקש

1. המבקש טוען כי מבנה יביל אינו עבודה אסורה שבגינה ניתן להוציא צו הריסה מינהלי, שכן מדובר במבנה נייד שניתן להזיזו ממקום למקום ולא במבנה של קבע.
2. עוד טוען המבקש, כי מדובר בבנייה גמורה לפני מספר חודשים, וכי עבודות הבנייה הסתיימו.
3. המבקש טוען כי נפל פגם במידע העובדתי בתצהירה של מפקחת הבנייה שהונח בפני נותן הצו. בתצהירה של מפקחת הבנייה שהוא המסמך המשפטי עליו מבוסס צו ההריסה המינהלי נרשם כי ביום 7.2.21 טרם הסתיימה העבודה האסורה, כאשר למעשה הן בניית הסככה והן בניית המבנה היביל הסתיימו ביום 7.2.21. מדובר במידע עובדתי מוטעה עליו מבוסס צו ההריסה המינהלי, ועל כן יש להורות על ביטו הצו.

טענות המשיבה

1. המשיבה טוענת כי בסיור שערכו מפקחי היחידה הארצית במקרקעין ביום 7.2.21 אותרו במקרקעין מבנה סככה מקונסטרוקציית ברזל וגג מלוחות בשטח של 105 מ"ר וכן מבנה יביל בשטח של 6 מ"ר. בזמן הסיור טרם הסתימה הקמת הסככה. בתום הסיור הודבקה התראה.
2. תצלום אוויר של המקרקעין מיום 25.10.20 מוכיח כי במועד זה, ארבעה חודשים לפני מועד הגשת תצהיר המפקח למנהל המחוז, המבנים לא נמצאו במקרקעין. כמו כן, תצלום האוויר מיום 1.1.21 מוכיח כי באותו המועד נמצא המבנה היביל.
3. לצורך הוצאת צו ההריסה המינהלי, נחתם ביום 23.2.21 תצהירה של מפקחת היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, הגב' רות אביטון, בו צוין כי ביום 7.2.21 טרם הסתיימה העבודה האסורה. כמו כן, צוין כי בבדיקה שערכה המפקחת מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה נמצא שלא ניתן היתר לעבודות. התצהיר הוגש למנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית 23.2.21.
4. ביום 23.2.21 קיים מנהל היחידה הארצית לאכיפה התייעצות עם עו"ד שי שנהר, היועץ המשפטי של היחידה הארצית, ועו"ד גלית מנטינבנד סגניתו, וביום 24.2.21 ניתן מענה כי אין מניעה להוצאת צו ההריסה המינהלי.
5. ביום 23.2.21 פנה מנהל המחוז לקיים התייעצות עם מתכננת מחוז ירושלים, הגב' שירה תלמי. ביום 24.2.21 ניתן מענה לפיו אין מניעה להמשיך בהליך הוצאת הצו.
6. לאחר ביצוע כל הנדרש נחתם ביום 25.2.21 צו ההריסה המינהלי וכן נחתמה הודעה לראש הרשות המקומית, מר משה ליאון.
7. במהלך הסיור בו הודבק צו ההריסה המינהלי ביום 2.3.21 נמצא כי העבודות נמשכת בשטח וכי נבנה מבנה אסכורית נוסף בשטח של 20 מ"ר ולסככה הוספו לוחות פח.
8. על-פי חוות הדעת התכנונית שהוכנה על ידי המפקחת רות אביטון חלות במקרקעין התכניות הבאות: תכנית 4572 לפיה המקרקעין הם בייעוד תעשיה, אך לא ניתן להוציא היתרי בנייה עד לאישור תכנית מפורטת; תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 30/1 מייעדת את המקרקעין לאזור פיתוח עירוני; תכנית המתאר החדשה לירושלים (2000) שטרם הופקדה מייעדת את המקרקעין לתעשייה. כמו כן, תכנית 101-0202655, אשר טרם אושרה מייעדת את המקרקעין לאזור תעשיה.
9. המבקש אינו טוען כי יש בידו היתר לביצוע העבודות והשימושים מושא צו ההריסה, אך טוען שלא ניתן להוציא צו הריסה כנגד מבנה יביל. טענה זו אינה נכונה, שכן הצבת מבנה יביל או מכולה טעונה קבלת היתר בנייה, וזאת בהתאם לפסיקה.
10. עוד טוען המבקש, כי העבודה הושלמה יותר מששה חודשים לפני הגשת תצהיר המפקח. טענה זו אינה נכונה, שכן ביום 7.2.21 טרם הסתיימה הקמת הסככה, ובנוסף תצלום האוויר מיום 25.10.20 מוכיח כי במועד זה לא היה קיימים המבנים המנויים בצו ההריסה.
11. אשר לטענה כי המקרקעין אינם בריבונות מדינת ישראל, מדובר בטענת סרק שאינה נתמכת בשום ראיה.
12. גם העובדה שמדובר בקרקע פרטית של המבקש אינה עילה לביטול הצו, שכן בעלות אינה מייתרת את הצורך בקבלת היתר בנייה.

דיון והכרעה

1. סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה קובע את סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יו"ר ועדה מקומית או מהנדס הוועדה לצוות על הריסת עבודה אסורה, ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.
2. הנטל להוכיח כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה המינהלי מוטל על המבקש, וזאת בהיות צו הריסה אקט מינהלי ולא אקט עונשי. משום כך, עומדת למשיבה חזקת התקינות המינהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המינהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו – עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המינהלית (ראו: רע"פ 2956/13 ‏דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו (פורסם בנבו, 31.07.2013); רע"פ 6032/13 אהרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה (פורסם בנבו, 19.01.2014); רע"פ 5387/16 אלארזק נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו,19.9.16)).
3. במקרה זה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלות האם הקמת המבנים המתוארים בצו הסתיימה במועד ביקור המפקחת, וכפועל יוצא האם נפל פגם במידע העובדתי שעמד בפני נותן הצו, וכן האם הצבת מבנה יביל הוא בבחינת עבודה אסורה הטעונה היתר בנייה.

מועד סיום העבודות

1. תצהירו של מפקח הבנייה הוגש למנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית לאכיפה ביום 23.2.21, ועל כן על המבקש להוכיח כי בניית המבנים הסתיימה 6 חודשים לפני מועד זה, היינו לפני יום 23.8.20.
2. המבקש טוען כי הקמת המבנים הסתיימה לפני מספר חודשים. המבקש העיד כי סיים את הקמת הסככה לפני כחודשיים. עם זאת, הודה בחקירתו, כי לאחר הביקור ביום 7.2.21 הוסיף לסככה קירות בגלל הגשם. אשר למבנה היביל, טען המבקש בעדותו כי הציב אותו במקום לפני 6, 7 או 8 חודשים.
3. כאשר הוצג למבקש תצלום אוויר מיום 25.10.20 סימן על גביו סככה בשטח נרחב יותר מהסככה הנראית בתצלום אוויר זה (מש/1), וכאשר נשאל לגבי המבנים היבילים שנראים בצלום האוויר הודה כי ייתכן שהמבנה המוצב בשטח כיום הוא מבנה יביל אחר (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 29 – עמ' 3 לפרוטוקול ש' 1).
4. מנגד, העידה מפקחת הבנייה, גב' רות אביטון , כי ביקרה במקום ביום 7.2.21 ובביקורה ראתה את המבנה היביל מוצב ואת הסככה שהיתה במהלך בנייה, כי ראתה פועל שעוסק בבניית הסככה וכן ראתה חומרי בנייה.
5. מן הראיות והעדויות שלפני עולה התמונה הבאה: בתצלום האוויר מיום 25.10.20 (נספח 2 ב' לתגובת המשיבה) ניתן לראות סככה קטנה ובצדו השמאלי של המגרש שלושה מבנים יבילים. בצילום האוויר מיום 1.1.21 ניתן לראות גם כן סככה קטנה שונה בגודלה מזו שקיימת היום, וכן מבנה יביל בגודל שונה מזה שנרה בתצ"א מיום 25.10.20. בתצלום האוויר מיום 7.2.21 ניתן לראות סככה שונה באורכה וברוחבה מזו שנראית בתצלומי האוויר הקודמים וכן ניתן לראות את המבנה היביל.
6. בתמונות שצילמה מפקחת הבנייה בביקורה מיום 7.2.21 ניתן לראות את הסככה כשהיא ללא קירות, וכן כי ישנם חומרי בנייה במקום, בעוד שבתמונות מיום 7.3.21 אשר צולמו במועד הדבקת הצו ניתן לראות כי לסככה הוספו קירות מפח.
7. המסקנה היא אם כן, כי הסככה הוקמה לאחר יום 1.1.21 וכי בנייתה טרם הסתיימה ביום 7.2.21. בעניין זה, איני מקבלת את טענת המבקש כי הואיל ובניית גג הסככה הסתיימה ביום 7.2.21, הרי שהעבודה האסורה הסתיימה במועד זה, שכן הסככה יכולה לעמוד על תילה גם ללא הקירות שהוספו לה אחר מועד זה.
8. משבחר המבקש להוסיף לסככה קירות, הרי שהוא אינו יכול לטעון שהקמת הסתיימה ואין מקום לבצע הפרדה מלאכותית בין חלקיה השונים של הסככה. כמו כן, מפקחת הבנייה העידה כי ביום 7.2.21 ראתה פועל המבצע עבודות בנייה בסככה.
9. מכל מקום, מהראיות עולה תמונה ברורה כי ביום 25.10.20 וביום 1.1.21 לא היתה קיימת הסככה הנוכחית שכן במקום סככה שונה באורכה וברוחבה מן הסככה הקיימת כעת.
10. אשר למבנה היביל, הרי שהמבנה שנראה בתצלום האוויר מיום 25.10.20 שונה בגדולו מהמבנה היביל שנראה בתצלום האוויר מיום 1.1.21, ואף המבקש לא היה יכול לומר בוודאות כי מדובר באותו מבנה יביל. מכאן שמדובר במבנה יביל שהוצב לאחר יום 25.10.20 בשטח.
11. מן הראיות עולה מסקנה חד משמעית כי העבודות האסורות לא הסתיימו 6 חודשים לפני מועד הגשת תצהיר המפקחת למנהל המחוז.
12. המבקש מוסיף וטוען כי הואיל ובתצהיר המפקחת מיום 23.2.21 שהוגש למנהל המחוז צוין כי ביום 7.2.21 העבודה טרם הסתיימה, הרי שמדובר במידע עובדתי מוטעה שהונח בפני נותן הצו ועל כן דינו של הצו להתבטל.
13. איני מקבלת טענה זו. אכן, בתצהיר המפקחת שהוגש לנותן הצו צוין כי העבודה האסורה טם הסתיימה ביום 7.2.21. בכל הנוגע לסככה, כפי שציינתי ליל מדובר במידע נכון, אך מידע זה אינו מדויק בכל הנוגע למבנה היביל.
14. עם זאת, אין בכך, כדי להביא לבטלות הצו וזאת מן הטעם כאמור שהקמת המבנים לא הסתיימה 6 חודשים לפני מועד הגשת התצהיר.
15. מפקחת הבנייה העידה כי בפני נותן הצו עמד מלוא החומר הדרוש לשם החלטה בעניין מתן הצו, הכולל את דוחות הפיקוח, התמונות שצולמו ותצלומי האוויר. מכאן, שהחלטת נותן הצו אינה מבוססת רק על יסוד האמור בתצהיר מפקח הבנייה, אלא על מלוא החומר שנפרש בפניו. במקרה זה, הונחה בפני נותן הצו תשתית עובדתית לכך שהקמת המבנים לא הסתיימה 6 חודשים לפני מועד הגשת התצהיר, וזאת כפי שעולה מפורשות מתצלומי האוויר שהוצגו בפניו. העובדה כי בתצהיר המפקחת צוין כי העבודה האסורה טרם הסתיימה ביום 7.2.21, עובדה שאינה מדויקת כאמור, שכן הקמת המבנה היביל הסתיימה במועד זה, אינה צריכה להוביל לבטלותו, שכן בפני נותן הצו עמדו ראיות המובילות למסקנה ברורה כי מדובר במבנה שהקמתו לא הסתיימה 6 חודשים לפני מועד הגשת התצהיר, ועל כן התקיימו התנאים להוצאת צ והריסה מינהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק.
16. אין מקום לקבל את טענת המבקש, כי סעיף 221 קובע שני מסלולים נפרדים: עבודות שטרם הסתיימו או עבודות שטרם הסתיימו 6 חודשים לפני המועד הקובע. די בכך שלפני נותן הצו הונחה תשתית עובדתית לפיה טרם חלפו 6 חודשים מסיום הבנייה, על מנת שייקבע כי בפני נותן הצו עמד מלוא החומר הדרוש להוצאתו, ועל כן לא נסתרה חזקת התקינות המינהלית.

האם מדובר בעבודה אסורה

1. המבקש טוען כי מבנה יביל שניתן להזיזו ממקום למקום ואינו מחובר חיבור של קבע אינו עבודה אסורה שכנגדה ניתן להוציא צו הריסה מינהלי.
2. לשיטת המבקש המבנה היביל נמצא במקום מספר חודשים. מכאן, שלא ניתן לקבל את הטענה כי מדובר במבנה נייד שהצבתם אינה טעונה היתר.
3. בעניין זה נפסק כי היותו של נכס נייד לפי ייעודו וטבעו המקורי אינה שוללת את הגדרתו כבניין וכי קרוואנים המוצבים על גלגלים הם בניין כהגדרתם בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה (ע"פ (חי') 191/05 נבארי מג'ד עלי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה (פורסם בנבו)).
4. עוד נפסק, כי את הזמניות ניתן ללמוד גם ממשך הזמן בו המבנה נמצא באותו מגרש, וכי למרות האפשרות להזיזו ממקומו יש לבחון את השימוש בפועל (ע"פ (ת"א) 4270/09 אברהם מזאלה נ' מ"י (פורסם בנבו)); ע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הועדה לתכנון ובנייה לוד (פורסם בנבו).
5. במקרה זה, מדובר במבנה יביל שנמצא במקום למעלה מחודשיים ולטענת המבקש משמש כמשרד, מה שמלמד על קביעות, ועל כן הצבתו טעונה היתר בנייה.
6. לפיכך, אני קובעת כי העבודות שבוצעו על ידי המבקש הן עבודות הטעונות היתר, לא ניתן היתר לביצוע עבודות אלה, ומשלא ניתן היתר מדובר ב"עבודה אסורה".
7. אשר לטענת המבקש כי בתצהיר המפקח לא פורט מיקום מדויק של המקרקעין, הרי שאין יסוד לטענה זו, שכן בצו ההריסה המינהלי נרשמו במפורש נקודות הציון של המקרקעין, וכן גוש וחלקה ואף צוין כי המקרקעין נמצאים בעטרות. כך גם אין חובה לצרף לצו ההריסה המינהלי המודבק על המבנה את המסמכים ששימשו יסוד להוצאתו.
8. גם הטענה כי הבנייה תואמת את ייעוד המקרקעין אינה עילה לביטול הצו, שכן השאלה הרלבנטית היא קיומו של היתר בנייה ולא האם הבנייה תואמת תכנית.
9. סיכומו של דבר: הבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסכום של 2,500 ₪.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.